המשרד להגנת הסביבה - תב'/ת"א נ' מ.מ.ר גידולים חקלאיים בע"מ ואח'

גזר דין

הנאשמים, חברה ומנהלה, הורשעו על פי הודאתם, שבאה לאחר חזרה מכפירה ועל פי החלטה מיום 28.9.08 לפיה חלק מהעבירות שיוחסו לנאשמים בכתב האישום התיישנו, בעבירות של אי הימנעות מפעולה המזהמת או העלולה לזהם מים, גרימת ריח חזק ובלתי סביר ולכלוך רשות הרבים, כל זאת בין השנים 2004-2006 וכן בעבירה של ניהול עסק ללא רשיון בין השנים 2002-2006.

מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם 2 הינו מנהל ובעל מניות בנאשמת 1, חברה פרטית רשומה בישראל, אשר באמצעותה מפעיל הנאשם משנת 1998 דיר לגידול 8,000 חזירים בשטח המועצה המקומית אעבלין (להלן: "החזיריה").

כמתואר בכתב האישום במהלך השנים 2004-2006 זרמו שפכים לא מטופלים מהחזיריה אל בריכות עפר לא אטומות לחלחול תוך חשש לזיהום מי תהום ולכלוך רשות הרבים ובמשך מספר חודשים עד לחודש אפריל 2004 הזרימו הנאשמים שפכים מהחזיריה אל מתקן קדם טיפול, שהותקן בחזיריה שכנה ואשר בו היה אמור להתבצע טיפול מוקדם בשפכי החזיריה.

לאחר מכן שבו הנאשמים להזרים שפכים לבריכות עפר כמפורט בכתב האישום, זאת למרות שנשלחה לנאשם 2 התראה ובה דרישה מיידית להפסקת הזיהום.

גידול בעלי חיים, אחזקתם והטיפול בהם הוא עיסוק הטעון רשיון, הנאשמים עסקו בכך בתקופה הרלוונטית לכתב האישום מבלי שהיה להם רשיון על פי דין לעשות כך.

ב"כ המאשימה הגישה טיעוניה לעונש בכתב והדגישה כי מדובר בחזיריה חדשה יחסית וכי החברה היתה מודעת לחוקי המשרד להגנת הסביבה ולמרות זאת התעלמה מהם.

בטיעוניה הפנתה ב"כ המאשימה לחומרת העבירות, לעובדה כי העבירות בוצעו על אף שלנאשמים נשלחו 6 התראות, לחשיבות השמירה על איכות הסביבה ומקורות המים של מדינת ישראל וטענה כי פגיעה כלכלית בנאשמים היא הדרך בה יש לנקוט כדי להביא לשינוי. לכן עתרה להטלת קנס שלא יפחת מ-300,000 ₪, התחייבות גבוהה וכפולה מסכום הקנס להמנע מביצוע העבירות בהם הורשעו למשך 3 שנים, צו להשבת המצב לקדמותו וצו סגירה לחזיריה.

ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה לתמוך טיעוניה.

ב"כ הנאשמים הדגיש בטיעוניו לעונש השיהוי בהגשת כתב האישום וקבלת טענת ההתיישנות שהביאה למחיקת חלק ניכר מכתב האישום.

ב"כ הנאשמים הסכים כי בעבר אכן נוצרו בריכות שפכים, אולם טען כי הנאשם תיקן את המצב וכיום מגדל אחר מזרים שם את הביוב שלו, דבר שאינו בשליטת הנאשם.

ב"כ הנאשמים הוסיף כי שטח החזיריה אינו בבעלות הנאשם והוא משלם על השימוש בו ומנסה לעשות כמיטב יכולתו על מנת לעמוד בדרישות איכות הסביבה. לכן, עוד בשנת 2005 רכש הנאשם מכשירים לטיפול בשפכים, אולם אלה התקלקלו. כשנה לאחר מכן הוא שילם כ-700,000 $ על מנת להתחבר למגדלים שמפעילים מתקן לביוב וכיום הביוב והשפכים שיוצאים מהחזיריה הופכים לדשן אורגני שהינו מוצר מומלץ על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

עוד טען ב"כ הנאשמים כי מזה 3 שנים יש רשיון לעסק של הנאשמים וכי העסק למעשה מצוי בהפסדים.

ב"כ הנאשמים טען כי יש בשל כל אלה יש לאבחן מקרה זה לקולא, שכן פסקי הדין אותם הגישה ב"כ המאשימה דנו במקרים חמורים יותר מזה של הנאשם וכי באף אחד מפסקי הדין לא ניתן צו עשה, ודאי לא על מקום אשר לא שייך לנאשמים.

כמו כן טעם כי משקיים רשיון עסק אין מקום להוצאת צו סגירה.

ב"כ הנאשמים הגיש מסמכים לתמוך טיעוניו.

הנאשם 2 סיפר כי הוא מנהל מפעל לעיבוד בשר ויש לו רשת חנויות והחזיריה הוקמה בתור חומר גלם למפעל שלו והושקעו בה מיליוני שקלים במהלך השנים.

לטענתו אין בארץ תשובה לטיפול בשפכים, אמנם בעבר הוא זיהם אולם משנת 2006 הוא משלם כל חודש כ-50,000 ₪ על מנת להזרים השפכים באופן שלא יהווה עבירה.

הנאשם ציין כי הוא מעסיק כ-400 עובדים ומשלם להם מעל 3 מיליון ₪ משכורות.

העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות חמורות. כעולה מעובדות כתב האישום מדובר על תקופה של כשנתיים בה בוצעו ההפרות כנגד איכות הסביבה ובמשך תקופה זו התעלם הנאשם מהביקורים הרבים שנערכו במקום (7 בקורים), מהדגימות שנאספו מהקרקע ומההתראה שנשלחה לו. כמו כן מדובר על תקופה של כ- 4 שנים בה נוהל העסק ללא רשיון.