אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המטפלת פיליפינית תשאר בארץ: גירושה טרם הערעור כרוך בפגיעה עמוקה בקשישה

המטפלת פיליפינית תשאר בארץ: גירושה טרם הערעור כרוך בפגיעה עמוקה בקשישה

תאריך פרסום : 30/08/2010 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
3927-10
30/08/2010
בפני השופט:
א' חיות

- נגד -
התובע:
1. מריה בלה סטאיבה
2. דבורה יפרח

עו"ד דוד מנע
הנתבע:
משרד הפנים
עו"ד ליאורה וייס-בנסקי
החלטה

1.        המבקשת 1 היא אזרחית הפיליפינים שנכנסה לישראל ביום 27.5.2001 ברישיון ישיבה ועבודה אשר הוארך מעת לעת עד ליום 30.4.2008. במהלך תקופה זו, עבדה המבקשת 1 כעובדת סיעודית. ביום 3.5.2007 הלכה מעסיקתה של המבקשת 1 לעולמה, ולטענת המערערות בסמוך לאחר פטירתה, החלה המבקשת 1 לעבוד אצל המבקשת 2 אך אין חולק כי באותו השלב לא פנתה המבקשת 1 למשיב על מנת להסדיר את ההעסקה. בחודש יוני 2009, הגישו המבקשות את עתירתן הראשונה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, בה ביקשו כי בית המשפט יורה למשיב לאפשר למבקשת 1 להמשיך ולשהות בישראל ולעבוד אצל המבקשת 2. העתירה נדחתה בשל היותה מוקדמת מדי ובפסק הדין נקבע כי על המבקשת 1 לצאת את תחומי ישראל עד ליום 15.12.2009 או עד לסיום העסקתה כמטפלת סיעודית למבקשת 2, לפי המוקדם. בין הצדדים התנהלה התכתבות, בה הבהיר המשיב למבקשות כי לגישתו לא ניתן לאשר ולהנפיק אשרת עבודה למבקשת 1 משום שהיא מיצתה את תקופת השהות המקסימאלית האפשרית בישראל; ומשום שהיא אינה עונה על תנאי החוק המאפשרים הארכה נוספת.

2.        ביום 9.12.2009 הגישו המבקשות עתירה נוספת לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, בה שבו וביקשו כי יינתן למבקשת 1 היתר שהייה והעסקה אצל המבקשת 2. העתירה נדחתה. בפסק דינו קבע בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופט ר' שפירא), כי המבקשת 1 איננה עונה על התנאים שנקבעו בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל) לצורך הארכת רישיון שהייה של עובד סיעודי בישראל, אף שאין ספק כי המבקשת 2 פיתחה בה תלות וניתוק ביניהן עלול להביא להחמרה במצבה הקשה ממילא. בית המשפט איזן בין מכלול הנתונים הרלוונטיים והגיע למסקנה כי אין מקום להאריך את שהותה של המבקשת 1 בישראל, משום שהיא פעלה בדרך של קביעת עובדות בשטח ועשיית דין עצמית ומשום שהיעתרות לבקשתה כמוה כעקיפת הוראות החוק, שמטרתן והוראתן ברורות (עמ' 8 לפסק הדין). עוד צוין כי בנסיבות העניין החלטת המשיב בעניינן של המבקשות היתה סבירה, ואין עילה להתערב בה. לפנים משורת הדין הורה בית המשפט, עם זאת, כי המבקשת 1 תוכל להישאר בישראל למשך תקופה נוספת של ארבעה חודשים, על מנת  לאפשר למבקשת 2 למצוא מטפלת אחרת ועל מנת לאפשר תקופת חפיפה הולמת בין המבקשת 1 למטפלת שתימצא. בית המשפט הורה, אפוא, כי ביום 31.8.2010 על המבקשת 1 לעזוב את ישראל שאם לא כן ניתן יהיה לנקוט נגדה בהליכי הרחקה.

3.        המבקשות ערערו על פסק הדין לבית משפט זה. ערעורן הוגש ביום 23.5.2010 והוא קבוע לשמיעה ביום 22.11.2010. ביום 12.8.2010 הוגשה מטעם המבקשות "בקשה להארכת מועד", בגדרה ביקשו לאפשר למבקשת 1 להישאר בארץ עד למועד שמיעת הערעור. בהתאם להחלטת השופט ע' פוגלמן מיום 17.8.2010 הועברה הבקשה לתגובת המשיב. בתגובה נטען כי אין מדובר בבקשה להארכת מועד אלא בבקשה למתן סעד זמני בערעור, אותה נדרש היה להגיש בד בבד עם הגשת הערעור ולכל המאוחר, במועד בו הודע לצדדים אודות המועד שנקבע לדיון בערעור. לגופו של עניין סבור המשיב כי אין להיעתר לבקשה משום שסיכויי הערעור קלושים וכן בשל ההתנהלות הפגומה של המבקשת 1. לעניין סיכויי הערעור נטען כי המבקשת 1 איננה עומדת בתנאיו המפורשים של חוק הכניסה לישראל לעניין הארכת רישיון הביקור שלה, וממילא גם לא בנהלי משרד הפנים ועל כן, סיכויי הערעור להתקבל קלושים. הדברים אמורים ביתר שאת, כך טוען המשיב, נוכח קביעותיו של בית משפט זה בעע"ם 2190/06 מדינת ישראל נ' Bueno Gemma (לא פורסם, 13.5.2008) (להלן: עניין בואנו גמה) שם נקבע כי במצב הדברים הקיים, בו בחר המחוקק להגדיר באופן מפורש את התנאים למתן רישיונות על-פי החוק ביחס לקטגוריה הספציפית של עובדים זרים, חלות לגביהם הוראות אלה והן בלבד. על כן, כך המשיב, אין בידיו של שר הפנים סמכות או שיקול דעת להאריך או להעניק אשרה ורישיון ישיבה לצורכי עבודה לעובדים זרים מעבר לתקופות המנויות בחוק. עוד סבור המשיב כי הגשת הבקשה שלושה חודשים לאחר הגשת הערעור ופחות מחודש לפני תום התקופה שניתנה על מנת לאפשר למבקשת 2 למצוא מטפלת חדשה - מהווה ניצול לרעה של הארכה שניתנה בפסק הדין לפנים משורת הדין, ואף מן הטעם הזה אין להיעתר לבקשה.

4.        לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבלה ולהורות כי המבקשת 1 לא תורחק מישראל עד להכרעה בערעור. כידוע, על העותר לקבלת סעד זמני בערעור להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, באופן שאם לא יינתן הסעד הזמני ייגרם לו נזק בלתי הפיך. בעניין בואנו גנה נקבע אכן כי סעיף 3א(ב) לחוק הכניסה לישראל מאפשר לשר הפנים להאריך את רישיון הביקור של עובד סיעודי לתקופות של שנה בכל פעם, בהתקיים שני תנאים מצטברים: תנאי אובייקטיבי המחייב כי העובד הזר טיפל באותו מטופל ברציפות במשך שנה בתכוף לפני תקופת השהייה המירבית על-פי חוק; ותנאי סובייקטיבי, שעניינו בקיומה של חוות דעת מקצועית ממנה עולה כי הפסקת הטיפול של העובד הזר במטופל הספציפי תסב למטופל פגיעה קשה. בעניין בואנו גנה נקבע, כי די באי-קיומו של אחד מתנאים אלה כדי לשלול את סמכותו של השר להאריך את תוקף רישיון הביקור של המטפל הזר. במקרה דנן קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת 1 איננה עומדת בתנאים הנדרשים לצורך הארכת אשרת השהייה שלה ומדובר בקביעה המשלבת ממצאי עובדה ויישום של החוק החרות וההלכה הפסוקה. במצב דברים זה,  ונוכח הנסיבות שנפרשו בפני בבקשה ובתגובה לה, קיים, לדעתי, קושי לקבוע כי סיכויי הערעור להתקבל - גבוהים.

           יחד עם זאת, מאזן הנוחות - בעיקר ככל שהוא נוגע למבקשת 2 - מטה את הכף לטובת קבלת הבקשה. אכן, ככל שהדבר נוגע למבקשת 1 אין מדובר בנזק בלתי הפיך, מן הטעם שהיא תוכל לשוב ארצה אם יתקבל ערעורה (ראו למשל: עע"ם 3881/09 בן סלמון נ' משרד הפנים (לא פורסם, 13.5.2009); עע"ם 549/08 שנגן נ' משרד הפנים (לא פורסם, 18.2.2008); עע"ם 5014/04 פובאדורה נ' שר הפנים (לא פורסם, 29.7.2004)). אולם, בנסיבות העניין, לא ניתן לדעתי להתעלם לצורך הסעד הזמני מן הנזק העלול להיגרם למבקשת 2. כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המבקשת 2 היא אישה מבוגרת, שמצבה הבריאותי ירוד ביותר. על-פי חוות דעת שהוגשו, ניתוק הקשר הטיפולי בינה לבין המבקשת 1 כרוך בפגיעה עמוקה בה ויש קושי של ממש במציאת תחליף טיפולי עבורה למרות פרק הזמן שקצב לצורך כך בית משפט קמא. בנסיבות אלה, ספק הוא אם העובדה שהמבקשת 1 תוכל לשוב ארצה ולטפל במבקשת 2 (ככל שהערעור יתקבל), יהיה בה כדי להיטיב את הנזק הקשה שייגרם בינתיים למבקשת 2 נוכח עזיבתה של המבקשת 1. בנסיבות אלה, ובשים לב למועד הקרוב שנקבע לדיון בערעור, מאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה, אף שנראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.

           מן הטעמים שפורטו הבקשה מתקבלת, והמבקשת 1 לא תורחק מישראל עד להכרעה בערעור.

           ניתנה היום, כ' באלול תש"ע (30.8.2010).

ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    אא

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ