הלל ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ-פ"ת ואח'

החלטה

1.הצדדים להליך והסוגיה אשר במחלוקת:

ת.א 28661-10-1- התובעת ולרי טימסיט, ילידת ואזרחית צרפת, נפגעה בתאונת דרכים ביום 14.7.08, עת נהגה ברכב מ.ר. 5613763 אותו שכרה מנתבעת 2 (מטיס קפיטל השכרת רכב בע"מ) המבוטחת באמצעות נתבעת 1 (מגדל חב' לביטוח בע"מ).

במועד ארוע התאונה, אחזה התובעת ברשיון נהיגה זר (צרפתי) בר תוקף.

ת.א. 9044/08 – התובע הלל גיל, נוסע שישב ברכב, נפגע באותה תאונה והגיש תביעה כנגד חב' ההשכרה, מבטחיה וקרנית.

העילה והסעד המבוקש בשתי התביעות - פיצוי בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:"חוק הפלת"ד").

הדיון בשתי התביעות אוחד בהסכמה ונתבקשה הכרעה בסוגית תוקף רשיון הנהיגה של התובעת ולרי טימסיט והזכאות לפיצוי בהתאם לחוק הפלת"ד.

2.טענות הצדדים:

לטענת התובעת אין מחלוקת בעניין תוקפו של רישיון הנהיגה הזר במועד התאונה וכושר התובעת לנהוג.

לפיכך, מדובר בפגם "טכני" בלבד שמשקלו זהה לפקיעת רישיון מחמת אי תשלום אגרה ויש לפרש בצמצום את סעיף 7(3) לחוק הפיצויים כך שיחול על מקרים חריגים .

לחילופין, לפי פרשנות תכליתית של תקנה 567א' מועד עליית התובעת בפועל לארץ הוא 20.7.07 –ומכאן התובעת שהתה בחו"ל במשך שנה ברצף טרם עלייתה לארץ ומועד זה הינו מועד הכניסה האחרונה לישראל לעניין התקנה (פרק זמן המאפשר לעולה חדש להסדיר את רישיונו בתוך שנה מיום עלייתו ולהקל בתקופת קליטתו).

הנתבעת (חב' הביטוח מגדל) טוענת, כי המועד הקובע על פי התקנה הוא מועד הכניסה האחרונה לישראל ולא מועד העליה לארץ. התובעת נכנסה בפעם האחרונה לישראל, ביום 13.6.08, כך במהלך התקופה של שנה לאחור, לא שהתה התובעת מחוץ לישראל תקופה רצופה כדרישת התקנה – מכאן שלתובעת לא היה רישיון בר תוקף במועד התאונה.

הנתבעת דוחה את דרישת התובעת למתן פרשנות מצמצמת לסעיף 7(3) לחוק הפיצויים ומפנה לפסיקה בה נקבע כי יש לתת פירוש אחיד וקוהרנטי למושג "רישיון" שבפקודת התעבורה ובחוק הפיצויים.

בסיכומים שהוגשו מטעם קרנית נטען, כי החבות לפיצוי מוטלת על הנתבעת (חב' הביטוח מגדל) – ועליה לשאת בנטל הראיה כי ברכב נעשה שימוש ע"י מי שלא החזיק ברישיון נהיגה תקף.

נטען כי הגם שאין ספק כי במועד התאונה החזיקה התובעת ברישיון נהיגה תקף בהתאם להוראות תקנה 567א', הרי שהחבות לפיצוי מוטלת על הנתבעת 1 - מגדל גם מכוח הוראות תעודת הביטוח שהוצאה על ידה, (סעיף 7 לתעודת הביטוח) אשר מקנה "גרייס" לתקופה של 12 חודשים שקדמו לתאונה:

"בתנאי שאדם הנוהג.... הינו בעל רשיון בר תוקף בישראל לנהיגת כלי הרכב הנקוב בתעודה או שהנוהג ברכב היה בעל רישיון כאמור בתאריך כלשהוא במשך 12 החודשים שקדמו לנהיגת כלי הרכב......" סעיף 7 בגב תעודת הביטוח.

ביום 20.7.07 עת נכנסה התובעת לראשונה לישראל - פחות מ 12 חודשים עובר למועד התאונה, החזיקה ברישיון נהיגה תקף וזאת מכוח תקנות 567 ו- 567א.

3.דיון והכרעה בהתאמה למסגרת הנורמטיבית:

הזכאות לפיצוי על פי חוק הפלת"ד ככל המתייחס לתובעת, נהגת הרכב, שונה אל מול הזכאות של הנוסע מאחר ותכלית שלילת זכות הפיצוי לפי סעיף 7 (3) לחוק הפלת"ד חל על הנהג בלבד.

סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד קובע כלהלן: