תא"מ
בית משפט השלום אשקלון
|
2061-09
01/03/2011
|
בפני השופט:
סבין כהן
|
- נגד - |
התובע:
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד א. עטיה
|
הנתבע:
ולדלנה פלג
|
פסק-דין |
פסק דין
לפניי תביעה כספית שעניינה נזק שנגרם לרכב מבוטח התובעת כתוצאה מתאונת דרכים בה היו מעורבים רכב המבוטח ורכב הנתבעת.
התובעת פיצתה את המבוטח בגין נזקיו כתוצאה מאירוע התאונה ומכאן תביעתה.
הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לשאלת האחריות והעידו לפניי לפיכך הנהגים המעורבים.
על פי טענת נהג התובעת, נסע הנהג בכביש לפני צומת מרומזר שמופע הרמזור בו היה ירוק. הנהג נסע בנתיב הימני מבין שני נתיבים. לפני הנהג נסע רכב אחר אשר בלם לפתע. נהג התובעת הצליח לבלום, אלא שככל הנראה הרכב לאחריו, אשר נסע מהר, לא הספיק לעצום ופגע ברכבו, כשהוא מעיף את נהג התובעת למרחק גדול, כ-50-60 מטר קדימה. על פי טענת הנהג, "אני עפתי לתחנה של האוטובוס, שמאלה ימינה האוטו עשה פרסות בכביש".
על פי טענת הנהג, הוא לא שוחח עם הנתבעת גם לאחר התאונה, זאת לאחר שנפצע, אם כי לא באורח קשה.
הנתבעת טוענת, כי היא נסעה בנתיב השמאלי, כאשר מופע הרמזור היה אדום. נהג התובעת היה בנתיב הימני, כאשר לפניו רכב אחר.
בשל הרמזור האדום, האטה הנתבעת את מהירות נסיעתה, אך הרמזור החל להתחלף לירוק והיא האיצה. לפתע, עבר נהג התובעת מנתיב נסיעתו לנתיב נסיעתה, והוא אף נעצר ושוחח ככל הנראה עם נהג הרכב שלפניו. הנתבעת ניסתה לבלום ואף צפרה לנהג התובעת, אשר לא שעה לאזהרותיה. לפיכך פגעה בו הנתבעת, רכבו עף קדימה מטרים ספורים נעצר ואז המשיך הנהג בנסיעתו עד אשר נעצר בתחנת האוטובוס הסמוכה.
על פי הסכמת הצדדים, פנו הצדדים למשטרת ישראל על מנת שיומצא לתיק בית המשפט תיק המשטרה שנפתח עקב האירוע, אלא שהתיק לא נמצא ולפיכך הוסכם כי פסק הדין ינתן על סמך מה שמצוי בתיק בית המשפט.
לאחר ששמעתי את העדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.
לא מצאתי מקום להעדיף את גרסת נהג התובעת על פני גרסת הנתבעת, הגם שעסקינן בנתבעת שנזקיה כתוצאה מהאירוע גבוהים יותר מאלו של נהג התובעת, בהיותה בלתי מבוטחת. נטל ההוכחה נותר על שכם התובעת ושאלת הנטל הכלכלי אין די בה בנסיבות המקרה שלפניי כדי להטות את הכף.
גם לגופו של עניין, גרסת הנהג סבירה פחות בעיניי.
הנהג טען, כי בלם לאחר שהרכב שלפניו בלם וככל הנראה הרכב שאחריו לא הצליח לבלום. בנסיבות כאלו, לאור עוצמת הפגיעה הנטענת על ידי נהג התובעת, היה מקום לצפות כי רכב התובעת יפגע ברכב שלפניו. הגם שרכב התובעת הועף קדימה, כאשר יש להניח, לאור פתאומיות הבלימה, כי הרכב שאחריו הגיע מייד בסמוך לאחר מכן, אין כל איזכור או הסבר לרכב הראשון בשיירה.
זאת ועד, על פי טענת נהג התובעת, הוא בלם. בנסיבות אלו, כאשר אנו מצויים לפני צומת ועסקינן במי שהצליח לבלום, לא סביר בעיני כי הנהג הועף למרחק כה גדול, כפי שטען.
גם מיקום הפגיעה על רכב התובעת מלמד, כי הפגיעה בצדו השמאלי של הרכב חמורה יותר, עובדה המתיישבת עם טענת הנתבעת לפיה הרכב סטה לנתיב השמאלי ואין מדובר בפגיעה של רכב אשר עמד ישר מאחורי הרכב האחר.
כל המכלול הביא אותי למסקנה, כי התובעת לא הצליחה להרים הנטל להוכיח אחריות הנתבעת לקרות התאונה ולפיכך דין התביעה להידחות.
התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסכום של 400 ₪.
ניתן היום, כ"ה אדר א תשע"א, 01 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.