הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' אברהם ואח'

פסק-דין

רכב פרטי אותו ביטחה התובעת בביטוח מקיף נפגע בתאונה. התובעת שילמה למבוטחת שלה תגמולי ביטוח בגין התאונה, והיא תובעת השבתם מאת הנתבעים.

כללי:

בעלי הדין:

בכל זמן הרלוונטי לתאונה:

הנתבעת ביטחה בביטוח מקיף את השימוש ברכב פרטי מסוג טויוטה קורולה מ.ר. 8509966 (להלן-"הפרטית");

גב' סיוון לביא נהגה בפרטית בעת התאונה (להלן-"הנהגת");

הנתבע 1 נהג באוטובוס מ.ר. 6366770 אשר היה שייך באותה עת לנתבעת 2 (להלן-"האוטובוס"), והיה עובד של הנתבעת 2;

הנתבעת 2 היא חברה הרשומה בישראל המפעילה צי אוטובוסים, כולל האוטובוס, והייתה מעבידתו של הנתבע 1;

הנתבעת 3 היא חברה ביטוח אשר ביטחה בביטוח רכוש את השימוש באוטובוס.

התאונה:

ביום 30.8.12 קבעה הנהגת להיפגש עם חברתה ברחוב ויצמן בהרצליה. הנהגת הגיעה מספר דקות לפני חברתה. לטענת הנהגת, חנתה בצד ימין של רחוב ויצמן אחרי מקום חניה של נכה, לפני ירידה למין מפרצון שהסימון בו אדום-לבן. באותה עת היה ברכב תינוק כבן חודש וחצי שהיה ליד מושב הנהג. החברה הייתה צריכה לשבת במושב האחורי ימני, שכן במושב האחורי שמאלי היה כסא תינוק. החברה פתחה את הדלת האחורית שמאלית, וכאשר התיישבה במושב האחורי שמאלי פגע האוטובוס בדלת האחורית שמאלית וגרם לנזק לרכב.

העדויות:

מטעם התובעת העידו הנהגת והחברה, ואילו מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1.

דיון ומסקנות:

שאלת האחריות:

המבקש להיכנס לרכב חונה, עליו להיכנס לרכב מצד הרכב שאין תנועה לידו. ובמקרה שלנו, היה על החברה להיכנס מהצד הימני של הפרטית, שכן בצד שמאל של הפרטית נסעו כלי רכב. ואם היה כסא תינוק במושב האחורי שמאלי, היה על הנהגת להעבירו לצד האחורי שמאלי, על מנת שחברתה תוכל להיכנס בבטחה לפרטית מצד ימין של הפרטית (מכיוון המדרכה).

הפגיעה בדלת האחורית שמאלית היא פגיעה בקצה הדלת במימד הצד שלה, דבר המעיד שהדלת הייתה פתוחה בעת התאונה (ראה מוצג ת/1). הפגיעה ארעה מיד לאחר שהחברה ישבה במושב האחורי שמאלי של הפרטית, בעוד הדלת השמאלית אחורית של הפרטית פתוחה. דבר זה מלמד שבעת כניסת החברה לפרטית היה האוטובוס קרוב מאד לפרטית, וגם אם רצה הנתבע 1 לעצור את האוטובוס, לא היה מצליח לעשות כן. לכן יש לדחות את עדות החברה שלפני שכניסתה לפרטית בדקה שהכביש פנוי ואין כלי רכב בקרבת הפרטית.

לאור זאת סבור אני שהאחריות במלואה לקרות התאונה רובצת על הנהגת וחברתה, ועקב כך רובצת אחריות זו על התובעת.

סוף דבר: