הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ נ' טויטו ואח'

החלטה

אני פוסק שכרה של העדה על סך של 250 ₪ אשר ישולמו בשלב זה ע"י אי.איי.ג'י.

ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"א, 19/01/2011 במעמד הנוכחים.

יאיר דלוגין, שופט

פסק דין

לפני שתי תביעות. האחת, תביעה של חב' אי.איי.ג'י. ושל חב' מגל מערכות בטחון כנגד מר כהן גל נהג אמבולנס של מד"א וכנגד מד"א וכנגד הכשרת הישוב אשר ביטחה את רכב מד"א בצד ג'. התביעה הינה לתשלום נזק שנגרם לרכב הטויוטה השייך לתובעת מס' 2, חב' מגל. כמו כן, התובעות עותרות לחייב את הנתבעים לשלם שכ"ט שמאי תשלום בגין רכב חליפי, ובגין גרירה משטרתית וכן הפסד פרמיה של התובעת מס' 2. סכום התביעה עומד על 78,964 ₪.

בתביעה השניה, עותרת חב' הכשרת הישוב שהינה המבטחת של רכב מד"א לחייב את הגב' שונית טויטו שנהגה ברכב הטויוטה ואת המבטחת שלה אי.איי.ג'י לשלם לה סכומים שהיא נאלצה לשלם בעקבות התאונה עקב פגיעת מד"א ברכב צד ג' מסוג מאזדה. תביעה זו עומדת על 15,878 ₪ .

היום שמעתי את עדותה של נהגת רכב הטויוטה ואת עדותו של נהג רכב מד"א. ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בפני בע"פ. בין חומר הראיות שהוגש לפני הינו הודעתו של נהג מד"א שניתנה במשטרה (מסומן ת/1), הודעתה של נהגת רכב הטויוטה שניתנה במשטרה (מסומן נ/1), תמונות צבע של רכב הטויוטה (מסומן נ/2), הודעה נוספת של נהגת רכב הטויוטה (מסומנת נ/3), תרשים של הצומת שעל גביו סימן נהג מד"א את המיקום בצומת שבו נפגשו רכב מד"א והטויוטה (מסומן במ/1), כמו כן טופס הודעה שמתייחסת להודעת נהגת הטויוטה על התאונה (מסומן נ/4).

כמו כן אין מחלוקת, כי נהג מד"א הורשע בבימ"ש לתעבורה בעבירות בנהיגה של חוסר זהירות וגרימת תאונה לפי תקנה 21 ב' 2. כתב האישום מוצג בפני (מסומן נ/5), כמו כן הוצג בפני פסה"ד שניתן על בסיס הודאת נהג מד"א (מסומן נ/6).

לאחר שעיינתי במלוא החומר שבפני ולאחר שהתרשמתי מעדויות הנהגים, מטענות הצדדים וסיכומיהם, הגעתי למסקנה שיש לראות בנהג מד"א כמי שאחראי בשיעור של 95% לנזקים שנגרמו בתאונה ואילו יש לראות בנהגת הטויוטה כאחראית בשיעור 5% בגין רשלנות תורמת.

אין מחלוקת למעשה, כי נהג מד"א התרשל בנהיגתו, ואני הייתי אומר על סמך החומר שלפני כי מדובר ברשלנות רבתית וחמורה ביותר. נהג מד"א העיד לפני והודה כי במהלך הנסיעה, לטענתו למשך שניה עד שתי שניות, המשיך בנסיעה תוך כך שהוא מסתכל לאחור ע"מ לוודא מצב התינוק שפינה באותה עת בעקבות תאונת דרכים. כמו כן, על סמך הודעתו במשטרה ת/1 עולה כי כ- 50 מ' לפני הצומת הבחין כי האור ירוק ולאחר מכן לטענתו, הסתכל פעם אחת ראה ירוק ולא הסתכל שוב (ראה שורות 17-21 להודעה האמורה) כמו כן לאחר מכן, כאשר נשאל במפורש האם ראה טרם כניסתו לצומת את הצבע ברמזור, ענה: "לא הסתכלתי. כמו שאמרתי כשהייתי 50 מ' לפני הצומת הבחנתי שהרמזור של סנה בכיווני דולק ירוק" (ראה ש' 50-55 להודעה האמורה). מהודעה זו, וגם מעדותו לפני וגם מהעובדה הבלתי שנויה במחלוקת שלפיה נכנס רכב מד"א לצומת באור אדום וכך עולה גם מעדותה של נהגת הטויוטה, עדות שהיתה אמינה עלי לחלוטין, מסתבר שהגיע נהג רכב מד"א במהירות של כ- 70 ק"מ לשעה לפי עדותו ולמעשה תוך כך שהוא מסתכל לאחור כפי שציינתי כבר לעיל, ותוך כך שלא מוצא לנכון לעצור עצירה מוחלטת בצומת באור אדום כדי לוודא שאין רכב שנכנס לצומת.

אומנם אכן יש לבדוק גם בהתחשב בכך, שנהג רכב מד"א התרשל כאמור, את שאלת האחריות התורמת של רכב הטויוטה. עפ"י מיקום הפגיעה ברכב הטויוטה, לפי נ/2 ועפ"י עדותה של גב' טויטו בדבר רכב נוסף שנסע לפיה לתוך הצומת, עדות שהיתה אמינה עלי, וכן על רקע עדותו של נהג מד"א לגבי מהירות הנסיעה שלו וכן על רקע עוצמת הפגיעה, כעולה מנ/2 ועל רקע התהפכות רכב מד"א, כעדותו של מר כהן וכן על רקע העובדה שרכב מד"א אף פגע ברכב נוסף שעמד באיזור במרחק מההתנגשות הראשונית ומשאר הנסיבות העניין שלפני , מתבקשת המסקנה שרכב מד"א הגיע במהירות גבוהה למדיי לתוך הצומת שהיתה כבר מאוכלסת בשני רכבים ומבלי ששם לב כלל כי רכבים כאמור נמצאים בצומת. עדותו של מר כהן שלפיה הוא ראה בטרם כניסתו לצומת את רכב הטויטה ורכב נוסף אינה מהימנה עליו ואינה הגיונית בעיני. לו אכן כך היו פני הדברים, קשה לי לראות כיצד היתה מתרחשת התאונה על רקע כל הנסיבות שלפני. עדותה של גב' טויטו שלפיה היא נסעה בנסיעה שוטפת והרכב התחלף לירוק עוד לפני הגעתה לצומת, וכי היא לא עצרה בצומת, מקובלת עלי.

עם זאת, מצאתי לנכון לקבוע רשלנות תורמת בשיעור של 5% וזאת בשל העובדה שמדובר היה בשעת לילה ובחשיכה ובשל העובדה שיותר סביר בעיני כי רכב מד"א אכן נסע עם אורות דולקים ועם צופר פועל בנסיבות של פינוי תינוק מתאונת דרכים קשה, מאשר כי לא עשה שימוש בעזרים אלה. בנסיבות אלה, ובשל הספק שמא לא נזהרה מספיק נהגת הטויוטה במובן זה שהיתה צריכה להבחין באורות הדולקים ולשמוע הצופר, מצאתי לנכון לפסוק רשלנות תורמת בשיעור המוזכר לעיל.

עוד יצויין כי דווקא העובדה שנתיב הנסיעה של רכב מד"א היה מלא ברכבים נוספים שאילצו אותו לתמרן ביניהם מחזקת המסקנה שיש להפחית בשיעור הרשלנות התורמת, שכן לעניות דעתי בנסיבות שכאלה, קשה יותר היה להבחין בנסיבות העניין בהגעתו של רכב מד"א לכיוון הצומת מאשר אילו הכביש שממנו בא היה פנוי לחלוטין. בהתאם לכך בתביעה של אי. איי. ג'י 152864/09 אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת מס' 1 95% מסכום של 75,109 ₪ וזאת לאחר ראשי הנזק הנוספים שנזכרים בסע' 12 לתביעה לבד מהנזק שנגרם לרכב עצמו הוכחו בראיות מינימליות דרושות ולא נסתרו. כמו כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת 2 95% מהפסד הפרמיה המופיע בכתב התביעה. לכל הסכומים שמתקבלים מן האמור לעיל, יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף לכך, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בהתחשב בתוצאה ובהתחשב בהיקף החומר שלפני ומס' הישיבות בסך של 11.6% מהסכומים שנפסקו במסגרת התביעה, למעט הוצאות שאינן מפורטות בכתב התביעה.

לגבי התביעה שמספרה 4320-10-09 אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת 5% מסכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל וכן את האגרה בלבד וכאשר שאר ההוצאות חלות על התובעת וכאשר כל צד בתיק זה נושא בכ"ט עורך דינו.

כמובן שהסכומים שנפסקו בתביעות ניתנים לקיזוז בין הכשרת הישוב ובין אי.איי.ג'י. במובחן מהסכום שפסקתי לתובעת מס' 2, מגל אשר אותו יש לשלם באופן מלא ישירות למגל ללא קיזוז כלשהוא. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"א, 19/01/2011 במעמד הנוכחים.

יאיר דלוגין, שופט

הוקלד על ידי: מירי לודריק