הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

שתי תביעות שנידונו במאוחד, שעניינן, תאונת דרכים שהתרחשה ביום 11.07.12 (להלן: "התאונה") בה היו מעורבים רכב המבוטח על ידי הכשרה, חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הכשרה") והנהוג על ידי מר יובל זמר (להלן: "זמר") ורכב הנהוג על ידי הגברת לינה בדעאן זייבק (להלן: "לינה") שהיה מבוטח במועד התאונה על ידי מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל").

התביעה נשוא תא"מ 8902-12-12 היא תביעת שיבוב שהוגשה על ידי הכשרה בגין התשלומים בהן נשאה והתגמולים ששילמה למבוטחה בשל התאונה בעוד שהתביעה נשוא תא"מ 5374-01-13 הינה תביעה שהגיש מרואן זייבק, בעל הרכב בו נהגה לינה (להלן: "זייבק") בגין הנזקים שנגרמו לו בשל התאונה.

הכשרה טענה בתביעתה כי בעת שמבוטחה, זמר, נסע בנתיב השמאלי, הרכב המבוטח על ידי מגדל שהיה מימינו סטה בחדות שמאלה, בכדי להכנס לחניה שהיתה מצויה בצד שמאל של הכביש, ופגע בצדו הימני של הרכב המבוטח על ידה.

זייבק טען בתביעתו כי לינה האטה את מהירות נסיעתה כדי לפנות שמאלה לחניון בית פרטי ובעת שפנתה שמאלה, לאחר שאותתה, החל זמר לעקוף את רכבה בנתיב השמאלי ופגע ברכבה בחלק הקדמי שמאלי.

בהודעה שמסר זמר להכשרה, פירט זמר את אופן התאונה כדלקמן:

"נסעתי בכביש ברכב שנסע מימין, פנה בפתאומיות שמאלה כי רצה להכנס לחניה לא מוסדרת בצורה מסוכנת".

בתשריט ששורטט על ידי זמר מסומנים שני הרכבים, זה לצד זה, בנתיב הימני ואולם כפי שיבואר להלן, מחקירת שני הנהגים עולה כי אין מחלוקת שהתאונה התרחשה בעת שזמר עקף את הרכב בו נהגה לינה בנתיב השמאלי.

בהודעה שמסרה לינה למגדל תואר אופן התרחשות התאונה כדלקמן:

"האטתי את מהירות נסיעתי, ע"מ לפנות שמאלה לחניון... במקום שבו קו ההפרדה אינו רצוף כשלפתע ובעת שהתפנה הנתיב הנגדי והתחלתי בפניה כאמור, ביצע רכב צד ג' עקיפה ופגע בחלקו הקדמי, שמאלי של רכבי"

שמעתי את עדויות שני הנהגים, זמר ולינה, בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 13.10.13. מעדות שניהם עולה כי אין מחלוקת שהתאונה התרחשה בזמן שזמר עקף את רכבה של לינה בנתיב השמאלי, ובשל פנייתה של לינה שמאלה, לעבר חניון של בית פרטי שהיה מצוי בצד השמאלי של הכביש. כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים כי העקיפה של זמר, כמו גם הפניה שמאלה של לינה נעשו במקום שבו קיים קו הפרדה בלתי רציף.

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה, האם לינה אותתה לפני שפנתה שמאלה. במחלוקת זו אני מעדיפה את גרסתה של לינה לפיה אותתה לפני שפנתה שמאלה וזאת על אף שהדבר לא צויין בהודעתה לחברת הביטוח מגדל.

זמר לא טען בתחילת עדותו שלינה לא אותתה, אלא הצהיר כי "אני לא ראיתי שהיא אותתה" (פרו' עמ' 2 שורות 1). רק בהמשך עדותו בעמ' 2 שורה 21, טען כי: "זה לא נכון שהיא אותתה" (פרו' עמ' 2 שורות 21). גם בהודעתו לחב' הביטוח הכשרה, לא ציין זמר כי לינה לא אותתה אלא התמקד בטענה שלינה נכנסה לחנייה בלתי מוסדרת, טענה שנזנחה בעדותו.

לינה ציינה בעדותה כי החלה להאט ואותתה לאורך כ- 150 מ' לפני שפנתה שמאלה. גרסתה כי האיתות נעשה לאורך מרחק של 150 מ' (!!!) לפני הפניה שמאלה, מוסיפה דווקא נופך של אמינות לגרסתה, שכן עובדה זו פועלת לחובתה, ויש בה להסביר (אולי) מדוע בחר זמר לעקוף את לינה שנסעה באיטיות ואותתה מרחק של 150 מ' (!!!) לפני הפניה שמאלה. האפשרות שזמר איבד את סבלנותו לנוכח הנסיעה האיטית והאיתות המתמשך של לינה מתיישבת גם עם עדותה של לינה באשר לאופן התנהגותו של זמר לאחר התאונה אשר טען בפניה כי הוא מאוד ממהר (פרו' עמ' 3 שורות 22- 23).

לא נעלם מעיניי שלינה לא ציינה בהודעתה לחב' הביטוח מגדל כי אותתה לפני הפניה שמאלה, ואולם לינה הסבירה כי: "זו החניה של הבית שלי, זה כביש מאוד מסוכן ואין סיכוי שלא אאותת" (פרו' עמ' 3 שורות 20 – 21). אף מקובלת עלי גרסתה של לינה כי איתות הינו מסוג הדברים הנעשים דרך הרגל, באופן אוטומטי, כמצוות אנשים מלומדה: "זה מובן מאליו שאני אאותת. אני נכנסת שמאלה, זה הבית שלי ואני תמיד מאותתת" (פרו' עמ' 3 שורה 27).

ואולם, למרות העדפתי את גרסת לינה כי אותתה עובר לפנייתה שמאלה, אין בכך כדי לפטור אותה מן האחריות לתאונה, שכן צריכה היתה לוודא שהכביש פנוי לפני פנייתה שמאלה, גם אם אותתה. לא ניתן לשלול את האפשרות שמשום שבחרה לאותת לאורך מרחק של 150 מ', מבלי לפנות, גרמה לזמר לאבד את סבלנותו או למצער גרמה לו לבלבול באשר לכוונותיה. עוד יש לציין כי מתוך עיון בתמונות מוקדי הנזק ברכבו של זמר עולה כי בעת התרחשות הפגיעה, רכבו של זמר היה מעט לפני רכבה של לינה, שאם לא כן מצופה היה למצוא את הפגיעה בחזית הקדמית ימנית של רכבו בעוד שהפגיעה מתחילה מעל הגלגל הימני ולאורך כל הדופן הימנית. מכאן שלינה צריכה היתה לראות את רכבו של זמר בעת העקיפה.

יחד עם זאת, עיקר האחריות מונח לפתחו של זמר, אשר בחר לעקוף את רכבה של לינה, בשטח בנוי, למרות שאותתה שמאלה ומבלי שוידא תחילה לאן מועדות פניה של לינה, שנסעה באיטיות ושאיתותה העיד על כוונה לפנות שמאלה.

אני מחלקת את האחריות לתאונה בין הצדדים כדלקמן:

זמר 65%.

לינה 35%.