הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' כהן באמצעות נ2 ואח'

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 .

עסקינן בתביעת שיבוב שהגישה התובעת על סך 55,569 ₪ בגין אירוע תאונה מיום 25.12.12.

על פי הנטען בכתב התביעה, במועד התאונה, הרכב הפוגע בו נהגה הנתבעת מס' 1 סטה אל עבר נתיב נסיעתה של מבוטחת התובעת אשר אותה עת החלה בביצוע חנייה ופגע ברכב התובעת בחלקו האחורי שמאלי. רכב הנתבעת המשיך בנסיעה ופגע אף ברכב שחנה בסמוך לרכב המבוטח. לפיכך, טוענת התובעת, כי האחריות לתאונה רובצת על כתפי הנתבעות ועל כן עליהן לשפותה בגין הסכום אותו שילמה למבוטחת.

לטענת הנתבעות, דין התביעה נגדן להידחות. לטענתן, התאונה התרחשה בנסיבות שונות המטילות את האחריות על נהגת הרכב המבוטח אצל התובעת. לטענתן, הנתבעת מס' 1 נהגה בכביש דו מסלולי בנתיב נסיעתה. לפתע, הגיח רכב התובעת מהנתיב הנגדי, לא שם ליבו לדרך, סטה לנתיב הנגדי על מנת לבצע פנייה בקשת רחבה כדי להיכנס לחנייה וכתוצאה מכך פגע ברכב הנתבעות והדפו לכיוון רכב אחר. משכך, טוענות הנתבעות, כי האחריות לתאונה רובצת על רכב התובעת שסטה לנתיב נגדי בחוסר זהירות וביקש להיכנס לחנייה בקשת רחבה בחוסר זהירות.

בדיון שנערך לפני נחקרו שתי נהגות הרכב.

נהגת הרכב המבוטח אצל התובעת חזרה על הנטען בכתב התביעה והוסיפה, כי לאחר התאונה התנצלה בפניה הנתבעת מס' 1 וטענה, כי סטתה לנתיב הנסיעה בו נהגה מאחר וסונוורה על ידי השמש. אציין, כי פרט זה אינו מופיע בהודעה אותה מסרה נהגת רכב התובעת לסוכן הביטוח ואף אינו מופיע בכתב התביעה.

הנתבעת מס' 1 חזרה אף היא על עיקרי הדברים שנטענו בכתב ההגנה, והוסיפה, כי לא נהדפה לכיוון הרכב הנוסף, אלא הבחינה ברכב התובעת המבצע סיבוב חד והיא לא הספיקה לעצור ופגעה בה ועל מנת לזוז מרכב התובעת, היא נסעה קצת ימינה ואז פגעה ברכב נוסף שהיה מימין. לטענת הנתבעת, היא נסעה כל אותה עת בנתיב נסיעתה. הנתבעת הכחישה את דברי מבוטחת התובעת, כי לאחר התאונה יצאה מהרכב ואמרה, כי סטתה בגלל שהסתנוורה מהשמש ולטענתה, מבוטחת התובעת אמרה לה שיכול להיות שהיא עשתה את הסיבוב חד מידי על מנת להיכנס לחניה ועל כן סטתה ממסלולה.

לאחר ששמעתי את גרסאות שתי נהגות הרכב מצאתי, כי גרסת הנתבעת מס' 1 סבירה יותר בעיני , הגיונית ומשתלבת עם תנאי הדרך כפי שהוצגו לעיוני ועם הנזקים שנגרמו לרכבים על פי תמונות שהוצגו וחוות הדעת שצורפו. גרסת הנתבעת אף מסבירה את הסיבה בשלה פגעה ברכב הנוסף שחנה מימין. התרשמתי, כי הנתבעת מס' 1 ביקשה לסטות ימינה לאחר שראתה, כי לא יעלה בידה למנוע את התאונה ותוך כדי פגעה הרכב שחנה מימין. גרסת מבוטחת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה אינה מספקת כל הסבר סביר מדוע, אם סטתה הנתבעת מס' 1 לנתיב נסיעת התובעת בגלל שסונוורה מהשמש, סטתה ימינה ופגעה גם ברכב שחנה מימין.

זאת ועוד, לא הוכחה לי כל סיבה בשלה סטתה הנתבעת מס' 1 מנתיב נסיעתה דווקא בנקודה בה ביקשה מבוטחת התובעת לחנות. לא הוכח שאותה עת בשעה בוקר מוקדמת השמש סנוורה ברמה כזו שאילצה את הנתבעת לסטות מנתיב נסיעתה, באותה נקודה בה ביקשה לחנות מבוטחת התובעת. בנוסף, מדובר בעובדה מהותית לשיטת מבוטחת התובעת שבשלה נגרמה התאונה ויחד עם זאת לא היה לה כל זכר בכתב הטענות או בהודעה שמסרה על התאונה.

אי לכך, מצאתי לקבל את גרסת הנתבעת מס' 1 שמצאתי אותה אמינה, סבירה והגיונית ולדחות את גרסת מבוטחת התובעת לאחר שלא הוכחה לפני. מאחר ומצאתי לקבוע, כי רכב התובעת אחראי להתרחשות התאונה אין מקום לדון בשאלת אשם תורם מצד רכב הנתבעת.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה. אני מחייבת את התובעת בסכום כולל בגין הוצאות הנתבעות ושכר טירחת עו"ד בסך 5,000 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

משהסכימו הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה, ניתן פטור מיתרת אגרה החלה בתיק.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"ד, 24 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.