השופט י. אלרון:
איסור פרסום:
כתב האישום שבפנינו עניינו, עבירות מין שביצע הנאשם, אליבא דכתב האישום בבתו. הדיון התקיים ב"דלתיים סגורות". אנו מתירים את פרסום הכרעת הדין, למעט שמה של המתלוננת ובשל הקירבה המשפחתית את שמו של הנאשם וכל פרט העלול להביא לזיהויים.
א. מבוא:
מ.מ. (להלן:
"המתלוננת") ילידת
11.04.85, הינה בתו של הנאשם, ומשרתת כיום בשירות סדיר, בצה"ל.
כתב האישום מייחס לנאשם עבירות אינוס, מעשי סדום ומעשי מגונה, אותם ביצע במתלוננת החל מהיותה כבת 10 שנים.
המתלוננת הגישה את תלונתה למשטרת תחנת זבולון בשנה האחרונה, בהיותה בת 19 שנים.
ב.
תמצית עובדות כתב האישום:
החל משנת 1995 לערך, כאשר המתלוננת היתה כבת 10 שנים, ועד שנת 1997, נהג הנאשם לקרוא לה לחדרו, להורות לה להתפשט, ואז, היה נוגע בשדיה, באיבר מינה, בפי הטבעת והכל לשם גירוי וסיפוק מיניים, תוך שהוא מלטף את גופה ומבטיח לה פיצוי בכסף, בבגדים ובמתנות ומסביר לה כי הוא אוהב אותה.
עוד נטען בכתב האישום, כי בשנת 1997, בתאריך מדויק שאינו ידוע לתביעה, כאשר המתלוננת הייתה כבת 12, קרא לה הנאשם לחדרו, הפשיט אותה ולאחר שליטף ונישק את גופה, לרבות שדיה, בטנה ואיבר מינה, אמר לה כי עליהם
"לעלות מדרגה", דהיינו, לקיים יחסי מין מלאים. הנאשם נשכב על המיטה על גבו, כשהוא עירום, הנחה אותה לשבת עליו בפישוק רגליים והחל להחדיר את איבר מינו לתוך איבר מינה.
הנאשם, אשר קודם לכן אסר על המתלוננת ללכת למסיבה של חברה, אמר למתלוננת כי כעת הוא מרשה לה ללכת למסיבה ותוך כדי החדרת איבר מינו עמוק יותר לאיבר מינה, החל סופר, כביכול את השעה בה מותר לה לחזור הביתה מהמסיבה. בהגיעו לעשר וחצי החדיר את כל איבר מינו לתוך איבר מינה, הוציאו שפך את זרעו על בטנה ואמר לה כי זו השעה בה היא רשאית לחזור מן המסיבה.
מאז האירוע דלעיל, בתאריכים מדויקים שאינם ידועים לתביעה, ועד לחודש
דצמבר 2004, נהג הנאשם באופן קבוע לבעול את המתלוננת תוך החדרת איבר מינו לאיבר מינה, עד אשר
"בא על סיפוקו המיני", כן היה מבצע בה מעשה סדום על ידי כך שהחדיר את איבר מינו לפיה, והכל לשם גירוי וסיפוק מיני.
הנאשם, כך לטענת מאשימה, ביצע במתלוננת את המעשים בתדירות של מספר פעמים בחודש, בחדרו בבית הספר בו עבד כשרת או בבית, באחד מהחדרים, כאשר איש לא נכח, ותוך שהוא מתנה את הסכמתו לבקשותיה (לצאת למסיבות, לצאת לחברות, לקנות לה בגדים, לתת לה כסף) בכך שתאפשר לו לבצע בה את המעשים המתוארים בכתב האישום.
בגין המעשים הנ"ל מיוחסות לנאשם עבירות בניגוד ל
סעיפים 345(ב)+351(א), 347(ב)+351(א),348(ב)+351(ג)(2), 345(א)(1)+(4)+351 לחוק העונשין התשל"ז - 1977
, אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים בתוך המשפחה אשר בוצעו במתלוננת, על פי פירוט המועדים: עד יום
11.04.01 שאז מלאו לה 16 שנים, מיום
11.04.01 ועד
11.04.03 שאז מלאו לה 18 שנים, ומיום
11.04.03 ועד
דצמבר 2004, בטרם מלאו לה 21 שנים.
ג.
הסוגיה שבמחלוקת:
לטענת המאשימה, כאמור, ביצע הנאשם במתלוננת, מאז היותה בת 10 עבירות מין שונות על פני תקופה ממושכת, עד הגיעה לגיל 19.
מנגד, טען הנאשם כי לא היו דברים מעולם וכל כולה של התלונה נגדו הינה עלילה שרקמה המתלוננת יחד עם חברה לחיים (ת'), כאשר המניע לכך הוא התנגדותו של הנאשם לקשריה עם זה האחרון.
ד.
פרשת ראיות התביעה:
המתלוננת מהווה, למעשה, את הנדבך המרכזי בפרשת ראיות התביעה. בנוסף למתלוננת, הובאו למתן עדות מטעם התביעה, חברה לחיים דהיום - ת', דודה ש', חוקרת המשטרה הגב' סמדר תורג'מן אשר טיפלה בתיק החקירה וכן מר זיו מנור מנהל חב' האזעקה של בית הספר בו עבד הנאשם.
אפנה תחילה לעדותה הארוכה והמפורטת של המתלוננת כפי שבאה לידי ביטוי הן בחקירתה הראשית והן בחקירתה הנגדית בתשובות לשאלות ב"כ הנאשם.