הרקע וההליך
1. הנאשם מואשם
בעבירות
איומים רבות במהלך חודש נובמבר 2011 כנגד העובדת הסוציאלית, הגב' ל.ג (להלן -המתלוננת), כלהלן:
ביום 24.11.11 בשעה 12:00, כשהנאשם הגיע ללשכה למצבי חירום של עירית ירושלים ברח' כורש 10 לאחר שהתבקש ע"י המתלוננת להמציא את מסמכיו הרפואיים, הוא קרעם וקילל את המתלוננת "שרמוטה בת זונה". איש הביטחון במקום הוציאו, אך הנאשם התקרב לחלון מבחוץ, ירק לכיוון המתלוננת ואמר לה: "
אני מחכה לך שתצאי מהעבודה ואז אני ארצח אותך". משביקשה המתלוננת להזמין את המשטרה, הנאשם ברח מהמקום.
ביום 29.11.11 בשעה 13:50 חזר הנאשם למקום, קילל את המתלוננת ואת עובדות הלשכה הנוספות במקום, ואמר למתלוננת: "
אני רוצח אותך, אני הורג אותך, אני אראה לך מה זה, אני אשב עלייך 10 שנים, אני יהרוג אותך. כשאת יוצאת מהעבודה אני רוצח אותך. היום, היום אני ארצח אותך". הנאשם חזר על איומיו מספר פעמים.
בהמשך לכך במשרדי הסיור שבתחנת לב הבירה, אמר הנאשם בפני השוטרים, שירה בן עזרה ושאול גסולי,
כי ירצח את המתלוננת, ישתה לה את הדם, ברגע שישתחרר מהכלא ירצח אותה.
גם במהלך חקירתו בתחנת לב הבירה באותו יום, בהתייחסו למתלוננת, אמר הנאשם בפני החוקרים ירון מזרחי ושלמה קדוש: "
אני רוצה לירוק עליה אלף פעם הייתי משתין עליה גם...מתי שאני אשתחרר בעוד חודש, שנה, שנתיים, ביום שאני יוצא אני הולך לחסל אותה אני הולך להרוג אותה...אני לא ארפה ממנה אני הולך להתנקם בה כשאני אראה אותה ברחוב היה לי 5-10 דקות לטפל בזה זה יהיה הנקמה שלי...אני לא אעזוב אותה אני שומר טינה לאנשים אני בחיים לא אעזוב אותה.. ".
למחרת,
ביום ה-30.11.11, חזר הנאשם על האיומים בפני החוקר אהוד דורי באומרו: "
ברגע שאני משתחרר ממעצר אני הולך והורג את העובדת הסוציאלית הזאת".
במעשים אלו ביצע הנאשם מספר רב של עבירות איומים כלפי המתלוננת, בפגיעה שלא כדין בגופה, בכוונה להקניטה או להפחידה.
2. הנאשם מודה כי הגיע בתאריכים הנ"ל ללשכה למצבי חירום, כן היה במשרדי משטרת תחנת הבירה ונחקר, אולם כופר באמירות ובאיומים המיוחסים לו.
ראיות המאשימה
3.
המתלוננת, הגב' ל.ג, עובדת סוציאלית במרכז למצבי חירום של עיריית ירושלים, העידה כי נפגשה עם הנאשם לראשונה בהגיעו אליה ביום 23.11.11, כדי להסדיר עבורו דיור בהיותו דר רחוב בן 71, שנפלט זמן קצר קודם ממסגרת פרטית לדרי רחוב "
שובך" שנסגרה, והבהירה בעדותה כי הפתרון שנותר לאדם בגילו (מגיל 65 ומעלה) הינו סידור זמני ב"
נופשון" עד לסידורו הקבוע בבית אבות. המתלוננת שוחחה עם הנאשם שהיה רגוע ושיתף פעולה, ומסרה לו "
טפסים שצריך לתת לרופא למלא ע"מ שנתחיל לטפל בו", על מנת שיגיע עמם למחרת כשהם מולאו ונחתמו ע"י הרופא (ראה עמ' 9 ש' 24-30 לפרו').
4. למחרת ביום 24.11.11 על אף שהנאשם הגיע באיחור, המתלוננת קיבלה אותו, אך הטפסים שהביא בחזרה לא מולאו כראוי ע"י הרופא, חסר בהם תיאור תפקודו, ומאחר ולא ענו על הקריטריונים הדרושים, היא הבהירה לנאשם כי לא תוכל לקבלם ללא שיתוקנו, כן הבהירה לו כי לאחר ששוחחה קודם עם הנופשון, ומסרה להם מידע שבינתיים קיבלה, לפיו הנאשם תוקפני, הנופשון מסרב לקבלו:
"
כשראיתי את הטפסים שהרופא מילא, הרופא לא מילא בצורה נכונה, אמרתי: "אוי זה לא נכון מה שהרופא כתב". היה כתוב רק שהנ"ל חולה ממחלת סכיזופרניה, לא היה כתוב שום דבר על תפקודו האחר. יש טופס מיוחד של 3 דפים שהרופא צריך למלא על תפקודו. באמת היה לי חבל מאוד שלא היה נכון, כי אז לא יכולתי לעשות שום דבר,
גם אמרתי לו, קודם דיברתי בקשר לנופשון, שקיבלתי מידע שמדובר באדם אלים שידוע כתוקפני, וברגע שביקשתי להכניסו לנופשון הם סירבו מהסיבה הזאת".
ראה: עמ' 10 ש' 5-6 לפרו'.
בתגובה, הנאשם התעצבן, קרע את הטפסים, והחל לקלל את המתלוננת, לאיים עליה כי ירצח אותה ולירוק. המתלוננת נבהלה מאד, פחדה מפניו, יצאה מהחדר, ביקשה מהשומר להוציאו מהמשרד, והזמינה משטרה:
"אז בלי הודעה מוקדמת הוא התעצבן, לקח את כל הטפסים, קרע אותם ואני מאד פחדתי, ידעתי שהוא אלים, יצאתי מהחדר, ביקשתי מהשומר שיוציא אותו מהמשרד, ואני יצאתי מהחדר. הוציא אותו מהבניין, אנחנו נמצאים בתוך חצר, ותוך כמה דקות מעבר לחצר התחיל לקלל אותי, לאיים לרצוח אותי, לירוק. אני הייתי בחדר, זה 3 חדרים שבחוץ יש חצר, הוא היה מעבר לחלון, התחיל לקלל אותי, לאיים לרצוח אותי, זה מאד מאד הפחיד אותי למרות שאני וותיקה במקצוע וזו לא פעם ראשונה, אך מאד מאד פחדתי. היו לי התלבטויות אם להזמין משטרה כי לא רציתי לפגוע בו. ברגע שהוא התחיל לאיים עליי ברצח אז כבר לא חשבתי פעמים והזמנתי משטרה, לקח להם זמן להגיע, הוא הספיק לברוח מהחצר".
ראה: עמ' 10 ש' 7-14 לפרו'.
5. כן העידה המתלוננת על אירוע איומים נוסף ביום 28.11.11 לאחר 4 ימים כשהנאשם חזר, בא בטענות כי הוא מסתובב ברחובות, ושוב קילל אותה ואיים עליה כי ירצח אותה, ואף ירק לעברה דרך החלון, כלהלן:
"
ת. אני ארצח אותך, אני אחכה לך כשתצאי מהעבודה, ירק דרך החלון, אמר לי אני בדיוק אכלתי אז הוא "אמר את אוכלת ולי אין אוכל", הזמנתי שוטרים ואפילו בנוכחותם הוא המשיך לאיים עליי. אציין שני דברים: שלפני שאני קיבלתי אותו היתה עו"ס אחרת שדאגה לתת לו ביגוד, התייחסו אליו יחד עם השומר באנושיות רבה והוא הוזמן למחרת היום שקיבלתי אותו"