הכרעת דין בתיק ת"פ 4897-09

הנאשם יזוכה מחמת הספק

בפני נאשם גבר צעיר יליד 1990 המואשם בביצוע העבירה הבאה:

פציעה בנסיבות מחמירות - עבירה על הוראות סעיף 334, ביחד עם הוראות סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. ( להלן: החוק).

לשיטת התביעה כך הווה:

1.         במועדים ובמקום הנקובים בילה הנאשם עם חבריו במתחם הבילויים שבמקום מחוץ למועדון "הגולדה".

2.         עובר לשעה 0400 פרץ ויכוח בין הנאשם לבין אחר . שני אחרים שנכחו במקום באו והפרידו בהצלחה בין הניצים.

3.         זמן קצר לאחר ההפרדה  כשהמפרידים כבר לא הי במקום הויכוח בין השניים שב וניצת במהלכו חבט בפניו .וכתוצאה מהחבטה נפל המוכה ארצה .

4.         הנאשם בתגובה השיך אבן על המכה שפגעה בראשו של המתלונן . כתוצאה מהפגיעה נפצע המתלונן בראשו וסבל משתת דם העבר לבית החולים וטופל  . סמוך ביותר לאחר מכן נמלט הנאשם מזירת האירוע ונתפס זמן קצר לאחר מכן ע"י צוות בילוש שלא נכח באירוע ושהוזעק לזירה לאחר קרותו.

בתשובתו לכתב האישום  הודה הנאשם שהיה באותו ערב  בזירת האירוע אך לא נטל חלק במעשי התקיפה . אך כפר כי שהה במקום בשלב השני בה הושלכה האבן . וכן כפר בכך כי הוא היה זה שהטיל את האבן שפגעה שחבלה במתלונן.

מן המקובץ עולה כי כל הנותר ליבון בירור בדיקה וקביעה  הינה עובדת נוכחות הנאשם בעת ידי האבן ואת זהות המיידה .

קביעת ממצאים ומהימנויות

ע.ת/1 רס"מ כהן אשרת:

עדה זו העידה לעניינו כי:

ניסתה לאתר עדי ראיה וראיות (ההנצחות של מצלמות האבטחה) והנציחה את ממצאיה/פעולותיה  במזכר ת/1, ב/2, ת/3, ת/4, ת/8, ת/9, ת/10,ת/11, ת/12, ת/14,  ו-נ/1, נ/2 שלא הניבו כל תוצאה.

שוחחה עם אמו של אחד המעורבים וביקשה ממנה טלפונית שתביא חולצה מוכתמת בדם. החולצה נתפסה וסומנה ת/5 ו-ת/6.

ביצעה פעולות הכנה מוקדמות לעריכת מסדר זיהוי תמונות (ת/7).

ותשאלה את נהג המונית שהסיע את הנאשם (הסיפא ת/13).

לא גבתה הודעה מנהג המונית. רק הוכן זיכרון דברים המנציח שיחה טלפונית, וכזה, אין הדברים המונצחים קבילים באשר לתוכנם אל רק שנאמרו.

ע.ת/2 מר עבד אל נאקיף: