הכרעת דין בתיק ת"פ 39264-08-13

על פי הודאת הנאשם אני מרשיעה אותו בעבירות המיוחסות לו בכתבי האישום, בת"פ 49103-05-13 החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים ובת"פ 39264-08-13 בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.

<#3#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ד, 04/12/2013 במעמד הנוכחים.

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום, האחד אירוע מיום 12/5/13, שם נתפס הנאשם מחזיק בחצר ביתו סם מסוג קוקאין במשקל 8.82 גרם נטו וחשיש במשקל של 3.56 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית.

ביום 16/5/13 שוחרר הנאשם בתנאים מגבילים על פי הוראת בית המשפט וביום 23/8/13 נמצא מפר תנאים אלו בעודו מחוץ לביתו, גם כאן הודה הנאשם והורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית.

הצדדים הציגו בפני ביהמ"ש הסדר טיעון, ובקשו במשותף לגזור על הנאשם עונש של שנת מאסר בפועל, אשר תלקח בחשבון גם מאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגד הנאשם, ורכיבים נלווים, מאסר על תנאי, פסילת רישיון וקנס כספי.

ב"כ המאשימה עמד על חומרת העבירות, על הצורך בענישה ממשית ומכבידה מאחורי סורג ובריח, על עברו של הנאשם הכולל עבירות שונות של אלימות וסמים, בגינן אף נגזר עליו אותו מאסר מותנה.

ב"כ המאשימה הוסיף כי העונש המוצע הולם את הנסיבות וביקש לכבד ההסדר.

הסנגור הצטרף לטיעוני התביעה, ומנה בפני ביהמ"ש את הנסיבות האישיות, את מצבו של הנאשם לאחר שחרורו בתנאים, נסיון התאבדות שהיה, ומצב משפחתי.

גם הסנגור ביקש כי בית המשפט יכבד את ההסדר בהיותו הולם.

שקלתי את טיעוני הצדדים, לנוכח האמור בכתבי האישום ולנוכח הענישה המקובלת בעבירות בהן הורשע הנאשם, וייאמר כי אכן הענישה הראויה היא מאחורי סורג ובריח.

מדובר בתקופת מאסר לא קצרה, ובענישה שהיא בהחלט ממשית, וכשמביאים בחשבון את הודיית הנאשם בכתבי האישום, את החסכון בזמן שנגרם לבית המשפט ולכל העדים שהיו אמורים להיות מעורבים בהליך זה, הרי שהדבר נזקף לזכותו של הנאשם.

בנסיבות העניין ולאור ההלכה כי בית המשפט יכבד הסדרי טיעון אם אין בהם חריגה ממשית מרף הענישה המקובל, אני מכבדת את ההסדר וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         10 חודשי מאסר בפועל.

ב.         אני מפעילה את עונש המאסר המותנה שנגזר על הנאשם בת"פ 25200-11-09 לתקופה של 3 חודשים.

העונשים ירוצו בחופף ובמצטבר, ובסה"כ ירצה הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל.