הכרעת דין בתיק ת"פ 25593-09-10

בהתאם להוראת סעיף 182 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982, אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

כתב האישום

1. על פי עובדות כתב האישום ביום 30.4.09 נכנס הנאשם לחנות הציינג' של דוד גרינבאום ברחוב גאולה בירושלים (להלן: "החנות") ושאל את מר חיים פירר, חלפן הכספים שהיה באותה עת בחנות (להלן: "פירר"), מהו שער ההמרה של הדולר. פירר אמר לו את שער ההמרה והנאשם בתגובה אמר שהוא צריך להתייעץ עם אחיו. הנאשם יצא מהחנות וחזר כעבור מספר דקות עם 2,500 דולרים מזויפים, הציג מצג שווא בפני פירר  כאילו השטרות שבידיו אמתיים, וביקש להמיר אותם בכסף ישראלי. על סמך מצג השווא האמור הסכים פירר להמיר את השטרות המזויפים ונתן לנאשם סך של 10,275 ש"ח בעבור 2,500 הדולר המזויפים (להלן: "הכסף").
2. במעשיו אלה, החזיק הנאשם בשטר הנחזה כשטר כסף, ביודעו שהשטר זויף ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדקה כדין ועבר עבירה של החזקת שטר מזויף לפי סעיף 462(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") כמו כן קיבל הנאשם לידיו דבר במרמה  ועבר עבירה של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק.
3. בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו. הנאשם אישר כי נכנס לחנות ואף שאל את המוכר מה שער הדולר. לגרסתו, יצא מהחנות מבלי  להחליף כסף. הנאשם טען כי מדובר בטעות בזיהוי.

ראיות הצדדים  

4. מטעם התביעה העידו שלושה עדים. חיים פירר, אצלו על פי הנטען, החליף הנאשם את הכסף. יעקב שפרונג, שראה את הנאשם יוצא מהחנות, רץ ברחוב ונכנס לרכב (להלן: "שפרונג"). ומר מוטי סעדו, חברו של הנאשם (להלן: "סעדו").

כמו כן הוגשה הודעת הנאשם- ת/1, דו"ח עימות בין פירר לבין הנאשם- ת/2, חוו"ד מומחה בעניין הדולרים המזויפים- ת/3, דו"ח מסדר זיהוי שנערך לפירר- ת/4 והודעתו של סעדה ת/5.

5. מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו וכן הוגשו דו"ח פעולה- נ/1, דו"ח עימות בין פירר לבין מר שאול דותן- נ/2, מסמכים מזהים של מר שאול דותן- נ/3, שלוש הודעותיו של פירר- נ/4-נ/6, הודעתו של שפרונג- נ/7 ודו"ח מסדר זיהוי שנערך לשפרונג- ת/8.

דיון והכרעה

6. המחלוקת בתיק זה מתמקדת בשאלת זיהוי הנאשם כמבצע העבירה. לטענת ב"כ הנאשם, לא ניתן להסתמך על עדותם של עדי הראיה בתיק זה. לדבריו שניהם מסרו מיד לאחר האירוע את אותו תיאור של האדם שביצע את העבירה, תיאור השונה באופן מהותי ממראהו של הנאשם.
7. פירר העיד בבית המשפט וסיפר על נסיבות המקרה. מדבריו בבית משפט היה ניתן להתרשם כי הוא מבולבל מאוד, כך גם עולה מהודעותיו השונות במשטרה.  פירר העיד כי הגיע לחנות לעזור לגיסו וכי אינו בקיא בתחום המרת הכספים: "אני לא עובד שם בקביעות ואני לא מומחה לכך" (נ/4 ש' 22) נראה כי נבהל מכך שרימו אותו שעה שהחליף את גיסו בחנות, ובהלה זו היא שגרמה לו לבלבול.
8. בהודעתו הראשונה במשטרה, שנגבתה מספר שעות לאחר האירוע תאר פירר את האדם שהמיר את הכספים : "אדם רזה, לא גבוהה, יש לו קצת קרחת בהתחלה ויש לו שיער לבן, הוא בין כ 40-50 חילוני, לבש חולצה שחורה טישרט עם ציור לבן..." (נ/4 ש' 24-25).
9. לאחר מספר ימים, ביום 3.5.9 הגיע פירר למקום החנות בעקבות קריאה של מר דוד גרינבויים, בעל החנות, שמסר לו כי אדם חשוד מסתובב באזור. בדו"ח הפעולה שנכתב במקום מציין השוטר: "שאלתי את מר גרינבויים בטוח שמדובר בחשוד הוא אמר שכן וציין שיש מחבריו שמזהים אותו בוודאות..." (ר' נ/1 עמ' 2 ש' 7-8). לשאלת בית משפט, אישר פירר כי הוא זה שזיהה בוודאות את הנאשם: "קודם כל חבריו זה אני ורק אני הייתי שם... כנראה שאני אמרתי לו כך" (ר' עמ' 13 ש' 22-27). בעקבות אותו זיהוי, עוכב במקום, אדם העונה לשם דותן שאול (להלן: "שאול") (ר' נ/1). גם בעימות שנערך בין פירר לשאול נשאל פירר האם שאול הוא האדם שהיה אצלו בחנות וזה השיב: "אין לי מאה אחוז, יש דימיון בינו ובין האדם שהגיע אליי, התואר גוף שלו, הצבע עור של הפרצוף שלו, הסוג של השיער, גם הגנון (צ"ל "הסגנון" ח.מ.ל.) של הדיבור שלו דומה לזה שהחליף אצלי את הכסף" (נ/2 ש' 4-6).

בהודעתו שנגבתה סמוך לאחר העיכוב של שאול, מתאר פירר את החשוד אותו זיהה:  "זיהיתי את החשוד לפי מבנה גוף שלו מאחור ובעיקר לפי צבע השיער שלו השיבה לבן שחור והייתי בטוח בעצמי שאכן זה האדם שנכנס אלי לציינג ופרט אצלי דולרים מזיפים. מיד לאחר מכן השוטרים הסתובבו עם הפנים של החשוד לכיוון שלי וזה היה במרחק מאוד קרוב כשלושה או ארבעה מטרים ושזיהיתי את הפרצוף שלו עלו ספיקות קלות מאחר ועכשיו היה עם משקפיים וכאשר עשה את העוקץ היה בלי... ובהמשך שהגיע לכיוון הרכב שלו מזדה; ראיתי הרכב שלו מזדה ראיתי אותו מהזווית של הצד ואז הבחנתי טוב בו ואכן זיהיתי אותו כאדם שהיה אצלי בצ'ינג לפני כשבוע ביום חמישי האחרון ופרט אצלי דולרים מזויפים" (נ/5 ש' 11-17). בהמשך ההודעה חוזר פירר על התיאור והדגיש את השיער הלבן כסימן זיהוי בולט: "בסביבות 40-50 קרחת מקדימה ופחות מאחור צבע שיער לבן שולט רזה לא נמוך"  (שם ש' 45 ההדגה שלי ח.מ.ל.).

ב"כ הנאשם הציג לבית המשפט מסמכים מזהים של מר שאול (נ/3). יצוין כי מדובר במראה הדומה לתיאור הראשוני אותו מסרו פירר ושפרונג ושונה ממראהו של הנאשם. 

10. פירר העיד בבית המשפט כי לאחר למעלה משבוע, ביום 12.5.09 קיבל טלפון מהמשטרה, ונמסר לו שנתפס חשוד פוטנציאלי והוא התבקש להגיע  לזהותו במסדר זיהוי (ר' עמ' 7 ש' 16-17). במסדר הזיהוי שנערך (ת/4) זיהה את תמונתו של הנאשם בוודאות כמי שנכנס לחנות והחליף את הכסף (נ/6 ש' 16). בבית משפט אישר פירר כי התיאור שמסר בהודעתו הראשונה שעות לאחר האירוע, אינו תואם את מראהו של הנאשם (ר' עמ' 14 ש' 19). ובעצם מאשר כי זיהה בוודאות גם את הנאשם  (שם ש' 26) וגם את מר שאול (ר' עמ' 15 ש' 27). למעשה בפיו של פירר לא הייתה תשובה מניחה את הדעת כיצד אם כן ניתן לדעת מי באמת החליף את הכסף בחנות (שם ש' 28-30).
11. שפרונג הגיע לחנות לאחר שהאדם שהחליף את הכסף יצא ממנה ושאל את פירר אם הוא לא חושד שרימו אותו והחליפו אצלו שטרות גנובים. לדבריו האדם שיצא מהחנות  עורר את חשדו  שכן הוא הסתובב סביב החנות בצורה מחשידה ולאחר שיצא ממנה רץ כשהכסף בידיו לעבר רכב גדול שהמתין לו. שפרונג סיפר שהרכב החל לנסוע עוד כשדלת הרכב הייתה פתוחה. שפרונג הדגיש כי משהתעורר חשדו, רשם את מספר הרכב בטלפון הנייד שלו ומסר את הפרטים לפירר (ר' עמ' 16 ש' 18-22).  בהודעתו נ/7 מספר שפרונג כי שאל את פירר אם היה אצלו אדם עם "שיערות לבנות וחולצה שחורה" (נ/7 ש' 14) בהמשך מתאר שפרונג את האדם אותו זיהה יוצא מהחנות: "רזה, בערך בגיל 50, מאחורה קצת ארוך, מאחור צבע אפור, פנים בצבע כהה, לבש טי שרט עם שרוולים קצרים בצבע שחור, לא היה לו זקן לפי מה שאני זוכר" (שם ש' 25-26). בבית משפט אמר שפרונג כי כשמסר את הודעתו במשטרה לפני 3 שנים תיאר במדויק את מה שראה (ר' עמ' 18 ש' 24), והוא זוכר שתיאר את השיער של החשוד כלבן (ר' עמ' 19 ש' 10-11). לשאלת בית משפט כיצד היה מתאר את הנאשם לאחר שראה אותו השיב: "שיער שחור...יותר גבוה מבינוני...מגולח בלי זקן" (שם  19 ש' 19-23).
12. מהאמור עד כה עולה כי פירר ושפרונג מסרו את אותו תיאור של אדם בשנות החמישים לחייו, בעל מבנה גוף רזה ושיער לבן. תיאור זה אינו תואם את מראהו ואת גילו של הנאשם.