1. פיראס ג'ועבה ומוחמד גמאל אבו נג'מה (נאשם 1) היו חברים טובים שהסתכסכו והניסיונות לישוב הסכסוך לא צלחו. בבוקר יום 17.8.12 בשעה 04:30 לערך, יומיים לפני עיד אל-פיטר, עבד פיראס ג'ועבה עם אחיו אחמד בדוכן משפחתי לממכר ממתקים בדרך שכם בירושלים. הדוכן נמצא סמוך לצומת דרך שכם - רחוב סולטאן סלימאן מול שער שכם. למקום הגיע גם בן דודם, עלאא ג'ועבה.
הנאשם 1, בן דודו מוחמד חמיס אבו נג'מה (נאשם 2), ואחמד אבו נג'מה (נאשם 3, אחיו של נאשם 1), הגיעו לאזור הדוכן זמן קצר לאחר השעה 04:30.
2.
בכתב האישום נטען כי שלושת הנאשמים הגיעו למקום מצוידים בסכינים, פנו לעבר אחמד ג'ועבה, פיראס דחף את נאשם 1 בניסיון להרחיקו ואז אחמד ברח, ברגע זה ממש הגיע למקום בן הדוד עלאא עם רכבו וגם פיראס ברח. הנאשם 1 ועוד מי מבין הנאשמים 2 ו- 3 רדפו אחרי פיראס, נאשם 1 אחז בסכין והצמידו לצוארו של פיראס דקרו בבטנו, ואילו נאשם נוסף דקר את פיראס בזרוע שמאל. אחד הנאשמים דחף את עלאא, הטילו לרצפה ודקר אותו פעמיים ברגלו, ונאשם נוסף דקרו במותנו. נאשם 1 נמלט מהאיזור ואילו נאשמים 2 ו-3 נמלטו לתוך חנות מכולת בשכונת מוסררה. לשלושת הנאשמים מיוחסות ביצוע שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין.
בתשובתם אישרו הנאשמים כי היו במקום ובמועד האירוע אך טענו כי היו ללא סכינים, לא דקרו ולא רדפו, וכי המתלוננים הם אלו שרדפו אחרי נאשם 1. עם זאת, לא הייתה מחלוקת כי פיראס נפגע בבטנו הימנית העליונה וכי נזקק לניתוח במעיו, ובנוסף נגרם לו חתך בזרוע השמאלית.
רקע דיוני ועובדתי:
3. בבית המשפט העידו פיראס, אחמד ועלאא ג'ועבה, האני ג'ועבה, אביהם של פיראס ואחמד וכן גמאל אבו נג'מה, אביהם של הנאשמים 1, 3. כמו כן העידו מחמוד מסוודה בעל המינימרקט אליו נמלטו נאשמים 2, ו- 3, ובעל דוכן בדרך שכם בשם סלאח סיורי. אמרתו של סיורי הוגשה לפי סעיף 10א' לפקודת הראיות, הן בגין סתירות בין עדותו לאמרתו והן בגין אובדן זיכרון שפקד אותו. כמו כן העידו מספר שוטרים, הוגשו מסמכים, אמרות הנאשמים, דו"חות על עימותים שנערכו בין המעורבים ואמרות המשטרה של שלושת בני ג'ועבה. מטעם ההגנה העידו שלושת הנאשמים והוגשו מסמכים.
4. למשפחת ג'ועבה יש דוכן בדרך שכם. בשעת האירוע שהו לידו פיראס ואחמד. דוכנים נוספים בסביבה היו פתוחים, לרבות זה של סאלח סיורי. במקום היו עוברי אורח ועוד דוכנים פעילים כיון שהיה מדובר בימים אחרונים של חודש הרמדאן, סמוך לחג. הדוכן נמצא במרחק של עשרות מטרים מרחוב סולטאן סולימאן וכל הפונה ימינה בצומת הרחובות דרך שכם-סולטאן סולימאן מגיע לאחר עשרות מטרים נוספים לשכונת מוסררה, צומת רחוב הנביאים - סולטן סולימאן (נ/1, נ/2).
הנאשמים בילו באותו לילה בסביבה, טיילו בטיילת הסמוכה למוזאון רוקפלר והגיעו לדרך שכם, כאמור, קצת אחרי 04:30. בין שלושת הנאשמים לבין פיראס, אחמד ועלאא התפתח אירוע ובסופו עלאא נותר פצוע בדרך שכם ופיראס שכב פצוע קשה ברחבה בצומת הרחובות סולטן סולימאן - הנביאים. עלאא פינה עצמו ברכבו (אליו הצטרף אחמד ג'ועבה) ונסע לחדר המיון בבית החולים הדסה הר הצופים. פיראס פונה מהמקום על ידי אמבולנס אל בית החולים הדסה הר הצופים, סאלח סיורי נסע עמו באמבולנס.
5. פיראס ג'ועבה נדקר פצע דקירה ברוחב של כ- 6 סנטימטר בבטן ימנית עליונה, לולאות מהמעי יצאו החוצה, הוא נותח ניתוח דחוף, אושפז מספר ימים בטיפול נמרץ כירורגי, ואשפוזו נמשך בסך הכל כ-20 ימים (ת/13, ת/16, ת/23 (4 תמונות)). בגופו של עלאא ג'ועבה נמצאו שני חתכים עמוקים ברגל שמאל, האחד באורך 10 סנטימטר והשני באורך 7 סנטימטר ועוד חתך סמוך למותן. החתכים נותחו ונתפרו (ת/8).
6. הנאשם 1 נמלט מזירת האירוע על רכב דו גלגלי ואילו הנאשמים 2 ו- 3 נמלטו אל תוך מינימרקט מסוודה הנמצא במוסררה - רחוב הנביאים, שם ביקשו את הגנתו של בעל המקום מחמוד מסוודה וזה נעתר להם, לא איפשר לאחרים שעמדו בחוץ וצעקו להכנס לחנות עד שבאו בני משפחת אבו ניג'מה ולקחו את השניים.
7. המשטרה חיפשה את שלושת הנאשמים, ואלה הגיעו לחקירה רק ביום 20.8.2012, קרי שלושה ימים לאחר האירוע (מזכרים ת/9, ת/12, ת/15).
8. סכינים לא אותרו. נסיונות לאתר סרטי צילום ממצלמות הסביבה לא צלחו (ראה ת/27, ת/28). לדברי החוקרים הם לא זכו לשיתוף פעולה מבעלי עסקים שהחזיקו מצלמות פרטיות ואילו המצלמות "מבט 2000" אינן מכסות את מקום האירוע. הנאשמים 2 ו-3 כן צולמו בתוך המינימרקט של מסוודה (ת/22).
9. פיראס ג'ועבה והנאשם 1 היו חברים בעבר, ולסכסוך ביניהם שני גורמים:
האחד, חוב של נאשם 1 לפיראס בסך 2,500 ש"ח.
השני, קשר לבחורה בשם אמל סעו, שהייתה בעבר בקשר עם פיראס ובהמשך עם נאשם 1. נאשם 1 טען כי פיראס העליב אותה ועשה כן באמצעות מסרונים ששלח לסעו מפלאפון שלו עצמו (של נאשם 1) בעת שזה נרדם.
10. לאחר האירוע של 17.8.2012 נשוא כתב האישום החל תהליך פיוס בין המשפחות. משפחת הנאשמים שילמה במסגרת הודנה סך 5,000 דינר למשפחת המתלוננים אך התהליך לא הושלם, קרי טרם הושגה סולחה.
11. גרסת המאשימה הינה כי הנאשמים הגיעו למקום מצוידים בסכינים, תקפו את פיראס ועלאא ג'ועבה. גרסת הנאשמים הינה כי הגיעו למקום לאחר ליל בילויים כדי למצוא מונית שתסיעם לביתם, לא היו מצוידים בסכינים וכי בני משפחת ג'ועבה תקפו אותם במוטות וסכינים וכל שעשו היה לגונן על עצמם ולהימלט.
עדי התביעה פיראס, עלאא ואחמד ג'ועבה
12.
פיראס ג'ועבה העיד כי אירגן סחורה בדוכן יחד עם אחיו אחמד לקראת יום עבודה. למקום הגיעו שלושת הנאשמים מצוידים בסכינים גדולות. נאשם 1 כיוון את סכינו לצווארו, שני האחרים עמדו לידו, אחיו אחמד ג'ועבה ברח והתרחק מהדוכן (עמ' 13-12). בשלב זה הגיע בן דודו עלאא ג'ועבה, ואז חלק מהתוקפים פנו לעברו ועל כן הוא עצמו הצליח להמלט (עמ' 26), רץ לכיוון רחוב סולטאן סולימאן וימינה למוסררה. נאשם 1 רדף אחריו, השיגו, ודקר אותו בבטנו ואז נאשם 2 דקרו בזרוע. עוד אמר כי בנוסף לשלושת הנאשמים היו במקום עוד אנשים עם אופנוע והם קשורים לתוקפים. פיראס לא ראה הדקירות בעלאא.
גרסת העד בבית המשפט ובמשטרה אינה אחידה ויש בה אי התאמות: כך, בתחילת עדותו אמר כי כל שלושת התוקפים הצמידו סכין לצווארו, אחר כך תיקן ואמר שרק נאשם 1 עשה כן. עוד העיד, כי נאשם 2 הוא שדקר אותו בזרועו (עמ' 15), אחר כך הבהיר כי לא ראה בדיוק מי דקר אותו בידו, אבל נאשם 2 היה קרוב אליו. באשר לאמרותיו: אלו ניתנו בהיותו מאושפז בבית החולים. הראשונה למחרת האירוע והשנייה בחלוף יומיים נוספים כאשר מצבו הרפואי היה עדיין בעייתי, והדבר מקבל ביטוי הן במסמכים הרפואים והן ברישומי השוטרים. יש לציין כי באמרתו השנייה (נ/4) אמר כי לאחד התוקפים היתה סכין מתקפלת ואילו לנאשם 1 הייתה סכין באורך של כ- 10 סנטימטר. אחר כך תיקן ואמר שלא ראה סכין מתקפלת ושמע על כך מבן דודו עלאא. פיראס לא נשאל בחקירה נגדית אם במהלך האירוע החזיק מוט בו היכה בראשו של נאשם 1 ולא נשאל על החזקת סכין כפי שהעידו נאשמים 2, 3.
13.
אחמד ג'ועבה העיד כי שלושת הנאשמים הגיעו אל הדוכן כשהם מצוידים בסכינים והצמידו סכין לצווארו של פיראס. אחמד עצמו ברח למרחק של כ- 15 מ', למקום הגיע בן דודם עלאא, ירד ממכוניתו לראות מה קרה ואז הפילו את עלאא לרצפה ודקרו אותו בשני סכינים, פיראס ברח ונאשם 1 דלק אחריו. אחר כך תיקן עדותו ואמר שרק נאשם 1 הצמיד סכין לפיראס. באמרותיו (ת/17, ת/18) אמר אחמד, כי לשלושת התוקפים היו סכינים גדולות של כ- 40 סנטימטר, וכי לא ראה מי תקף את עלאא. עוד אמר כי ראה את נאשם 1 דוקר את פיראס וכי נאשם 3 דקר את פיראס בכתף, ושב ואמר כי לא ראה מי תקף את עלאא. בבית משפט ייחס דקירות אלה לנאשמים 2 ו-3.