הכרעת דין בתיק ת"פ 1798-07

לאחר שמיעת-הראיות וסיכומי-הצדדים, באתי לכלל מסקנה שהוכח, מעבר לכל ספק-סביר, שהנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב-האישום, ובית-המשפט מרשיעו בהתאם.

כתב האישום :

1.         על פי הנטען בכתב-האישום, ביום 20/08/07, סמוך לשעה 02:00, תקף הנאשם את המתלוננת, שהינה נשואה לו, בכך שנתן לה מכת אגרוף בפנים באזור עין שמאל, וכן הכה בחלקי גופה השונים באמצעות את חפירה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות בדמות נפיחות ושטף דם בעין שמאל, פצעים ושפשופים בחלק הימני של המצח, וכן שטפי דם גדולים ונרחבים על פני חלקי גוף שונים, לרבות שוק רגל שמאל וימין, ירך שמאל, עכוז, זרוע שמאל, כתף שמאל ושכמה שמאלית.

עוד נטען, כי באותו מעמד כלא הנאשם את המתלוננת, שלא כדין, בכך שבכניסה לחדר בקומת הקרקע של הבית, נעל את דלתות הבית ומנע מהמתלוננת לצאת מהבית, בין היתר באמצעות זריעת פחד ואימה.

2.          הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם:

א.         תקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 380 + 382 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

  ב.       כליאת שווא - עבירה לפי סעיף 377 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

  3.         אין מחלוקת בין הצדדים לעניין היות המתלוננת והנאשם בני-זוג.

לא הועלתה טענת זוטא או אליבי, הנאשם הכחיש את כל המיוחס לו וטען שאין לו שקר או ידיעה לגבי מקור החבלות, שנגרמו כנראה מנפילתה במדרגות, ללא קשר למעשיו.

ניתוח העדויות :

4.         המתלוננת מסרה ארבע הודעות במשטרה, והן הוגשו לבית המשפט במהלך חקירתה, לאחר שהוכרזה כ"עדה עויינת".

5.        הודעה אחת - ת/1, נגבתה המתלוננת ביום 23/8/07 בשעה 02:10 - זוהי עדות ראשונית אשר נגבתה מהמתלוננת בבית-החולים.

ביום 20/08/07, עקב כעסו של הנאשם על כך שהמתלוננת חזרה מהחתונה מאוחר, תקף אותה הנאשם באמצעות מקבל של את-חפירה בכל גופה, וכאשר זו ביקשה שיפסיק להכותה כי הילדים בוכים, נתן לה הנאשם אגרוף בפנים וכתוצאה מכך ראשה הוטח בקיר.

המתלוננת ציינה כי כתוצאה מהאגרוף נפגעה לה עין שמאל והיא קיבלה סחרחורת ונפלה ארצה.

המתלוננת ציינה כי הנאשם לא נתן לה לצאת מהבית ולא להתקשר עד אשר בניה יצאו לספר לאחיה, ואלו הזמינו משטרה ולקחו אותה לבית-החולים.

עדות זו תורגמה על ידי אחיה של המתלוננת - י' ג' (הליך שאינו תקין כלל ועיקר, ובעניין זה גובת העדות העידה בביהמ"ש שלא היתה אפשרות מעשית שאדם אחר יתרגם, כי לא היה אדם כזה, מה גם שהודעה זו נגבתה על ידי סיירת, בבית החולים, ולא על ידי חוקרת משטרתית).

6.          הודעה שניה - ת/2, נגבתה מהמתלוננת ביום 23/8/07 בשעה 15:57 .

העדות נגבתה מ המתלוננת בתחנת משטרת זכרון יעקב (בעזרת תרגום של שני שוטרים אשר העידו בבית המשפט על נסיבות גביית העדות - בשל כך שהמתלוננת הוכרזה כ"עדה עויינת").

           בעדות זאת מפרטת המתלוננת בהרחבה על האירועים נשוא תלונתה הראשונה: