הכרעת דין בתיק ת"פ 10287-08

לאחר שבחנתי את הנסיבות החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

כללי:

1.         התביעה מייחסת לנאשם עבירה של מעשה מגונה בפומבי, עבירה לפי סעיף 394 (א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.         התביעה טוענת כי בליל 15/6/09 בסביבות השעה 02:15 ברח' החלוצים ברמת גן ביצע הנאשם מעשה מגונה בפומבי, בכך שעצר  את רכבו ופנה לפלונית (להלן: "המתלונן") בשאלה בעוד מכנסיו ותחתוניו מופשלים והוא מאונן וכל זאת ללא הסכמתה.

3.         הנאשם כפר במעשיםם המיוחסים לו בכתב האישום.

4.         אין מחלוקת ממשית בין הצדדים כי המתלוננת הייתה עדה למעשה אוננות ע"י אדם במועד המצויין בכתב האישום. השאלה היחידה שצריכה הכרעה בתיק הינה האם זיהויו של הנאשם כמבצע העבירה, הוא זיהוי בטוח  המאפשר הרשעה במשפט פלילי.

ראיות התביעה:

5.         המתלוננת מסרה בעדותה כי בליל 15/6/05 רבה עם החבר שלה ויצאה מביתו ברמת גן לרח' XXX באותה עיר.

            בעת שהלכה ברחוב מישהו אמר לה: "מה קורה" הסתכלה וראתה אדם שמאונן בתוך רכבו.

            בחקירתה הנגדית מסרה העדה כי יתכן שחברה דאז גר ברח' XXX בר"ג. העדה הוסיפה כי ברכבו של הנהג שאונן האורות דלקו והוא ישב במושב הקדמי. העדה הוסיפה שהתרחקה מהמקום, נהג הרכב נסע אחריה כ- 3-4 מ' אמר לה: "בואי אלי רגע".

6.         העדה התרחקה מהמקום ופגשה ברחוב את החבר שלה: "...חברי היה באוטו שפגשתי  אותו. החבר יצא לחפש אותי כי הוא רצה להתפייס איתי. אני רצתי בבכי ובדמעות לאוטו של החבר הייתי לחוצה...".

            העדה ציינה כי באותו שלב רכבו של המאונן לא היה במקום, היא גם אישרה כי לא רשמה את מספר הרכב בשלב זה.

7.         המתלוננת נסעה עם חברה לאזור הבורסה נוכח דברי חברה שאמר שיתכן וימצאו את הנהג המאונן באותו אזור.

            כעבור כ- 7-10 דקות באזור הבורסה המתלוננת הבחינה ברכב מסוג ברלינגו וזיהתה את הנהג המאונן.

            החבר ביקש מהנהג לפתוח את החלון, אך הנהג לא נעתר והחל לנסוע. העדה רשמה בשלב זה את מספר הרכב.

            לאחר נסיעה אחרי הרכב באיילון לא הצליחו העדה וחברה ליצור עימו קשר והחליטו להגיש תלונה במשטרה.

8.         העדה ציינה כי היא מזהה את הנאשם כמי שביצע את המעשה גם בבית המשפט. לשאלת הסנגור  אם אמרה כי לאותו נהג עיניים חומות אישרה זאת המתלוננת וכשהסנגור מסר כי למרשו עיניים ירוקות ציינה כי יתכן וטעתה בזיהוי צבע העיניים.

גרסת הנאשם:

9.         הנאשם הכחיש כל מעורבות במעשה וציין ככלל לא היה ברח' XXX באזור שבו בוצע המעשה.