תמצית כתב האישום:
אישום ראשון-
ביום 17.12.04 תקף הנאשם, בהיותו בגילופין, את אישתו בכך שהכה אותה באגרופים ובבעיטות בראשה; הצמיד סיגריה בוערת למצחה; חנק אותה; השכיב אותה על הרצפה; עיקם ידיה וחזר והכה בראשה. כמו כן נטען, שהנאשם איים על המתלוננת, ראה סעיף 3 לעובדות, ובין היתר בכך שאמר לה שאם לא תוותר על ילדתם, הוא יהרוג אותה. בגין אישום זה הואשם בעבירות תקיפה ואיומים.
אישום שני-
כשבועיים לפני האירוע הראשון, הכה הנאשם את אישתו, בהיותו תחת השפעת סמים ואלכוהול, בכך שהרביץ לה בראשה ובגופה. באותן נסיבות, אחותה של המתלוננת, ילנה, שהתארחה אצל בני הזוג, ניסתה למנוע מהנאשם לתקוף את אחותה, והוא דחף אותה והפילה לרצפה. באישום זה יוחסו לנאשם תקיפות של אשתו ואחותה.
תגובת הנאשם: מכחיש מכל וכל את המיוחס לו באישום השני. לגבי הראשון טוען, שבמהלך ויכוח בינו לבינה, היא בעטה בו ומשכה בשרשרת שענד על צווארו, והוא, מחמת הכאב שחש, משך אותה אליו, (ראה עמ'1).
ראיות התביעה
עדות המתלוננת:
העדה סתרה בעדותה בביהמ"ש את דבריה בהודעתה הראשונה במשטרה והוכרזה עדה עוינת. הודעותיה הוגשו בהסכמה - ת/2 מיום 19.12.04 וכן ת/3 מיום 13.1.05. את הסתירות הסבירה בכך שההודעה ת/2 נגבתה בעברית, שפה שאינה שולטת בה, למרות שנמצאת בארץ משנת 94 (ראה עדות הנאשם בעמ' 31). לאחר מסירת ההודעה, במהלך דיונים בבימ"ש, הוברר לה שההודעה כוללת פרטים בלתי נכונים, ולכן ביקשה למסור הודעה נוספת ברוסית ובה העמידה דברים על דיוקם.
ואלה עיקרי גרסתה:
א. בטרם הוכרזה עדה עוינת אמרה כי במקרה הראשון, מיום 17.12, בהיותה בבית עם בתה ואחותה, התפתח ריב בינה לבעלה משום שהוא לא היה מרוצה מהארוחה שהכינה לו, ותוך כדי המריבה, היא תפסה בשרשרת שלצווארו, השרשרת נקרעה ושניהם נפלו לרצפה. באותו זמן הנאשם עישן סיגריה, וכשנפלו, הסיגריה פגעה במצחה. אח"כ הוא הכה אותה, נתן לה מכה בראש ומאחורי האוזניים והיא דחפה אותו עם הרגל, (עמ' 4, ש' 15). המתלוננת הכחישה שהנאשם איים עליה בהזדמנות זו.
בנקודה זו יש להוסיף שתי הערות: התביעה הציגה את השרשרת הקרועה ומתברר כי לא השרשרת נקרעה אלא הסוגר. וההערה השניה היא שלטענת המתלוננת, חוסר הבנת השפה גרם לכך שבהודעתה הראשונה נרשם כי הנאשם כיבה עליה סיגריה וגרם לה לכוויה, בעוד שהנכון הוא, שהסיגריה נפלה עליה בזמן ששניהם נפלו לרצפה.
ב. בחקירתה הנגדית לתובע, אישרה שכתבה בעברית את המכתב ת/4, מכתב המופנה למשטרה שבו טענה שלא הובנה ע"י החוקר שגבה תלונתה הראשונה בעברית. תאריך המכתב - 3.1.05. לדבריה נעזרה בניסוח המכתב במילון.
ג. המתלוננת מאשרת שקבלה מהנאשם באותו יום מכות שהותירו סימנים על גופה. היא חוזרת על דבריה שאינה שולטת בעברית וכי הודעתה נמסרה בעברית עילגת, ומדגימה את חוסר בקיאותה בשפה- ראה עמ' 10 לפרוטוקול.
אומר כבר עתה כי המתלוננת לא שכנעה אותי בטענותיה שהמילים הכתובות בהודעתה לא נאמרו מפיה; לא המילים ולא התוכן, ראה לעניין זה הערה בפרוטוקול בסוף עמ' 8. ע"פ התרשמותי, העדה שולטת בעברית במידה מספקת כדי שתוכל לתאר את מעשיו של הנאשם. שליטתה בשפה סבירה הן בכתב והן בדיבור.
ד. בהמשך עדותה היא טוענת כי לא רק שלא הובנה כהלכה, אלא מסרה לחוקר דברים בלתי נכונים מתוך כעס על הנאשם. כיום אינה כועסת ואינה רוצה שייענש בגללה. את הגרסה הנכונה, מסרה לדבריה בהודעה השניה.
ועוד הוסיפה:
"נכון שאני הגשתי את התלונה כי נמאס לי לקבל מכות וכי אחותי ראה את מה שהוא עשה לי ואמרה לי מספיק לחיות ככה". (עמ' 11 ש' 6).
דבריה אלה של המתלוננת, מחזקים את הרושם שהיא חזרה בה מההודעה הראשונה במודע ובמתכוון ואין המדובר באי הבנה הנובעת מקשיי תקשורת בגלל אי ידיעת השפה.
ה. המתלוננת הופנתה ע"י המשטרה לקבלת טיפול רפואי, נ/1 מיום 19.12, יום הגשת התלונה, נבדקה וקיבלה תעודה רפואית - ת/5. בבדיקה נמצאו סימנים על גופה כמפורט בתעודה, אך לטענתה לא נזקקה מלכתחילה לטיפול רפואי ואלמלא ההפניה המשטרתית, לא היתה נבדקת ע"י רופא.
ו. בתקופה הרלוונטית, היא ובעלה היו בהליכי גירושין, ולדבריה הכל נעשה בהסכמה.
ז. לטענתה, עד שלא משכה וקרעה את השרשרת שענד הנאשם, הוא לא נגע בה. היא משכה את השרשרת בכוח, קרעה אותה ומעצמת המשיכה נפלה לאחור, והנאשם נפל עליה. תוך כדי הנפילה בעטה באשכיו.
ח. בחקירתה הנגדית ע"י ההגנה, אמרה את הדברים הבאים:
- ביקשה למסור עדות נוספת במשטרה עוד לפני ה-13.1, אך החוקרים לא הסכימו לגבות ממנה עדות שניה. יצוין כי לטענה זו אין כל תימוכין בעדויות השוטרים.
- יתכן שהסימנים על גופה נגרמו לה מהיתקלות בחפצים בעבודת הניקיון בה
עבדה בבי"ח, ובגלל גוון עורה הבהיר, הסימנים נראו היטב.