הכרעת דין בתיק פ 8817/04

1.         הנאשם הועמד לדין באשמה של הוצאת שיק ללא כיסוי לפי סעיף 432 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ובקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415  לחוק הנ"ל.

2.         ב- 27/9/00 שכר הנאשם דירה ובמעמד חתימת החוזה מסר לבעל הדירה, יגאל שוורץ (להלן: "המתלונן") 10 שיקים לפקודת המתלונן, חתומים על ידי הנאשם כבטחון לתשלום שכר הדירה. סכום השיק נשאר ריק וסוכם שהוא ימולא מידי חודש ע"י המתלונן עפ"י שער הדולר היציג לאותו חודש.

3.         עפ"י עדות המתלונן, הנאשם התחייב בפניו לשלם את שכר הדירה במזומן וביקש ממנו לא להפקיד את השיקים. הנאשם שילם לו עבור החודשים אוקטובר- נובמבר 2,000 ש"ח ולאחר מכן התחמק, נעלם, החליף מספר טלפון והמתלונן לא הצליח לאתרו. כעבור חודשיים, משנואש המתלונן, הוא מילא את השיק של אותו חודש, הפקידו אותו בבנק, אך השיק חזר (ת/3) מהסיבה שהחשבון סגור.

            בירור בבנק העלה, כי החשבון נסגר זמן רב לפני שהנאשם משך את השיקים והתחוור לו שהשיקים נופקו בשנת 1997. הוא פנה לעו"ד, כדי להגיש תביעת פינוי, אך הבין שבדרך זו הוא עלול להפסיד כסף ולכן פנה אישית לנאשם והודיע לו שהוא מתכוון להתלונן במשטרה ואכן, הנאשם פרע את החוב, אך גם בהמשך המשיך לעכב תשלומים, דחה אותו בלך ושוב, ועל כן, משיקולים כלכליים, הוא נאלץ לאריך את החוזה בשנה נוספת, אך התופעה חזרה על עצמה ובסופו של דבר הוא הגיש תלונה במשטרה.

4.         תנעמי צדוק, פקיד בנק איגוד סניף הרצליה העיד, כי הנאשם ניהל בעבר חשבון בסניף.

            העד העיד, כי הנאשם לקח הלוואה מהבנק וחשבון  הפק"מ של אמו היה כבטחון. ב- 13/5/99 הנאשם שילם על חשבון ההלוואה 1,100 ש"ח ומאז חדל לשלם וההלוואה נפרעה מחשבון הפק"מ של האם.

            ב- 8/8/99 בשל חוסר פעילות בחשבון, הוחלט לסגור את החשבון (ת/7).

5.         הנאשם טען להגנתו, כי בעת החתימה על החוזה ומשיכת השיקים, הוא לא ידע שחשבונו נסגר והדבר נודע לו רק לאחר שהמתלונן פנה אליו והודיע לו שהשיק שלו לא נפרע ע"י הבנק.

            בחקירה הנגדית הוצגה בפני הנאשם הודעתו בה אישר שבמשטרה העיד, כי הוא ידע שהחשבון שלו מוגבל ואף המתלונן ידע שחשבונו מוגבל, אך למרות זאת לקח ממנו את השיקים.

6.         עבירת משל"כ -

            אין ספק, כי ביום משיכת השיקים, חשבונו של הנאשם היה סגור ולא היה לו יסוד להאמין שהשיק יכובד.

            סעיף 432(א) זה לשונו:

            "המוציא שיק שמשך והוא יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 יום לאחריו...".

            עפ"י האמור בחוק, יש להפקיד את השיק תוך 30 יום מיום משיכתו.

            בענייננו, השיק נמשך ביום 1/2/01 והוצג בבנק לפרעון ביום 12/3/01, משמע, בחלוף 30 יום מיום המשיכה.

            חרף העובדה שהנאשם משך שיקים ללא כיסוי, התביעה לא נתנה דעתה לכך, כי לא ניתן להעמידו לדין בעבירה זו, נוכח הסייג האמור בסעיף הנ"ל. מטעם זה, הגם שהנאשם פעל בחוסר יושר, אין מנוס מזיכוי הנאשם בעבירה זו.

7.         קבלת דבר במרמה

            הנאשם מסר עדות בלתי אמינה ובלתי סבירה בעליל. הנאשם משך שיקים מפנקס שהונפק בשנת 1997. אין זה סביר שהנאשם לא היה ער לכך שהשיקים נמשכו מפנקס שלא נעשה בו שימוש משך 3 שנים.

            השיקים נמשכו למעלה משנה לאחר סגירת החשבון. קשה להאמין שהנאשם לא היה ער לכך שחשבונו נסגר.