1. לנאשם מיוחסות עבירות של
סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977; (להלן:"
החוק")
שינוי סימני זיהוי של רכב לפי סעיף 413 ט לחוק,
הפרעה לעובד ציבור במילוי תפקידו לפי סעיף 288א (1) לחוק.
תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 381 (ב) לחוק,
איומים לפי סעיף 192 לחוק,
החזקת נכס חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק,
נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.
2. על- פי הנטען בכתב האישום, ביום 30.6.06 בשעה 16:30, הנאשם נהג בטרקטורון ליד נחל שלמה, באיזור אילת. סימני הזיהוי של הטרקטורון שונו קודם לכן על ידי הנאשם, והטרקטורון, שצבעו היה אדום במקורו, נצבע בצבעי הסוואה, וזאת כדי להקשות על זיהויו.
נוסעיו של ג'יפ צבאי, החייל אוסמה אבו חמדה (להלן: "
אוסמה"), והקצין, רב סרן, חאלד חלבי (להלן:"
חלבי"), שנהג בג'יפ, הורו לנאשם לעצור לאחר שחשדם התעורר לגבי נסיבות שהייתו במקום, והם חסמו את הדרך ברכבם.
הנאשם התעלם מהוראות החיילים, עקף את הרכב הצבאי והחל לנסוע במהירות רבה לעבר כביש 90. הרכב הצבאי ביצע פניית פרסה והחל לנסוע בעקבות רכבו של הנאשם, והחיילים סימנו לו לעצור וצפרו, אולם הנאשם התעלם מהוראותיהם. הנאשם פנה שמאלה, בעת שהגיע לצומת בכביש 90, ואילץ נהג מונית שהגיע מכיוון דרום, לסטות לשולי הכביש כדי למנוע התנגשות בטרקטורון. נהג הג'יפ הצבאי הצליח לנסוע במקביל לטרקטורון, שנסע אותה עת בנתיב הנגדי, והנאשם הסיט את הגה הטרקטורון לכיוון הרכב הצבאי מספר פעמים כדי למנוע ממנו לעקוף אותו, ונהג הג'יפ נאלץ לסטות כדי למנוע התנגשות. הנאשם המשיך בנסיעתו בנתיב הנגדי בו נסעו כלי רכב, שנהגיהם נאלצו להסיט את רכבם לשולי הכביש כדי למנוע התנגשות.
הנאשם חזר לנסוע בנתיב הימני כשהרכב הצבאי נוסע אותה עת לפניו ומאט את מהירות נסיעתו. הנאשם התנגש בג'יפ מאחור, חזר לנתיב הנגדי, ואז סטה לדרך עפר סמוך לחוף דקל באילת, כשהרכב הצבאי חוסם את דרכו, והטרקטורון מתנגש פעם נוספת ברכב הצבאי החוסם. הנאשם קפץ מהטרקטורון והחל להימלט מהמקום כשהחיילים רצים בעקבותיו, עד שעלה בידם להשיגו, כשהנאשם החל לטפס על גדר שחסמה את נתיב ריצתו. אוסמה אחז ברגלו של הנאשם ומשך אותו. הנאשם תקף את שני החיילים בניסיון להתחמק ממעצר, ולבסוף השתלטו עליו החיילים. לאחר מכן, איים הנאשם על שני החיילים, ואמר לאוסמה כי
"ימצא אותו בחוץ
" ולחלבי אמר ש"יהרוג אותו".
בחיפוש אצל הנאשם נתגלתה משקפת צבאית שמופיע עליה סימון צ' 00122086, שיש לגביה חשד סביר שהינה גנובה.
3. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. הוא טען כי לא נהג בטרקטורון, ואין לו שום קשר אליו, וממילא לא היה מעורב במירדף שהתנהל אחרי הטרקטורון או במרדף הרגלי. הוא נכח במקום, לאחר שהלך לתומו באיזור, ונעצר על ידי החיילים, ולא איים עליהם. המשקפת נמצאה בתוך תיק תלוי על הטרקטורון ולנאשם אין קשר אליה.
4. על פי בדיקת טכנאי מז"פ, ע"ת אליאב שמשי, נצבע הטרקטורון בצבע בז', והתרשמות העד הינה כי הדבר נעשה כדי להסוות צבעו האדום, המקורי, של הטרקטורון. בנוסף הוברר בבדיקת הטכנאי, כי מספר השילדה המקורי של הטרקטורון הושחת, והוטבע עליו באופן חלקי, מספר אחר, מזויף. כמו כן זויף מספר המנוע של הטרקטורון. באופן זה לא ניתן היה לאתר מקורו של רכב זה. (עדות אליאב שמשי, ע' 4, 5 לפר', מזכר ת/1, וחוות דעת ת/2).
5. הקצין חמאד חלבי, המשרת באוגדה המרחבית, העיד כי נהג בג'יפ, לכיוון צפון, על שביל המחבר את כביש 40 וכביש 90, סמוך למחצבת "נופי", כשלצידו קצין נוסף, סמג"ד גבעתי, ומאחור יושבים הגשש, עלי ג'ואמיס, והנהג, אוסמה. הוא הבחין בטרקטורון הנוסע מולו, מצפון לדרום, נהוג בידי בן מיעוטים מהעדה הבדואית, וסימן בתנועת יד לנהג הטרקטורון, לעצור, שכן חשד בנסיבות הימצאו באיזור, הידוע כמוקד לפעילות עבריינית של הברחות, ומאחר שהרכב היה בלתי מזוהה.
"כל מי שנע באזור נחשב לחשוד" (עמ' 5, 10). הנהג לא עצר את הרכב, ולפיכך ביצע פניית פרסה ונסע בעקבותיו. הטרקטורון פנה לכביש 90, ולאחר מכן,
"הוא נסע על כביש 90, הוא התחיל להשתולל, נסע על הנתיב הנגדי, סיכן רכבים שהגיעו ממול, ונאלצו לרדת לשוליים, הצלחתי לעקוף אותו כשלא היו רכבים, סימנתי לו לעצור, והוא לא עצר, כשהכביש היה נקי מרכבים הצלחתי להוריד אותו לשוליים השמאליים..." (עמ' 5). עוד העיד כי לאחר העקיפה, ובעת שהג'יפ נסע לפני הטרקטורון, וניסו להאט מהירותו כדי לעצרו,
"הוא נכנס בנו מאחורה עם הטרקטורון, כשהוא עקף אותנו שוב, הייתה תנועה ממול ושוב הרכבים נאלצו לרדת לשוליים, ורק אז הצלחתי להוריד אותו לשוליים השמאליים" (עמ' 6). הנהג עצר את הרכב, והחל לברוח. חלבי ואוסמה רדפו אחריו בשטח הררי, ולאחר מרחק של 50-60 מ', נחסם נתיב הבריחה שלו ברשת תלתלית שהייתה קבועה במקום, ואוסמה הצליח לתפסו (עמ' 8), ובעקבות כך זוהה הנאשם. העד מציין כי שמר בכל עת המרדף על קשר עין עם הנאשם, ו"אין סיכוי" שמאן דהוא אחר, ולא הנאשם, הוא שנהג ברכב (עמ' 6). עם תפיסתו, הנאשם "השתולל וצעק", וטען שהוא קשור לשב"כ, וביקש שיניחו לו, ולאחר שהבין כי חלבי אינו מתכוון להרפות ממנו,
"הוא אמר לי ללכת הצידה ולסגור את זה בינינו. הוא שאל אותי, 'כמה אתה רוצה', ונסגור את הסיפור..." (עמ' 4, 7 לפר'). בחיפוש שנערך בתיק שהיה קשור בחגורות גומי על חלקו הקדמי של הטרקטורון, נמצאו מספר מכשירי טלפון נייד, בקבוק שמפו, כרטיס אשראי, וכן מכשיר צבאי לראיית לילה, המכונה "עכבר", שהנאשם טען בפניו, כי
"מצא אותו בנחל"(עמ' 8, תצלום המכשיר, ת/3). בעקבות האירוע הועבר הנאשם לחקירה במשטרת אילת, ובעת שחלבי הגיע למקום, הנאשם
"נשבע בילדיו שהוא ירצח אותנו"(עמ' 7).
6. בחקירתו הנגדית הוצגה לעד הודעתו המשטרתית, נ/3, שנמסרה לאחר האירוע, שלא צויין בה כי בג'יפ היו ארבעה אנשי צבא, והעד אמר רק בהודעה כי
"בסיור שגרתי באיזור נחל שלמה, אני ביחד עם נהג הבחנו בטרקטורון הנוסע מולנו, סימנו לו לעצור...". העד הבהיר כי לא נשאל מפורשות על כך בחקירתו, ולפיכך לא ראה מקום להתייחס למספר הנוסעים (עמ' 7).
עניין אחר שנבחן בחקירה הנגדית התייחס לעריכת חיפוש על הנאשם, ולממצאי החיפוש. העד הכחיש תחילה בחקירתו הנגדית כי ערך חיפוש על גופו של הנאשם, שכן אין לו סמכות לערוך חיפוש כזה ולצורך כך אף הזעיק שוטרי מג"ב למקום (עמ' 8), אולם בהמשך חקירתו, כאשר נטען בפניו כי הגשש, ג'ואמיס, ציין בהודעתו כי ערך חיפוש כזה, לא הוציא זאת מכלל אפשרות (עמ' 9).
עוד עלה מ- נ/3, כי "בחיפוש ברכב נתפס תיק...עם כפיה אדומה, ועכבר צבאי (אמצעי לראיית לילה)", ולא עלה מההודעה כי כרטיס האשראי היה בתיק. בחקירתו הנגדית אמר העד בעניין זה, כי אינו זוכר אם על גופו של הנאשם היו מסמכים, ואינו זוכר "
אם תעודת הזהות הייתה עליו או בתוך התיק, אני בטוח שמצאתי את המסמכים בתיק, אני חושב שהכרטיס אשראי היה של ישראקארד..." (עמ' 8), העד הכחיש כי הכניס את כרטיס האשראי ותעודת הזיהוי של הנאשם לתיק, ולמעשה אינו זוכר אם
"מצאתי עליו את המסמכים, אבל אני זוכר בוודאות, שאת כרטיס האשראי מצאנו בתוך התיק, ביחד עם העכבר והפלאפונים. היה שם שמפו שנשפך...אני לא זוכר שכרטיס האשראי היה עליו, תעודת הזהות הייתה עליו, אבל בתוך התיק היה...כרטיס אשראי...אינני יודע של מי הכרטיס אשראי, הבאתי זאת למשטרה. לא בדקתי אם הכרטיס שייך לנאשם...אני אמרתי שאני לא זוכר אם מצאתי את התעודת זהות עליו או בתיק...יכול להיות שאם תעודת זהות הייתה עליו, אז מישהו הכניס אותה לתיק. כל מה שאני תופס...כל תעודה מזהה, אני מביא למשטרה." (עמ' 9,10).
אוסמה מסר בעדותו כי רק הוא וחלבי נסעו בגי'פ, במהלך סיור שטח. הם הבחינו בטרקטורון "
הצבוע בצבע הררי", היורד מכיוון נחל שלמה וחשדו כי מדובר במבריח, ולפיכך, חסמו את הדרך ויצאו מהג'יפ, כשאוסמה מורה לנהג הטרקטורון לעצור בתנועות ידיים, ואולם הנהג התעלם מהוראתם, עקף את הג'יפ מימין והמשיך בנסיעה. הם סובבו את הג'יפ והחלו לרדוף אחריו, כשהם צופרים לו ומסמנים מספר פעמים לעצור, ללא הועיל. נהג הטרקטורון נכנס לכביש 90, בצורה מסוכנת ואילץ נהג מונית לרדת לשולי הכביש, ובהמשך הנסיעה נכנס לנתיב הנגדי, השמאלי, באופן שאילץ נהג של רכב שהגיע מולו, לסטות ימינה מהכביש. בשל תנועת רכבים בנתיב הנגדי, הטרקטורון חזר לנתיב הימני, ובשלב זה נסע מאחורי הג'יפ בנתיב הימני, חלבי האט את מהירות הג'יפ והטרקטורון פגע בגלגל הרזרבי הקבוע בחלקו האחורי של הג'יפ, ואז שוב סטה הטרקטורון לנתיב השמאלי כיוון נסיעתו, ולאחר מכן ירד לשוליים, לאחר שהגיעו מולו שני כלי רכב. הג'יפ חסם את נתיב נסיעתו של הטרקטורון, ואז נהגו קפץ מהטרקטורון והחל לברוח, כשאוסמה וחלבי בעקבותיו. העד, המהיר יותר, עקף את חלבי, ודלק בעקבות הנהג שנמצא במרחק של 1-3 מ' ממנו. נהג הטרקטורון החל לעלות על גבעה, שבראשה גדר תלתלית,"קונצרטינה", ומשניסה לעבור מעל הגדר, תפסו אוסמה ברגלו ומשכו. השניים התגלגלו במורד הגבעה, כשהנאשם מקלל ומאיים, ועם המפגש עם חלבי, הושמו על הנאשם אזיקונים. העד טען כי בכל מהלך המרדף "
לא איבדנו עם הנאשם קשר עין לשניה, וכל הזמן אנחנו והוא בקשר עין. הנאשם קפץ מהטרקטורון אחרי שאנחנו חסמנו אותו, ואני רצתי אחריו, מרחק של 3 מ'...". (עמ' 11).
העד ערך את החיפוש בתיק המחובר לטרקטורון, שם נמצאו שלושה מכשירי טלפון נייד (מסוג אורנג', מירס, וסטאר טק), כרטיס אשראי ומכשיר צבאי, עם סימון "צ", לראיית לילה, עטוף בכאפייה. לדבריו אינו זוכר כי הייתה לנאשם תעודת זהות (עמ' 13). גם בהודעתו של עד זה (נ/1, שנגבתה ביום 2.7.2006), לא צויין כי בתיק היה כרטיס אשראי, ואולם העד טען כי הוא זוכר עובדה זו כיום, והוא לא התעניין למי שייך הכרטיס:
"לא קראתי על הכרטיס, כי ישר הלכתי לחלבי, כי עניין אותי אם יש אקדח, או משהו" (עמ' 13 לפר').
הנאשם נלקח לתחנת משטרה, שם איים "
שהוא יגיע אלינו ויהרוג אותנו", וטען כי אוסמה קיבל ממנו שוחד בסך של 5,000 דולר. עוד ציין אוסמה, כי בעת ששמר על הנאשם, קודם העברתו למשטרה, אמר לו הנאשם כי "יגיד לו את האמת", וכי את המכשיר לראיית לילה מצא בואדי, ורצה למכור אותו כדי לפרנס את משפחתו, וחמשת ילדיו.
8. החוקר, גדי דסטה ממשטרת אילת, העיד כי למשרדו הובא תיק גב קטן אישי, והוא אינו זוכר מה היה בתוכו, "
אולי כפיה אם אני לא טועה, ועוד משהו שאני לא זוכר...יכול להיות לגבי כרטיסי אשראי, לגבי תעדות זהות איני בטוח". הוא "אינו בטוח" כי בדק למי שייך כרטיס האשראי (עמ' 14-15). עוד מציין העד כי חלבי אמר לו כי אם הנאשם לא ייעצר על ידי המשטרה, יעבירו ל"טיפול באוגדה" (עמ' 15).
9. החוקר דסטה גבה מהנאשם אימרה, ת/4. הנאשם טען בת/4 כי נעצר "ונגרר" על ידי אנשי הסיור, בעת שהלך ברגל לכיוון המחצבה, שם התכוון לישון אצל השומר במקום, ולמחרת להמשיך לביתו באיזור דימונה. עקב אלימות החיילים נגרמה לו פגיעה במרפק ידו, אותה הציג לשומר. הנאשם טען כי אין לו כל קשר לטרקטורון, לתיק שנמצא, או למכשיר לראיית הלילה. עולה מההודעה כי החוקר הציג בפניו כרטיס אשראי "
שאני מוציא מתוך התיק, האם זה שלך", וענה,
"זה המסמכים שלי, שהוא לקח את זה, ושם את זה בתוך התיק". הנאשם הכחיש כי קילל, איים או תקף את חלבי, וטען כי אינו יודע מדוע יוחסו לו הדברים:
"אני לא יכול להיות הראש שלו". החוקר טען בפני הנאשם כי יש צילום של המרדף - טענה שהייתה לא נכונה ונועדה לבדוק את תגובתו של הנאשם- והנאשם הגיב ואמר, כי "אין לו בעיה עם זה", וכי לא נהג בטרקטורון, ואף השיב לשאלת החוקר, כי לא יימצאו טביעות אצבעותיו על הטרקטורון, וביקש שיערכו בדיקת טביעת אצבעות.
10. הנאשם מסר בעדותו כי עבד אותה עת בעבודות מזדמנות באילת, ובאותו יום, שהיה יום שישי, הלך בשביל עפר מחוף הדולפינים באילת, לעבר מחצבת נופי, כדי לישון אצל מיודעו, שומר המחצבה, אחד, סאלם אבו סולב שמו. הנאשם ציין כי לא מסר את שמו של השומר בת/4, כיוון שלא תיאם מראש עם השומר שיבוא לישון אצלו, וזה לא ידע על הגעתו למקום (עמ' 25 לפר'), אולם בהמשך עדותו ציין, כי אמר את שמו של השומר במשטרה, ואולם השם לא נרשם בהודעה (עמ' 30).
הוא נעצר על ידי אנשי הסיור, לאחר 5-6 דקות הליכה. בעניין זה אומר הנאשם כך: "
כאשר התרחקתי מהכביש בערך 400 מ', הגיע מאחורי ג'יפ צבאי, סטיתי אני עם השביל, על מנת שיעבור הג'יפ, הג'יפ עצר לידי וביקש ממני להזדהות, באותה עת לא היה לי תעודת זהות, אלא מסמכים אחרים, רישיון נהיגה, שהחזקתי אותו כמו תעודת זהות, ופנקס אסיר ברישיון, הצגתי לו את זה, ואז הקצין שהיה פה טען שאני ברחתי מטרקטורון. אמרתי לו שלא ברחתי...וירדו חיילים וכבלו לי את הידיים. הקצין דרך אגב נהג בג'יפ, אזק אותי...הכניס אותי לתוך הג'יפ מאחור על יד שני חיילים שישבו והחזיר אותי לטרקטורון לכביש הראשי...ושאל אותי אם זה הטרקטורון שלי, ואמרתי לו לא. הוא אמר לי תגע בו. אמרתי לו שאני לא נוגע בדבר שהוא לא שלי, והוא דחף אותי אחורה לכיוון הטרקטורון, והחל להשתולל ולצעוק, "אתה היית על הטרקטורון" (עמ' 20 לפרט'). עקב הדחיפה נשרט בידו.