הכרעת דין בתיק פ 8182/05

1. לנאשם, יליד שנת 1972, מיוחסות עבירות של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, וחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א) (1) לחוק העונשין.

2. על פי כתב האישום, בליל שבת, 11.6.2005,  בשעה 02:30 לערך, ליד מסעדת "בר בורגר" בבאר שבע, על רקע ויכוח קודם שהחל בתוך המסעדה, תקף הנאשם את המתלונן, אלכסנדר סבידלר, ומשך את חולצתו, והמתלונן קרע את חולצתו של הנאשם. לאחר מספר דקות הגיע הנאשם למתלונן בריצה, תפס אותו ולחץ על צווארו בידו, ודקר אותו באמצעות סכין בבטנו. הנאשם ניסה לדקור את המתלונן פעם נוספת, אולם המתלונן תפס את הסכין בידו, ונחתך ביד. הנאשם משך את הסכין מידיו של המתלונן, ולאחר מכן התרחק מהמתלונן. המתלונן שהחל לדמם, לקח מקל ורץ אחרי הנאשם, והיכה אותו בראשו באמצעות המקל. המתלונן הועבר לבית החולים סורוקה, ושם אובחן פצע דקירה בבטנו. הוא שוחרר מבית החולים ביום 12.6.2005.

3. הנאשם כפר במעשים המיוחסים לו. הוא אישר כי נכח במקום האירוע, וטען כי ניסה להפריד בין מספר אנשים שהיו מעורבים בקטטה, ואז נחבל בראשו.

עדויות המתלונן, אמיל ואולג

4. על פי עדות המתלונן, המתינו הוא וחבריו - אמיל מגירוב, אולג דוברובסקי, ומקסים גארבג'ן  להלן: מקסים)- לקבלת הזמנתם במסעדה. הוא אישר כי שתו קודם לכם וודקה. על הדלפק במסעדה הונחו מגשים ובהם סלטים וצ'יפס שהזמינו. למקום הגיע " בדואי מבוגר" ש" נראה שתוי" והחל לאכול צ'יפס מתוך המגש שהיה מיועד למתלונן, והמתלונן שאלו בעקבות כך בהתרסה, אם "היה לו טעים". כך מתאר המתלונן את המשך ההתרחשויות:

" הוא...התחיל להתנהג ממש בצורה לא נורמלית. הוא אמר לי בוא נצא החוצה אם אתה גבר, נדבר בחוץ. הוא התחיל להביא אותי החוצה, (מדגים בתנועת יד נגיעה ביד), יצאנו החוצה ואני באמת חשבתי שהוא הולך לדבר איתי. הוא התחיל להרביץ לי עם הידיים ופגע לי בגוף, לא פגע לי בפנים כי סגרתי עם הידיים שלי על הפנים והוא קרע לי גם חולצה. אני גם החזקתי לו בחולצה וקרעתי את החולצה. אחרי זה יצאו חברים שלי וגם אנשים נוספים, אולי חברים שלו, גם שני בדואים, החברים שלי לקחו אותי לצד כדי שלא אלך מכות. נראה לי שהחברים שלו יצאו, אני לא בטוח שהם החברים שלו. אני זוכר שחברים שלי שאלו מה קרה הם ראו חלק ואמרתי שהוא התחיל להרביץ לי מכות, אמרתי גם לחברים שכדאי לקחת את האוכל וללכת משם שלא יקרה שום דבר. אחרי זה אני זוכר שהסתובבתי וראיתי את הבדואי שהרביץ לי בא אלי החזיק עם היד והכניס לי סכין בבטן. הוא היה מנסה לדקור אותי שוב אך מזלי שתפסתי את הסכין עם היד בפעם השניה שניסה לדקור אותי תפסתי את הסכין ביד...יש לי עדיין סימן של סכין, גם ביד וגם בבטן. בבטן זה היה ממש דקירה רצינית עד כמה שאני חושב. מזל שאני חי עדיין... כשהפרידו בינינו הוא היה במרחק של כמה מטרים. אני הסתכלתי ראיתי גם שלפי מה שאני זוכר ראיתי שנתנו לו סכין. החבר שלו נתן לו סכין הוא, החבר, לבש חולצה אדומה. אחרי זה ראיתי איך שהוא דקר אותי. הוא החזיק אותי עם היד. (מדגים עם תנועת ידיים לפיתה על הצואר ביד שמאל ותוך כדי כך דקר אותי באמצעות היד השניה)...הסכין היתה בצבע ניקל.

ש. אחרי שתפסת את הסכין ונחתכת ביד מה קרה.

ת. אני לא זוכר כל כך טוב. אני הסתכלתי על הידיים שלי והם היו עם דם.  דם היה על החולצה והמכנס" (ע' 3, 4, ישיבת ה- 12.2.2006) .

5. המתלונן הועבר לבית החולים "סורוקה". ממכתב שחרור מבית החולים, מיום 12.6.2005 ת/1, עולה כי בבטנו של המתלונן מימין, נמצא חתך של 2 ס"מ, המתאים לפצע דקירה. המתלונן הושאר למעקב של 24 שעות, ושוחרר במצב כללי טוב. החוקר אייל סבן, מציין כי בעת גביית הודעתו של המתלונן, הבחין בחתך על בין האצבע לאגודל בידו השמאלית של המתלונן, והוא ציין זאת בגוף ההודעה (ע' 23 מישיבת 25.6.2006).

6. העד אמיל מגירוב (להלן: אמיל), מסר בעדותו דברים דומים: " אני הייתי עם אלכס, מקס ואולג. הלכנו לאכול בפינה החמה, הזמנו אוכל המבורגר עד שהגיע איש אחד, בדואי לא מוכר, לקח מהאוכל שלנו מה שהמלצרית הגישה לנו. אז אלכס שאל את הבנאדם, טעים לך האוכל שלנו? הבדואי אמר לו "מה יש לך בעיות עם זה" אז אלכס אמר לו, מה אתה נוגע באוכל שלנו, הבדואי ענה לו, מה אתם רוסים לא מבינים שום דבר ואז הבדואי אמר לאלכס, יש לך בעיות בוא נפתור אותם בחוץ.  אלכס יצא החוצה והם התחילו לריב ואני והחברים שלי הפרדנו ביניהם. גם החברים של הבדואי שניים שלושה הפרידו את הבדואי מאלכסיי. אז עברו כמה שניות והבדואי דיבר משהו עם החברים שלו. ראיתי ביד שלו סכין. הוא תפס את אלכסיי בצוואר (מדגים לפיתת צוואר ביד אחת), לא ראיתי איך שהוא דוקר, אבל אחרי שהוא תפס אותו  ועזב אותו אלכסיי תפס את הבטן עם שתי הידיים והיה מלא בדם. כמה שניות אחרי, החברים של הבדואי ברחו למכונית והתחילו לנסוע וניסו לדרוס אותנו. אני עמדתי בצד הכביש, הם ניסו לדרוס אותנו, אני קפצתי כמה מטרים, נפלתי ועקמתי את הרגל. כשאני קמתי ראיתי את אלכסי צועק לעזרה ואז מהר פתחתי את הרכב שלי והושבתי אותו מאחורה עד שהגיעה משטרה" (ע' 9 לפר' מיום 12.2.2006). האדם שדקר את חברו הלך לרכבו, לאחר "אירוע הדריסה" (ע' 10).

בחקירה הנגדית ציין העד כי חבריו של הדוקר, ממוצא בדואי כאמור, לא היו מעורבים באלימות: " אלכס והבדואי שניהם רבו ולא אחרים, האחרים מהחבורה שלנו והחבורה של הבדואים הפרידו" (ע' 11). עם זאת ציין כי הבחין בסכין - בצבע כסף - המצוייה בידי התוקף "אחרי שהם רבו, והפרידו אותם", והוא סבור כי הסכין הגיעה לרשותו של התוקף מידי אחד מחבריו -אדם שלבש חולצה בצבעי אדום - לבן, והוא הבחין בה רק ממש לפני הדקירה.  (ע' 9, 10, 11).

7. העד אולג דוברובסקי (להלן: אולג) העיד אף הוא כי אדם ממוצא בדואי "החל לאכול מהמנות שלנו", וכשנשאל על ידם לפשר מעשיו, החל לדבר בצורה לא עניינית, "סתם" "כאילו הכל מותר לכם", "מה אתה גברים, אתה גבר", ולאחר מכן יצא עם המתלונן מחוץ למסעדה, שם החלו דחיפות הדדיות, כשחבריו של המתלונן - ממוצא בדואי אף הם - מונעים מחבריו של אותו אדם, להתערב בעימות (ע' 24). לאחר מספר דקות הפרידו ביניהם, והלכו לכיוון רכבם, לאחר שסברו כי האירוע הסתיים. את המשך האירועים מתאר העד כך :

"ואז הבחור הגיע במהירות מאחורה מכיוון של הגב של אלכס, חנק אותו ומתי שעזב כבר ראינו שיש לו דם על הבטן, לאלכס. הוא הגיע מאחור ותפס לו את הצוואר עם יד אחת...הבחור שהוא רב איתו בחוץ כשהם יצאו מהבורגר רנץ', לא החברים. אחרי שהוא עזב אותו ראינו דם, הוא שם יד על הבטן, כשהוא עזב את היד היה דם על היד. אני הלכתי לבורגר רנץ להביא בשבילו מים, חזרתי הוא היה ברכב של אמיל, והבחור רצה לברוח, רץ לכיוון הרכב שלו, כשהוא רצה לברוח עצרנו אותו, אני לא זוכר מאה אחוז מי עצר אותו.אחר כך הגיעה משטרה. הרכב של הדוקר היה קצת יותר קדימה" (ע' 25).עוד צייין כי לא הבחין בסכין בעת האירוע, ורק הבחין בדם.

לדברי העד חבריו של התוקף עזבו מיד את המקום, ברכב בצבע ירוק, שאת סוגו אינו זוכר. הרכב נסע לכיוונם, והוא ואמיל נאלצו לקפוץ בשל כך, הצידה. עוד ציין העד כי הדוקר רץ לכיוון הרכב שלו וניסה לברוח, והוא נעצר על ידם, ולאחר מכן הגיעו שוטרים למקום (ע' 25).

8. המתלונן ואמיל אישרו כי המתלונן החזיק במוט עץ בשלב כלשהו, לאחר שנדקר. עם זאת לא מסרו פרטים לגבי נסיבות השימוש בו על ידי המתלונן. המתלונן טען כי אינו זוכר כיצד הגיע  המוט לידיו. לדבריו קטע זה של הארוע זכור לו כ" חלקים מחלום", " אחרי שנדקרתי אני זוכר שהיה לי את המקל ביד". (ע' 8). אמיל העיד כי הבחין באלת עץ בידי המתלונן, ואין הוא יודע כיצד הגיעה האלה לרשותו של המתלונן, ומניח כי המתלונן אחז בה בעקבות ניסיון הדריסה (ע' 11).

בדוח עימות שנערך ביום 12.6.2005, שעה 11:55 (ת/4), בין מקסים לבין הנאשם, שהוגש בהסכמה, טען הנאשם בדרך של הפניית שאלה למקסים: "נכון, אני נפלתי על הראש, קיבלתי מכה..." ואז נענה על ידי מקסים, כי המתלונן היכה בראשו באמצעות מקל, לאחר שנדקר.

9. מקסים שנכח כאמור במקום האירוע, לא אותר על ידי התביעה, והתביעה ויתרה על העדתו (הצהרת התביעה, ע' 22 לפר' מיום 28.12.2006).

עדי ראיה נוספים

10. העד יובל פחימה סעד במסעדה באותו לילה. ב הודעה שנגבתה ממנו מיום 11.6.2005, (שעה 03:10), ת/2, מסר כי היה עד לעימות אלים בין בחור ממוצא בדואי לבין בחור ממוצא רוסי, שלכל אחד מהם נלוו מספר חברים, ממוצא דומה. בתחילת האירוע בתוך המסעדה הבחין  " שמשהו נוגע באוכל של משהו, וראיתי ויכוח ביניהם", "כנראה אחד הבדואים נגע כמה שידוע לי באוכל של הרוסי", ולאחר מכן יצאו אל מחוץ למסעדה " וראיתי ויכוח ביניהם, הייתה המולה בין האנשים, אחרים הפרידו, זה נמשך משהו כמו שתי דקות, ופתאום ראיתי משהו דוקר משהו אחר, ואז כנראה זה שדקר רצה לגשת לאוטו שלו וזה שנדקר שם לו מקל של טוריה בראש, פעם בראש ופעם בכתף. החברי(ם) של אחד מהם, זה שנדקר וגם זה שקבל מכות ברחו מהמקום". בהמשך ההודעה ציין, "מה שראיתי שאחד הבחורים הבדואי דקר, ואז הבחור הרוסי נאלץ להגיב...אני ראיתי שדוקר אותו הבחור הבדואי את הבחור הרוסי, והרוסי שמעתי אותו אומר מה דקרת אותי, ואז הבחור הרוסי חזר לבחור שדקר אותו ונתן לו טוריה או במעדר 2 מכות בראש ובכתף, זה הכל...אני שמעתי אותם מדברים ברוסית ובערבית" לאחר האירוע "הבדואים ברחו עם רכב טויוטה או יונדאי, בצבע ירוק זית או כחול" - ובמקום נשארו למיטב זכרונו, רק "הרוסי שנדקר והבדואי שקיבל מכות עם הטוריה".  עוד ציין כי אינו מכיר או יכול לזהות איש מהם. הוא ניצב במרחק של 20-30 מ' מהאירוע, ולא הבחין בתווי פניהם של המעורבים. העד מעריך כי היו כ- 5 בדואים, וכ- 6 רוסים.