הכרעת דין בתיק פ 40188/07

האישום והמענה לאישום

שני הנאשמים עומדים לדין באשמת שוד מזוין בחבורה, גרימת חבלה חמורה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק שלא כדין.

זה קיצור המעשה לפי הנטען בכתב האישום. ביום 17.6.07, סמוך לשעה 11:30, עסקו שני טכנאים של בזק  בעבודות פיתוח סמוך לכיכר ה-8 בטייבה (להלן: " הזירה"). הם אובטחו בידי שני מאבטחים חמושים באקדחים; אנדרי אסטרין (להלן: " אנדרי") ו-גרגורי צ'חננקו (להלן:" גרגורי"). אותה שעה הגיעו שני הנאשמים אל הזירה ונעו בריצה לעבר שני המאבטחים כשאקדחים שלופים בידיהם. הנאשם מס' 2, מחמוד מסרי (להלן: " מסרי") הצליח לחטוף את אקדחו של אנדרי בטרם הצליח זה לשלפו מנרתיקו. אנדרי נאבק בנאשם אך לא יכול לו. גרגורי הצליח לשלוף את אקדחו ולירות לעבר נאשם מס' 1 מג'יד נאשף (להלן: " נאשף"). נאשף הגיב בירי מצדו לעבר גרגורי. חמישה כדורים פגעו בנאשף ופצעו אותו באשכיו, ברגליו ובפניו. גרגורי נפגע משני כדורים שירה נאשף שפגעו בגופו, ביד ובאגן. הנאשמים נמלטו מן הזירה כשברשותם אקדחו של אנדרי. מסרי הסיע את נאשף במכוניתו מדגם סובארו B4שמספר הרישוי שלה הוא 25-672-23 (להלן: " הסובארו") אל בית הצמוד למרפאת אלראזי בטייבה ונמלט מן המקום. נאשף הובל מייד לאחר מכן למרפאה.

מן המענה לאישום, שניתן באמצעות באי כוח הנאשמים נשמע כדלקמן:

א.      שני הנאשמים אינם מכחישים את עצם התרחשות השוד המזוין וחילופי הירי במקום, בזמן ועל פי הנסיבות המתוארות בכתב האישום. אין גם הכחשה של תוצאות התקרית (הפגיעות בגרגורי ובנאשף ומהותן כפגיעות מכדורי אקדח);

ב.      שני הנאשמים מכחישים מעורבות כלשהי בתקרית.

ג.        נאשף אישר שנקלע לזירה בעת שהתרחשו חילופי היריות. הוא נפגע מיריות שנורו בידי אלמונים והגיע בגפו לטיפול במרפאת אל-ראזי.

ד.      מסרי טוען כי לא היה בזירה, לעת מעשה, כלל ועיקר. ממילא לא הסיע את נאשף בסובארו מן הזירה או מקרבתה לכל מקום שהוא.

הראיות

נסיבות שאינן שנויות במחלוקת

ביום 17.6.07 שנפל להיות יום א' בשבוע, לפני הצהריים, הגיע צוות של חברת בזק שכלל שני טכנאים ושני מאבטחים לבצע פעולות מסוימות בתשתית בזק בטייבה. הם התמקמו בנקודה כלשהי בעיר המצויה על דרך שאינה סלולה בתווך בין נקודה ממערב המכונה כיכר ה-8 לבין המזבלה שבמזרח הדרך. מקום זה היה לזירת ההתרחשות. מצפון ומדרום לזירה ממוקמים מספר בתים. אל הזירה ניתן להגיע ממערב וממזרח אך גם בשביל היוצא ממנה לצפון מזרח (להלן: " השביל" או: " נתיב הבריחה").

סמוך לשעה 11:30 בעת שהטכנאים היו עסוקים  במלאכתם הגיחו לפתע, ככל הנראה מן השביל, שני רעולי פנים שנעו לעבר המאבטחים כשאקדחים שלופים בידיהם. התחולל מאבק בין רעול פנים אחד לבין  המאבטח אנדרי וכן קרב יריות בין המאבטח גרגורי לבין רעול ה פנים השני (ראו להלן פרטים מפי המאבטחים).  נהג משאית עבד טיבי, תושב טייבה, שעשה דרכו בסמיכות לזירה הבחין ברעולי הפנים בעת שנעו לעבר הזירה. הוא  התקשר למשטרת טייבה ותוך דיווח על מראה עיניו נשמעו יריות.

שוטרים הוזעקו לזירה. אחד מהם, רפ"ק אוהד מגורי פגש את טיבי שהצביע על השביל כמקום שממנו הגיעו רעולי הפנים. נקודת המפגש של השביל עם הדרך הבלתי סלולה נמצאת מרחק מטרים ספורים מנקודת הימצא עמוד בזק שבו טיפלו הטכנאים. רפ"ק מגורי סרק את השביל ומצא נרתיק אקדח בצבע חום, כתם דם, שקית ירוקה עם טיפות דם עליה, שביל של  דם שנמשך לאורך כ-30 מטרים עד למסלעה ואף לאחריה ברחוב המקביל שבו נמצא גם כתם דם גדול מס' מטרים מן המסלעה. בזירה עצמה נמצא שעון יד דיגיטאלי מלבני בצבע שחור שרצועתו קרועה. המאבטח אנדרי מסר למגורי כי השעון נפל מידו של רעול פנים [ת/30]. תיאורים אחרים של הזירה מראים כי גם במרכז הזירה נמצא כתם דם [ת/1, ת/2]. בזירה נתפסו גם 10 תרמילים של כדורי אקדח.

זמן מה אחרי הירי התקבלה אצל המוקדן במרכז הרפואי אל-ראזי בטייבה הודעה כי אדם פצוע מתדפק על דלת ביתה של אישה המתגוררת סמוך מאד למרפאה. שוטרים שהגיעו למקום ביחד עם חובש מן המרפאה מיהרו אל הבית ופינו משם את נאשף שהתברר שנפצע מיריות. בין הפרטים שנדלו מפי הפצוע הייתה גם אמירה שהוא הגיע לזירה במכונית סובארו לגאסי לבנה [ת/9].

בדיקה לגילוי שרידי ירי על כפות ידי נאשף לא העלתה ממצא חיובי. למחרת התקרית הגיע השוטר רימון והבי לבית החולים "מאיר" בכפר סבא וניגש אל מיטתו של נאשף. הוא מצאו מחוסר הכרה ובלחיו פצע טרי מדמם. באמצעות מטוש נטל מן הפצע דגימה לבדיקת ד.נ.א       [ת/26].  כמו כן בניתוח הוצא מאשכיו קליע  של אקדח.

בשלב הזה ריכזה המשטרה פעילות מודיעינית שתוכנה לא נודע אולם בעטייה התעורר חשד שכלי הרכב שבו השתמשו השודדים הוא מדגם סובארו B4 המוחזק ברשותו של מסר. סמוך לשעה 14:40 באו שוטרים לביתו של מסרי (מסרי מתגורר בבית המשפחה שהוא בית קומות פרטי ; בקומת הקרקע מצויה חנות מכולת המנוהלת בידי הוריו ואילו הוא מתגורר עם אשתו ובתו הקטנה בקומה גבוהה יותר). מסרי לא היה בבית. אשתו מסרה שהוא נמצא בכפר ג'ת אצל הוריה ומבצע שם עבודות אינסטלציה. היא מסרה עוד שהסובארו ברשותו . אחד השוטרים שוחח עם מסרי טלפונית ( לטלפון נייד: 0522211201) ונענה כי מסרי אמנם מצוי בג'ת. הוא התבקש לסור עם רכבו למשטרת טייבה לחקירה. מסרי נענה לבקשה והתייצב במשטרת טייבה סמוך לשעה 16:00. הוא הגיע עם הסובארו. הסובראו נבדקה ושוטרים דגמו מנקודות שונות בה דגימות לבדיקת ט.א ו-ד.נ.א. התברר מפי מסרי שהוא שטף את הסובארו (פנים וחוץ) כ-¼שעה לפני שהגיע לתחנת המשטרה. מן המכונית עלה ריח עז של אקונומיקה.

מכאן התפתחה החקירה כשהחוקרים מתמקדים בשני חשודים: נאשף ו-מסרי. כיון שמבצעי השוד פעלו כשפניהם רעולות לא באה עדות ראיה המזהה מי מן הנאשמים כשותף לביצוע . ראיות התביעה הן ראיות נסיבתיות משלושה טיפוסים  עיקריים: 1) פרטים מפי עדי ראיה (המאבטחים וטכנאי בזק); 2) בדיקות מעבדה של ממצאים מן הזירה; 3) ראיות השוללות את גרסת הנאשמים.

מצד הנאשמים נשמעה עדותם וכן מספר עדי הגנה, מטעמו של מסרי, שתכלית דבריהם להניח ספקות לפתח ההיתכנות שהוא היה מעורב בשוד ובפינוי מסרי מן הזירה בסובארו.

עדויות המאבטחים והטכנאים - פרטים השייכים לעניין