הכרעת דין בתיק פ 3590/03

1.         בכתב האישום המתוקן שהוגש כנגד הנאשם הכולל שלושה אישומים שונים מיוחסות לו עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ").

באישום הראשון:

נטען כי הנאשם אשר נרשם כעוסק מורשה בענף גיוס עובדים ואספקת שירותי כח אדם משנת 1985, נתבקש להמציא למבקר מטעם המאשימה מסמכים לביקורת לשנות המס 1994 ו- 1995, על מנת שיעלה בידי המאשימה לבדוק, בין היתר, באם מס התשומות אשר נוכה בדוחות אשר הוגשו למע"מ, נוכה כדין, בהתאם לנדרש בסעיף 38 לחוק מע"מ. הנאשם לא המציא המסמכים הנדרשים.

נטען כי במהלך התקופה שבין מרץ 1994 לבין ינואר 1996 הגיש הנאשם למנהל המכס ומע"מ 8 דו"חות תקופתיים, כמפורט בנספח א', ובדיווחיו ניכה מס תשומות בסך 105,181ש"ח וזאת בהעדר חשבוניות מס אשר הוצאו לו כדין.

הוראת החיקוק המיוחסת לו: ניכוי ביודעין של מס תשומות בלא שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, בניגוד לסעיף 117(ב)(4) לחוק מע"מ (8 עבירות) (לפני תיקון מס' 20).

באישום השני:  

נטען כי בתקופה שבין מאי 1996 לבין מרץ 1998, הגיש הנאשם לרשויות מע"מ 10 דוחות תקופתיים וניכה מס תשומות בהסתמך על חשבוניות מס שהוצאו לו שלא כדין, ושנתקבלו על ידו, למרות שמוציאי החשבוניות, או מי מטעמם לא ביצעו את העסקאות נשוא חשבוניות אלה.

במעשיו, ניכה הנאשם מס תשומות בסך כולל של 385,520ש"ח שלא כדין, ומבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ.

הוראת החיקוק המיוחסת: ניכוי ביודעין של מס תשומות, בלא שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, עבירה בניגוד לסעיף 117(ב)(4) לחוק מע"מ (10 עבירות) (לפני תיקון מס' 20).

באישום השלישי:

נטען כי הנאשם במהלך חודש נובמבר 1993, הוציא ומסר לקיבוץ חצרים 2 חשבוניות מס ע"ש חב' ח.ע. פרדיס ח.פ. 511784720, בגין עסקה אותה ערך עם הקיבוץ, בלא שהיה זכאי לעשות כן, וזאת מאחר ולא שימש כמנהלה של חב' ח.ע. פרדיס, ואף לא פעל מטעמה.

סכום העסקאות שלגביהן הוציא הנאשם את החשבוניות מגיע, בערכים נומינליים, לכדי 71,968 ש"ח ומע"מ ע"ס 12,234 ש"ח.

הוראת החיקוק המיוחסת: הוציא חשבונית מס בלי שהיה זכאי לעשות כן, בניגוד לסעיף 117(א)(5) לחוק מע"מ (2 עבירות).

2.         בתשובת הנאשם לכתב האישום העלה ב"כ הנאשם טענת "הגנה מן הצדק" בהתייחס לכלל האישומים ולגבי האישום השלישי העלה טענת התיישנות. הנאשם מודה לגבי האישומים הראשון והשני כי ניכה מס תשומות אולם לדבריו, ניכה תשומות כדין.

3.         מטעם המאשימה העידו 10 עדים והוגשו מסמכים רבים לתיק המוצגים. ומטעם ההגנה העיד הנאשם להגנתו ו-3 עדים נוספים.

4.         המאשימה בסיכומיה לעניין ההרשעה מבקשת מבית המשפט לדחות טענת "הגנה מן הצדק" ולהרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בשלושת האישומים השונים.

באשר לאישום הראשון:

הנאשם הודה כי 8 הדוחות המופיעים בנספח א', ושבהם נוכה מס תשומות, בסך של 105,181 ש"ח הוגשו על ידו. טענת הנאשם כי התשומות נוכו כדין כנגד חשבוניות מס שהוצאו לו כדין. לגישת המאשימה, הנאשם לא השכיל להמציא אף לא חשבונית אחת, במהלך החקירות הרבות ובמהלך ניהול המשפט על מנת להוכיח כי התשומות קוזזו בהסתמך על חשבוניות מס שהוצאו לו כדין.

טוענת המאשימה כי בהזמנה לביקורת שיצאה ביום 7/10/97 נדרש הנאשם להתייצב למשרדי המאשימה ביום 26/10/97, ולהמציא מסמכים שפורטו בהזמנה לתקופה שבין 1/93 ועד 9/97. בין המסמכים נתבקש הנאשם להמציא את תיק תעוד חוץ, לשנים הרלוונטיות, דהיינו, אף לשנים 94 ו- 95. בעמ'2 לת/9 רשם המבקר מוטי שמואל זכרון דברים לפיו ביום 28/10/97, יצר הנאשם קשר והודיע כי רק אתמול קיבל ההזמנה לביקורת והתחייב להגיע למשרד המאשימה ביום 30/10/97 ולהציג את כל החומר המתבקש עפ"י ההזמנה. בהמשך לזכ"ד רשם המבקר כי ביום 2/11/97 התקשר הנאשם ואמר שלא יכול להגיע בגלל לחץ בעבודה ואמר כי יגיע ביום שלישי 4/11/97 שעה 8:30 עם כל החומר.