הכרעת דין בתיק פ 1549/05

לאחר שבחנתי את חומר הראיות החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

כללי:

1.         התביעה מייחסת לנאשם שהינו שוטר, עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.         ביום 17/8/03 בשעות הלילה שימש הנאשם שוטר בשכר באתר צילום סרט ברח' ויצמן 13 חולון.

            הגב' שלומית קרביץ (להלן: "המתלוננת") ובעלה סברו כי צילום הסרט בבנין שלהם מהווה מטרד.

3.         בעקבות תלונות על שפיכת מים על ציוד הצילום ע"י בעלה של המתלוננת, הנאשם עיכב אותו לחקירה. לפי גרסת התביעה בעקבות עיכוב הבעל ירדה המתלוננת מדירתה בקומה 3 לדירה שבה התמקם צוות הצילום ורצתה להיכנס לתוכה. הנאשם עמד בפתח הדלת ומנע ממנה את הכניסה. בין השניים פרץ ויכוח שבמהלכו תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסובב את ידיה מאחורי גבה כבל אותן באזיקים, הפיל את המתלוננת על הרצפה כשפניה לכיוון הרצפה ובהמשך הטיח את האישה במדרגות.

            כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות ושטפי דם בברכיה, בירך ושוק ימין וכן נזק באחת משיניה.

4.         הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום וציין כי מילא תפקידו, שמירה על הסדר הציבורי, כדין.

פרשת התביעה:

5.         מעדותה של המתלוננת הגב' שלומית קרביץ, עולים הפרטים הבאים:

א.        העדה ציינה כי היא מתגוררת בכיכר ויצמן 13 בחולון, בקומה האחרונה. ביום 17/8/03 צולם סרט בקומה הראשונה וזה גרם לאי סדר בחדר המדרגות. העדה הוסיפה כי לא נמסר מראש על הכוונה להסריט סרט במקום.

ב.         העדה מסרה כי חזרה ממקום עבודתה לביתה בסביבות השעה 20:00. באותו יום היה יום ניקיון והיא ובעלה החלו לנקות את הויטרינה.

ג.         לגבי ההמשך מסרה העדה: "...הנאשם עלה ודפק בדלת דירתנו ואמר שאנו מתיזים מים על הפיגום שהיה ריק, שלא היה שם לא ציוד ולא אנשים... הוא אמר ששפכתי מים אני בדרך כלל לא שופכת מים, יכול להיות שהתזתי כמה טיפות. השוטר התחיל לצעוק, אני הייתי עם תינוק ביד. הנאשם ביקש שבעלי יתלווה לתחנת המשטרה ובעלי שאל למה... שאלתי את השוטר למה בעלי צריך להתלוות לתחנת המשטרה והנאשם אמר שגרמנו למטרד...".

ד.         העדה טענה בפני הנאשם כי המפיק הוא זה שגורם למטרד וביקשה כי גם הוא ילקח לתחנה, הנאשם הבטיח לה שיקח גם את המפיק לתחנה.

ה.        העדה הוסיפה כי ירדה לקומה הראשונה והמתינה 10 דקות ליד הדלת כדי לוודא שאכן הנאשם לוקח את המפיק לתחנת המשטרה.

ו.         אחרי מספר דקות השוטר (הנאשם) יצא מהדירה והעדה שאלה אותו, היכן המפיק, הנאשם אמר לה כי המפיק לא נמצא במקום. העדה ביקשה להיכנס לדירה כדי לבדוק שהמפיק אכן לא נמצא: "...אז התחיל הרמת ידיים... אני עשיתי חצי צעד לכיוון הדלת ובזה נגמר, הוא אמר לי לא להיכנס לדירה והוא דחף אותי...".

ז.         העדה מסרה כי באותה דירה התגוררה חברתה סיגל, היא לא זכרה אם בעלת הדירה יצאה החוצה בעקבות הצעקות.

ח.        העדה מסרה: "...אז הנאשם זרק  אותי. המדרגות סמוכות לדלת. הוא תפס אותי בידיו בגוף, אז הוא לקח את שתי הידיים והרים לי בצורת בננה, חשבתי שהכתפיים מתנתקות מהידיים. אז הוא לקח את הפרצוף שלי וחבט את ראשי לכיוון  הרצפה ונגרם לי סדק בשיניים. הוא שם הברך  שלו על הגב שלי. אחרי הסיטואציה הזו הוא שם לי אזיקים...".

ו.         העדה ציינה כי אנשים רבים היו עדים לתקיפה והוסיפה כי לפני שתפס בה הנאשם אמר לה "מה את מתערבת, מי את בכלל תעלי הביתה".