הירש נ' עיריית ת"א - מחלקת החניה והאכיפה

פסק דין

תביעה לפיצוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו לו לטענתו כפועל יוצא מפעולות גביה שלא כדין אשר בוצעו על ידי הנתבעת.

לטענת התובע, במועד אשר אינו יוכל לנקוב במדויק, הושארה בתיבת הדואר של ביתו, התראה טרם נקיטה בהליכים לגביית חוב של בנו בגין דוחות חנייה אשר נרשמו לחובתו על ידי הנתבעת. לטענת התובע, ההודעה מוענה לבנו ואולם, במסגרתה נרשם בכתב יד, מעבר לפירוט החוב, "נא להסדיר את החוב כולל הוצאות בסך 5,211 ₪ לפני פריצה לביתך". לטענת התובע, את המסמך האמור קיבלה אשתו אשר נמצאה בבית לבדה וזאת, הואיל והוא משרת בפעילות ביטחונית ותקופות ארוכות אינו נמצא בבית. לטענת התובע, כפועל יוצא מההודעה נבהלה אשתו ונשארה בחשש עד הגיעו לביתו. לטענת התובע, לא היה מקום להשאיר מכתב כאמור בדואר בביתו ברחוב הפלמ"ח 4 ג' בקרית ביאליק שכן זה ביתו ולא ביתו של בנו. זאת ועוד, לטענתו, כפועל יוצא מהודעת החוב האמורה , היה עליו לנקוט בהליכים כנגד הנתבעת , אשר הביאוהו לכדי הוצאות ניכרות – אותם תובע מעריך התובע בסך 5,000 ₪ - הוא סכום תביעתו.

לטענת הנתבעת, ראשית- פעולות הגביה ננקטו כנגד בנו של התובע שאף שילם את מלוא חובו הנובע מ- 115 דוחות חניה . זאת ועוד, לטענת הנתבעת, התובע עצמו הגיש בקשה לבית המשפט לעניינים מקומיים במסגרתה עתר להארכת המועד להגשת בקשות להישפט בגין הדוחו"ת האמורים והבקשה – כמו גם ערעור אשר הוגש על ההחלטה הנוגעת אליה – נדחתה. לטענת הנתבעת, במסמכים אשר הוגשו על ידי התובע עצמו, טוען התובע כי כתובתו של בנו לשם משלוח הודעות דואר הינה ברחוב הפלמ"ח 4 ג' בקריית ביאליק ומשכך, לא ברור מדוע מלין התובע על כך שהודעת הדואר האמורה נשלחה לכתובת זו. זאת ועוד, לטענת הנתבעת, ממילא יש לדחות את התביעה הן הואיל ובעל הדין הנכון הוא בנו של התובע אשר לחובתו נרשמו הדוחו"ת ואשר כאמור אף שילם אותם בסיכומו של דבר . כמו כן, לאור הליכים קודמים אשר ננקטו על ידי התובע בבקשות להישפט בגין אותם דוחו"ת טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה על הסף מפאת עקרון סופיות הדיון.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ונציגת הנתבעת הגב' חיה אוסלו. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות בתיק הנני סבורה כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

ראשית , כאמור את עיקר יהבו שם התובע על כך שהנתבעת פעלה שלא כדין עת העבירה לתיבת הדואר של ביתו ברחוב הפלמ"ח 4ג' את ההודעה הנוגעת לבנו. אלא – שהתובע עצמו אישר בדיון בפני , בעמ' 4 שורות 11-14 כי :

"אם אני גר באיזור חיפה ובשנת 2000 כשהוא משתחרר מהצבא הוא בא לתל אביב ונהפך לקבלן שיפוצים של שוכרי הדירות, אז הוא עבר איזה 5 דירות אז מה אני אלך להעביר כל הזמן כתובת? הכתובת למכתבים היא הפלמ"ח 4/ג' "

אין עוררין כי אף לדידו של התובע לא ננקטו הליכים בכתובת האמורה אלא רק נשלחה התראה כאמור לכתובת האמורה ומשהתובע עצמו מאשר כי זו הכתובת של בנו לשם מסירת מכתבים – על מה מלין התובע כאשר נשלח לכתובת זו מכתב?!

יתרה מכך, במסגרת החלטתה מיום 10/8/08 , הנסבה על בקשת התובע להארכת מועד להגשת בקשות להישפט, מציינת כבוד השופטת מרגולין, כי חלק מהטעמים להגשת הבקשה נובעים מטענת התובע ולפיה כתובת בנו הינה ברחוב הפלמ"ח 4ג' בקרית ביאליק.

לא למותר לציין כי גם בתכתובת אשר הוצגה אשר נכתבה על ידי התובע, חוזר התובע וטוען כי כתובת בנו הינה ברחוב הפלמ"ח 4ג' בקרית ביאליק.

משכך ,משעילת תביעתו של התובע מבוססת על משלוח דבר דואר לכתובת זו – ומשמתברר כי לא זו בלבד שהתובע לא הכחיש כי זו הכתובת למשלוח דואר למכתבי בנו, אלא אף עמד על כך שאת מכתבי בנו יש לשלוח לכתובת זו – אין כל ביסוס לתביעתו של התובע המבוססת על משלוח דואר לכתובת זו.

למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי – לכאורה עילת התביעה, ככל שהיתה קיימת , הינה של אשתו של התובע – שכן, התובע מציין כי היא זו אשר נבהלה מדבר הדואר האמור. משכך, ממילא ככל שהיתה קיימת עילה וכאמור הנני קובעת באופן ברור וחד משמעי – כי לא מצאתי שקיימת עילה – הרי שהעילה הינה עילתה של אשת התובע ולא שלו.

במאמר מוסגר אציין כי לא זו בלבד שהתביעה לא הוגשה על ידי אשת התובע, אלא שהתובע אף לא מצא לנכון להעידה .

אשר על כן , הנני דוחה תביעתו של התובע. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"א, 13 יולי 2011, בהעדר הצדדים.