אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> היחס בין הוראות חוק הפלת"ד לבין הוראות חוק תובלה אוירית

היחס בין הוראות חוק הפלת"ד לבין הוראות חוק תובלה אוירית

תאריך פרסום : 25/06/2006 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום בירושלים
8527-02
20/06/2006
בפני השופט:
רם וינוגרד

- נגד -
התובע:
פרדני אהרון
עו"ד ש.ז. פונדמינסקי
הנתבע:
1. פפטה יהושע
2. איילון חברה לביטוח בע"מ

עו"ד יובל ראובינוף
פסק-דין

1.                  1.                  התובע נפגע ביום 13.5.01 בעת שעלה בכבש מטוס בדרכו לנופש בטורקיה. במהלך עלייתו במדרגות פגע רכב "גורר מטוסים מיוחד", בו נהג הנתבע 1, בכבש המטוס. כתוצאה מהפגיעה נפל התובע מהכבש (סעיף 3 לתצהירו מיום 6.3.03), מגובה של כארבעה מטרים (סעיף 2 לתצהירו מיום 30.5.04). לתובע נגרמו נזקי גוף, והוא הגיש תביעתו בטענה כי קמה לו עילה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

2.                  2.                  התובענה תוקנה פעמים מספר, הן בשל מחלוקת עובדתית בנוגע לזהות הרכב הפוגע בכבש והן בשל טענה כי הכבש אף הוא רכב מנועי ויש לתבוע את מבטחתו (כאשר לעניין זה אף הגדילו הנתבעים לטעון, בדיון ביום 22.6.05, כי הכבש חנה שלא כדין...). התובענה תוקנה כך שרק נהג "גורר המטוסים המיוחד" (הוא הנתבע 1) ומבטחתו (הנתבעת 2) נותרו כנתבעים, אך אלה צירפו צדדים שלישיים שהתובענה כנגדם נדחתה רק בפתח ישיבת ההוכחות ביום 6.10.05. הצדדים השתהו עד מאד בהגשת הסיכומים מטעמם, כך שאלה הוגשו רק עתה.

3.                  3.                  מחלוקתם של הצדדים סובבת בעיקרה את השאלה האם בנסיבות העניין חלות הוראותיו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: חוק הפיצויים) או שמא חלות הוראות חוק התובלה האוירית, התש"ם-1980 (להלן: חוק התובלה האוירית). כל אחד מדברי חקיקה אלה מחיל הוראה שונה בדבר "יחוד העילה", ומכאן השאלה ידה של מי משתי ההוראות על העליונה.

הרקע הנורמטיבי

4.                  4.                  סעיף 8 לחוק הפיצויים, שכותרתו "ייחוד העילה", קובע כי:

"(א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון".

5.                  5.                  כידוע, הוראה זו היא מהותית ולא דיונית, והיא מהווה חסם בפני הגשת תובענות בעילות נוספות בגין ארוע המהווה תאונת דרכים, בכפוף לתנאים שבסעיף 8 לחוק הפיצויים (ראו בהרחבה ע"א 3765/95 חוסיין נ' ד"ר טורם, פ"ד נ(5) 573; לביקורת על השלכות מסויימות של הלכה זו ראו תמר קלהורה "זכות החזרה של חייב על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על החייב לפי פקודת הנזיקין - לאור ע"א 3765/95 חוסיין נ' טורם" המשפט ד (תשנ"ח)295). ממילא כל אימת שנפגע אדם ב"תאונת דרכים" כהגדרתה על פי החוק, מנוע הוא מלתבוע מאן דהו אחר מכוח עוולה נזיקית, וגדור הוא במסגרת הוראות החוק. מכאן המסקנה הלכאורית כי אם נפגע התובע בתאונת דרכים מנוע הוא מלתבוע כל גורם אחר בגין אחריותו הנזיקית לפגיעה.

6.                  6.                  עם זאת, על נסיבות העניין חולשת מערכת דינים נוספת. הפגיעה בתובע אירעה אגב עלייה למטוס. בנסיבות העניין אין צורך להזדקק לאסמכתאות שהציגו הנתבעות (להן ניתן להוסיף עוד כהנה וכהנה) בעניין ריחוק הפעולות הנחשבות עלייה למטוס, שעה שדומה כי הדיבור "עליה למטוס" כולל בתוכו, לכל הפחות, את מלאכת הטיפוס בכבש המדרגות המוביל למטוס. משכך הם פני הדברים יש תחולה להוראות חוק התובלה האוירית, כפי שיובהר להלן, ובכלל זה להוראה בדבר "יחוד העילה" שבסעיף 10 לחוק זה.

7.                  7.                  חוק התובלה האוירית חל על מוביל המקיים טיסה בין ישראל לטורקיה, שכן ישראל וטורקיה גם שתיהן חתומות על אמנת ורשה ועל פרוטוקול האג. על פי תעודת עובד הציבור שהגישו הנתבעים ה"אמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה אוירית בינלאומית" [היא "אמנת ורשה", כמבואר בסעיף 1 לחוק התובלה האוירית - ר.ו.] נכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום 6.1.1950, ואילו הפרוטוקול המתקן את האמנה, מיום 28.9.55 [הוא "פרוטוקול האג", לפי ההגדרות בסעיף 1 לחוק - ר.ו], נכנס לתוקף לגבי ישראל ביום 3.11.1964. כן  הבהירה עורכת התעודה כי גם טורקיה חתומה על האמנה ועל הפרוטוקול המתקן. משכך הם פני הדברים חלה בנסיבות העניין הוראת סעיף 3 לחוק התובלה האוירית הקובעת כי:

"על תובלה אוירית שמקום היציאה ומקום היעוד שלה נמצאים לפי תנאי ההסכם בין הצדדים בשטחן של שתי מדינות שהן צדדים לפרוטוקול האג, או בשטחה של אחת מהן בלבד שהיא צד והוסכם על מקום חניה בשטחה של מדינה אחרת, יחולו הוראות אמנת ורשה כפי שתוקנה על ידי פרוטוקול האג".

8.                  8.                  מאחר ובנסיבות העניין חלות גם הוראות אמנת ורשה, נודעת חשיבות לא רק להוראת סעיף 10 לחוק התובלה האוירית, אלא גם לסעיף 17 לאמנת ורשה העוסק ב"אחריותו של המוביל", שנוסחו המתורגם (כפי שפורסם בכתבי אמנה 244, כרך 8, עמ' 479) הוא:

"המוביל אחראי לנזק שנגרם במקרה של מות, פציעה, או כל חבלה גופנית אחרת של הנוסע אם התאונה שגרמה לנזק אירעה בתוך כלי הטיס או תוך כדי פעולת עליה לתוכו או ירידה ממנו".

על היקף התפרשותה של הוראת סעיף 17 לאמנת ורשה ראו בהרחבה: Evangelinos v. Trans World Airlines, Inc., 550 F.2d 152 (1977); El Al ISRAEL Airlines, Ltd. v. Tsui Yuan Tseng 525 U.S. 155 (1999) 122 F.3d 99, rev..

9.                  9.                  בנוסף לכלל שבסעיף 17 לאמנת ורשה, קובע סעיף 10 לחוק התובלה האוירית, שכותרתו "פטור מאחריות" כי:

"אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו".

10.              10.              מהדיבור "ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו", משתמעת הוראה חד משמעית בדבר יחוד העילה. משכך הם פני הדברים שומה על בית המשפט להכריע בשאלה לאיזו הוראה בדבר יחוד העילה יש לתת משקל רב יותר.

11.              11.              שאלה זו נדונה והוכרעה בת"א (ת"א) 37654/89 אל-על נ' גת שירותי אוטובוסים, פ"מ תשנ"ב(4) 40 (להלן: עניין אל-על), ואין לי אלא להצטרף לעניין זה לקביעותיה של כבוד השופטת ד' פלפל באותו עניין, על פיהן גוברת הוראת סעיף 10 לחוק התובלה האוירית על ההוראה שבחוק הפיצויים. אם מצאתי לנכון להוסיף מעט משלי, אין זאת אלא על מנת לחדד נקודות מספר, שלחלקן נודעת חשיבות אך במסגרת תובענה זו.

האם מתנגשות הוראות החוקים במקרה דנא?

12.              12.              אין מחלוקת כי הרכב שפגע בכבש הוא "גורר מטוסים מיוחד" שמספרו 12554, כפי שנרשם בנ/1 (דו"ח בוחן התנועה). בישיבת ההוכחות הודיע ב"כ הנתבעים כי אינו כופר בכיסוי הביטוחי לנהיגה ברכב (עמ' 16 לפרוטוקול). מהמסמכים שבנ/1 עולה כי מדובר ב"רכב תפעולי" לו ניתן היתר תנועה. בהיתר התנועה הוגבל הרכב לנסיעה בתחום "איזור רכב תפעולי בלבד", והוחלה עליו מגבלת מהירות של 35 קמ"ש. מהשרטוט שבעמוד הראשון לדו"ח הבוחן עולה כי רוחבו של הרכב הוא 290 ס"מ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ