החלטת הממשלה לשנות מדיניות פנסיונית באופן רטרואקטיבי

השופט י' זמיר:

1. ביום 29.3.95 קיבלה הממשלה החלטה לגבי התנאים בהם יצטרפו עמיתים חדשים לקרנות
הפנסיה. תנאים אלה גרועים במידה ניכרת מן התנאים החלים על עמיתים ותיקים של קרנות
הפנסיה. בין היתר, קרנות הפנסיה לא יהיו רשאיות לרכוש עבור עמיתים חדשים אלא אגרות
חוב חדשות הנושאות תשואה נמוכה יותר מן התשואה של אגרות החוב הישנות. הממשלה החילה
החלטה זאת גם על עמיתים שהצטרפו לקרנות פנסיה לפני יום ההחלטה: במשך שלושת החודשים
שמיום 1.1.95 ועד יום ההחלטה )להלן - עמיתים חדשים(.

העותרים בעתירה הראשונה )בג"ץ 7691/95( הם אחד מחברי הכנסת, המבקש להגן על עמיתים
בקרנות הפנסיה, ושלושה עמיתים חדשים. העותרים בעתירה השניה )בג"ץ 2878/96( הם קרן
פנסיה, חברה המנהלת קרן פנסיה ועמית חדש אחד. כל העותרים טוענים כי הם נפגעים מן
התנאים החדשים שנקבעו על פי החלטת הממשלה. הפגיעה נובעת, ראשית, מן התחולה למפרע של
תנאים אלה למשך שלושת החודשים הראשונים של שנת 1995. הם טוענים כי התחולה למפרע
פסולה. לפיכך הם מבקשים שבית המשפט יבטל את התחולה למפרע. וזאת השאלה הראשונה שבפני
בית המשפט: האם התחולה למפרע פסולה? שנית, הפגיעה נובעת מן האיסור שהוטל על קרנות
הפנסיה לרכוש עבור עמיתים חדשים, לאחר המועד של החלטת הממשלה, אגרות חוב ישנות
הנושאות תשואה גבוהה. העותרים טוענים כי יש בכך משום הפליה בין עמיתים חדשים לבין
עמיתים ותיקים. וזאת השאלה השניה שבפני בית המשפט: האם ההבחנה בין עמיתים חדשים
לבין עמיתים ותיקים לעניין זה מהווה הפליה פסולה?