החלטה 5734/14

1. בקשה שביעית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום החל מיום 22.9.2014, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם. יצוין כי המשיב מתנגד לבקשה.

כתב האישום

2. נגד המשיב הוגש כתב אישום ביום 1.7.2012 לבית המשפט המחוזי מרכז (תפ"ח 1762-07-12). כתב האישום מייחס לו עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

3. על פי המתואר בכתב האישום, בין המשיב למנוח ניטש סכסוך שהחל כשלוש שנים עובר לאירוע נשוא כתב האישום. בעקבות הסכסוך, עובר לתאריך 23.5.2012 גמלה בליבו של המשיב החלטה להמית את המנוח. ביום 23.5.2012 שהה המנוח בקרוואן בו התגורר ויחד עמו שהה קרוב משפחתו. המשיב הגיע במפתיע בעודו מצויד באקדח, נעמד בפתח הקרוואן והחל לירות ברצף לעבר המנוח אשר נפצע מארבעה קליעים. כתוצאה מהירי נגרם מותו של המנוח. בהמשך פצע המשיב גם את כלבתו של המנוח באמצעות ירי ולאחר מכן נמלט למקום לא ידוע עד שהסגיר עצמו לידי המשטרה ביום 28.5.2012.

ההליכים עד כה

4. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום הליכים. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה טובות נגד המשיב לרבות הודאה מפורטת בפני מדובב, גרסת קרוב המשפחה שהיה עד ראיה לאירוע, פרטים מוכמנים שמסר המשיב למדובב, הימלטות המשיב סמוך לאירוע, הודעת עדים בעניין הסכסוך בין המשיב למנוח, חקירות תקשורת וראיות מדעיות אחרות. עוד נטען כי נוכח חזקת המסוכנות הסטטוטורית וחשש משיבוש הליכי משפט – קמות עילות מעצר נגד המשיב. כן נטען כי למשיב עבר פלילי מכביד הכולל הרשעות בעבירות סמים, הימורים, רכוש, אלימות ובריחה ממעצר.

5.  עד למתן החלטה בעניין בקשת המעצר, הדיון נדחה מספר פעמים בשל בקשות הצדדים (ברובן מצד באת כוח המשיב בשל צורך ללימוד חומר החקירה, בחינת אפשרות לייצוג פרטי וצורך בפגישה נוספת עם המשיב טרם קיום הדיון). במהלך הדחיות בית המשפט קמא הורה על מעצר המשיב עד להחלטה אחרת. ביום 29.8.2012 טענו באות כוח הצדדים לגופה של בקשת המעצר ובכלל זה לעניין הראיות לכאורה. בית המשפט קמא (כבוד השופטת מ' ברנט) דחה את הדיון ליום 23.9.2012.

6. ביום 23.9.2012 הורה בית המשפט קמא על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. נקבע כי קיימת תשתית ראייתית מוצקה להוכחת המעשים המיוחסים למשיב אשר אינה מאפשרת בחינה של חלופת מעצר (ידיעת פרטים מוכמנים שלא ניתן לדעת אלא בנוכחות במקום הירי, שיטת התנהלות המשיב מול חוקריו, הימלטות לאחר האירוע, העלאת אפשרות לשלם לעדים כדי שימסרו גרסה שקרית אודות התנהלותו ביום הרצח, והעובדה שלחובו 18 הרשעות קודמות במגוון עבירות). ביום 11.12.2012 ערר על החלטה זו נדחה בהחלטת בית משפט זה (בש"פ 8673/12, השופט ח' מלצר). נקבע כי בתיק קיימות די והותר ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב, המבססות סיכוי סביר להרשעתו. כן צוין, כי העבירה המיוחסת למשיב מקימה נגדו חזקת מסוכנות.

7.  בטרם חלפו תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים. ביום 24.3.2013 בית משפט זה (השופט ח' מלצר) נעתר לבקשה מטעמיה ולאור הסכמת באת כוח המשיב.