החלטה 4175/14

בשם המבקש:                        עו"ד אריק לוי

בשם המשיב:                         עו"ד משה באדר

א.                    בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעמ"ש 2276-12-13 (השופט א' ואגו) מיום 27.4.14, אשר עתירת המבקש לביטולו נדחתה ביום 11.5.14; בפסק הדין נדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת בת"ע 121-08 (סגנית הנשיא א' אשקלוני), זאת מן הטעם שלא הפקיד עירבון במועדו. בבקשה זו עותר המבקש לבטל את מחיקת הערעור, ולאפשר לו לשלם את העירבון הנדרש כדי לקיים את הערעור.

רקע והליכים

ב.             המבקש והמשיב הם אחים, בנים ל-ש"ש ע"ה (להלן המנוח). בתאריך 1.12.13 הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר דחה את עתירתו לביטול קיום צוואת המנוח. בנוסף לכך הגיש המבקש ביום 31.12.13 בקשה לפטור מהפקדת עירבון, ולחלופין להפחתת סכום העירבון והארכת המועד להפקדתו. בבקשה טען המבקש, כי מצבו הרפואי אינו מאפשר לו לעבוד ועל כן נעדר הוא מקור הכנסה. כן נטען, כי יש סיכויים גבוהים לכך שערעורו יתקבל. בהחלטה מיום 5.2.14 הורה בית המשפט המחוזי על הפחתת סכום העירבון ל-10,000 שקלים ועל הפקדתו עד ליום 2.3.13, שאם לא כן יידחה הערעור. בהחלטה צוין, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד בהיותו, בחלקו הגדול, מופנה כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה. עוד נאמר, כי מצבו הכלכלי הקשה של המבקש העומד בבסיס בקשתו מהוה בנסיבות העניין "חרב פיפיות"; בעוד אשר יש בו כדי להצדיק הפחתה בסכום העירבון, עולה החשש כי המבקש לא יוכל להבטיח את הוצאות המשיב ככל שייפסקו – ביחוד שכן לא שילם הוצאות משפט שנפסקו כנגדו בבית המשפט לענייני משפחה – ומשכך אין מקום לפטור מוחלט, אלא להפחתה מסוימת בסכום ההפקדה.

ג.              ביום 3.3.14 הגיש המבקש בקשה שניה, הזהה לבקשתו מיום 31.12.13. בהחלטה מאותו יום נדחתה הבקשה; נאמר, כי אין להלום מצב בו הבקשה מוגשת יום לאחר פקיעת המועד להפקדת העירבון, וללא התייחסות להחלטה האחרונה בנושא ולמועדים שנקבעו בו, וכי אין באמור בבקשה משום שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה הקודמת. נקבע, כי ההליך יירשם לדחיה החל מיום 20.3.14 ואם לא יופקד העירבון עד למועד זה יידחה הערעור. ביום 20.3.14, הגיש המבקש בקשה להארכת המועד להפקדת העירבון. בהחלטה מאותו יום ניתנה הארכה עד ליום 9.4.14, בבחינת "לפנים משורת הדין". נאמר, כי לאחר מועד זה צפוי הערעור להידחות ללא התראה נוספת. ביום 9.4.14 הגיש המבקש בקשה נוספת להארכת המועד. בו ביום נדחתה הבקשה, תוך שבית המשפט קבע כי הערעור צפוי לדחיה החל מיום 13.4.14, שאז יועלה התיק לעיונו. ביום 13.4.14 הגיש המבקש אף בקשה נוספת להארכת המועד. בהחלטת בית המשפט מאותו יום נקבע, כי העלאת התיק לעיון תידחה בנסיבות עד ליום 24.4.14. בהחלטה מיום 27.4.14, משלא הפקיד המבקש את העירבון, הורה בית המשפט על דחית הערעור. ביום 29.4.14 הגיש המבקש בקשה וכותרתה "בקשה לביטול החלטה", בה עתר לאפשר לו להפקיד את סכום העירבון אשר סוף כל סוף עלה בידו לגייסו. בהחלטה בו ביום ציין בית המשפט, כי כבר נדחה הערעור בפסק דינו מיום 27.4.14, ובפני המבקש עומדת האפשרות בדין להגיש בקשה לביטולו (קרי, על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, תוך 30 יום ממועד פסק הדין), ואין הוא יכול לבקש כעת הארכה נוספת להפקדת העירבון. ואולם, למען הסדר הטוב התבקשה תגובת המשיב בטרם החלטה סופית. ביום 11.5.14, משהתנגד המשיב לבקשה ונוכח האמור בהחלטה מיום 29.4.14, נדחתה הבקשה.

הבקשה