אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה על מעצר עד תום ההליכים של אברהם מונדרוביץ

החלטה על מעצר עד תום ההליכים של אברהם מונדרוביץ

תאריך פרסום : 14/01/2008 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
10303-07
14/01/2008
בפני השופט:
משה רביד

- נגד -
התובע:
היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות המדינה
עו"ד נילי גסר ומרטין-מזל הרשקוביץ
הנתבע:
אברהם בן יצחק מונדרוביץ ת"ז 008878837
עו"ד איתן מעוז
החלטה

1.         המבקש הגיש עתירה להכריז על המשיב כבר הסגרה לארצות הברית, ובמקביל הגיש הבקשה דנן לעצור את המשיב עד מתן החלטה בעתירה.

העובדות וההליכים

2.         ביום 14.2.1985 הוגש לבית המשפט העליון של מחוז קינגס בניו יורק כתב אישום נגד המשיב שאושר על ידי חבר מושבעים גדול. כתב האישום כולל 5 אישומים בגין מעשי סדום מדרגה ראשונה, עבירות לפי סעיף 130.50 של החוק הפלילי של ניו יורק, 8 אישומים בגין התעללות מינית מדרגה ראשונה, עבירות לפי סעיף 130.65 של החוק הפלילי של ניו יורק ואישום אחד בגין סיכון רווחתו של קטין, עבירה לפי סעיף 260.10 של החוק הפלילי של ניו יורק. על-פי בקשת ההסגרה ובקשת המעצר מיום 15.2.1985 הורה בית המשפט העליון של מחוז קינגס בניו יורק על מעצר המשיב. צו המעצר, שעודנו בתוקף לטענת המבקש, הוצא על יסוד כתב האישום שהוגש נגד המשיב.

            המשיב נמלט לישראל ביום 12.11.1984 בסמוך לפתיחת החקירה הפלילית נגדו על-ידי משטרת ניו יורק ובטרם הוגש נגדו כתב האישום.

            הבקשה להסגרה הוגשה על-ידי משטרת ארצות הברית ביום 5.9.2007, הואיל ועד לחודש ינואר 2007, על-פי נוסח האמנה שהייתה עד אז בתוקף בין ארצות הברית לישראל, לא היה ניתן להסגיר את המשיב בגין העבירות המיוחסות לו. לאחר הגשת הבקשה להסגרה, נעצר המשיב ביום 16.11.2007 ומעצרו הוארך מספר פעמים עד להגשת הבקשה לפניי.

תמצית טענות המבקש

3.         בגין העבירות בהן מבוקש המשיב בארצות הברית, הוא צפוי, אם יוסגר ויורשע, לעונש של עד 25 שנות מאסר בפועל בגין עבירה של מעשה סדום מדרגה ראשונה, עונש של עד 7 שנות מאסר בגין עבירה של התעללות מינית מדרגה ראשונה ועונש של עד שנת מאסר בפועל בגין עבירה של סיכון רווחתו של קטין. לדעת ב"כ המבקש, בנסיבות אלה, קיים חשש ממשי כי אם המשיב לא ייעצר במסגרת הליכי ההסגרה, הוא יימלט מאימת הדין. המשיב אף הוכיח את שאיפתו להימלט כאמור, בבריחתו מארצות הברית ואי חזרתו לשם להישפט בגין העבירות המיוחסות לו, במשך למעלה מעשרים שנה. לפיכך, קיים בענייננו יותר מחשש ממשי להימלטות נוספת כאמור של המשיב.

            יתרה מזאת, חומרת עבירות המין המיוחסות למשיב בארצות הברית, טיבן, והעובדה שנעברו נגד קטינים, מצביעות על מסוכנותו של המשיב  ומצדיקות מעצרו עד תום ההליכים אף לפי דיני המעצר הפנימיים בישראל (סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - "חוק המעצרים").

            עילת מעצר נוספת המיוחדת לדיני ההסגרה היא כי בדיון בבקשה למעצר עד להחלטה בבקשה להסגרה, על בית משפט להביא בחשבון שיקולים נוספים הייחודיים להליך ההסגרה. בין היתר, כי על ישראל לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות שנטלה על עצמה כלפי ארצות הברית באמנת ההסגרה, להבטיח את הסגרתו של המשיב אליה.

תמצית טענות המשיב

4.         ב"כ המשיב העלה טענות רבות נגד מעצרו של המשיב עד למתן החלטה בבקשת ההסגרה. ברם, בתום שמיעת טענותיו בישיבה שהתקיימה ביום 12.12.2007, ביקשני כי אמתין עם מתן החלטה עד להודעה אחרת מטעמו. ביום 24.12.2007 הודיע ב"כ המשיב, כי הוא מצמצם את טענותיו, ככל שהן נוגעות לבקשה שבפני, רק לטענה כי יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר עד לתום הליכי ההסגרה נגדו, וכי הוא איננו עומד על הטענה בדבר העדר עילת מעצר. ב"כ המשיב הוסיף וציין, כי כפועל יוצא, בית המשפט אינו נדרש להכריע בשאלה האם חלה התיישנות על האישומים שביסוד בקשת ההסגרה.

בישיבה שהתקיימה ביום 27.12.20007 הציע ב"כ המשיב שני ערבים, האחד, הרב זילברשטיין מאיר, הרב של חסידות גור בערים ירושלים, בית שמש, והשני, עו"ד קמינסקי יעקב.

תסקיר שירות המבחן

5.         בהתאם להחלטת בית משפט השלום בירושלים בתיק ב"ש 11944/07, הגיש שירות המבחן, ביום 10.12.2007, תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. שירות המבחן העריך, כי חייו של המשיב בישראל וכל התנהלותו עד כה נועדו להימנע ממיצוי ההליך המשפטי המתנהל נגדו. שירות המבחן התרשם כי על רקע אישיותו ואפי החשדות נגדו, אין ביכולת המשיב להתמודד באופן רציונאלי עם ההליך המשפטי הצפוי לו. שירות המבחן הוסיף והעריך, כי על רקע הכחשת המשיב ובהתחשב בכך שבמהלך חייו בישראל לא הוגשו נגדו בגין עבירות מין, מלבד תיק פלילי שנפתח ביום 14.5.2007 (פ"א 5034/07 יאח"ה), אין ביכולת שירות המבחן לקבוע האם קיימת עדיין רמת סיכון בתחום התנהגותו המינית של המשיב. שירות המבחן העריך, כי על רקע התנהלות המשיב בחקירה נגדו בשנות השמונים, המשיב ינקוט כל אמצעי שברשותו על מנת להימנע מהסגרה ומההליך המשפטי.

לפיכך, קבע שירות המבחן כי אין בידו המלצה לחלופת מעצר בעניינו של המשיב. להערכתו, גם איזוק אלקטרוני, המתריע על יציאת אדם מתחומי מעצר הבית, לא יאיין מסוכנות במקרה זה והחשש הימלטות מהדין. שירות המבחן ביקש, כי בהחלטת בית המשפט תהא התייחסות לצורך בשמירה והגנה על המשיב מפני פגיעה בעצמו בעת היותו עצור.

6.         בהתאם להחלטתי מיום 27.12.2007, הגיש שירות המבחן, ביום 8.1.2008, תסקיר מעצר משלים בעניינו של המשיב. שירות המבחן חזר על הערכתו בתסקיר הקודם, לפיה המשיב חוותה את ההליך המשפטי נגדו כעלילה וכאיום על שלומו ושלום משפחתו, וכי הוא ינקוט בכל אמצעי שברשותו על מנת להימנע מהסגרה ומההליך המשפטי. לפיכך, קבע שירות המבחן, כי הוא אינו בא בהמלצה לשחרור המשיב לחלופת מעצר.

דיון

7.         הגישה הרווחת בפסיקה היא, כי בדיון בבקשה למעצרו של אדם המיועד להסגרה עד מתן החלטה בבקשה כאמור, יבחן בית המשפט השיקולים המנחים בהליכי מעצר "רגילים" ועל אלו יוסיף השיקול המיוחד, שעניינו מחויבותה של מדינת ישראל כלפי המדינה המבקשת את ביצוע ההסגרה. שיקול אחרון זה היו שיקול נכבד, אשר יכול שיהא בו כדי להביא למעצרו של אדם במסגרת הליך ההסגרה, אף אם בנסיבות אחרות לא היתה הצדקה למעצרו. כך, למשל, דברי השופט א' ברק, כתוארו אז, בב"ש 67/80 דב אורנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3), 500 (1980), בקובעו בעמוד 503 לאמור:

"לדעתי, מחייב השימוש בסמכות הקבועה בסעיף 5 לחוק ההסגרה התחשבות מיוחדת במאטריה ההסגרתית, באופן שלעיתים יהא מקום לעצור מבוקש על פי הוראת סעיף 5 לחוק ההסגרה, גם אם על פי דיני המעצר הכלליים החלים לענין חשוד או נאשם המובא לדין בישראל, היה מקום לשחררו. המאפיין את המאטריה ההסגרתית הוא כי עניינה אינו בקביעת אשמתו או חפותו של המבוקש, אלא בביצוע התחייבותה הבינלאומית של מדינת ישראל להסגיר למדינה המבקשת מבוקש שהוא 'בר הסגרה'".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ