אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה העוסקת במינוי אפוטרופוס לחסויה

החלטה העוסקת במינוי אפוטרופוס לחסויה

תאריך פרסום : 05/12/2018 | גרסת הדפסה
א"פ
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
2600-07-16
28/11/2018
בפני השופט:
פליקס גורודצקי

- נגד -
מבקשים:
1. ש.נ
2. ח.מ

משיבים:
1. האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים משרדי ממשלה
2. משרד הרווחה - לשכה משפטית ירושלים משרדי ממשלה
3. מ.נ

החלטה

 

בפניי בקשה למינוי אפוטרופוס לגב' מ.נ שהוגשה ביום 3.7.16 על ידי ילדיה, מבקשים 1 ו-2 (להלן: "המבקשים").

 

ביום 13.10.16 הוגש דיווח ראשוני מטעם העו"ס לסדרי דין שנפגשה עם הגב' נ' והסיקה, בין יתר,  כי הגב' נ' מנהלת אורח חיים עצמי, וכי לאחרונה הובא לידיעת העו"ס המטפלת, הגב' מ.ד, על התנהלות בעייתית מצד הבן מ.נ (להלן: "מ") ובשל ההתנהלות זו נפתח הליך דנן.

 

עמדתה של הגברת נ' הייתה כי היא מתנגדת למינוי, ולאור מורכבות המקרה עתרה העו"ס להארכת מועד להגשת התסקיר. 

 

בתגובה מיום 8.1.17 עתר ב"כ היועמ"ש להגשת תגובה עניינית לאחר הגשת התסקיר.

 

ביום 9.1.17 הוגש תסקיר, המפרט את הפעולות שנעשו לקראת הכנתו והסוקר את המסמכים שעל בסיסם נערך. העו"ס תיארה את הגב' נ' והתרשמה כי גב' נ' מתנגדת בצורה ברורה ועקבית למינוי אפוטרופוס, כאשר היא מודעת להעברת הכספים למ' ולנכדיה. עם זאת, התרשמה העו"ס כי הגב' נ' אינה מודעת לירידה בתפקודיה הבריאותיים, בעטיה זקוקה לסיוע וליווי מחוץ לבית ואיננה מודעת למצב חשבונותיה. לאור זאת, סברה העו"ס כי הגב' נ' זקוקה לאפוטרופוס על גופה ועל רכושה.

 

העו"ס סקרה את צרכיה ורכושה של הגברת נ' ואלה הם:

 

דירה בת 3 חדרים ברח' +++++ ;

 

גמלת סיעוד בשיעור של 84% הממומשת על ידי מ++ 3 פעמים בשבוע;

 

החסויה כבדת שמיעה וכבידת ראיה וכפופה מאוד וזקוקה לליווי מחוץ לבית;

 

חשבונות בנק ב+++++ וב ++++++.

 

הכנסותיה:

קופת פנסיה +++ 1,070,000 ₪.

ביטוח לאומי 1,714 ₪.

שארים 1,213 ₪.

פנסיה מבעלה 8,000 ₪.

סכומים אלו נכנסים לחשבונה ב+++++.

 

בבנק ++++++ ישנו:

פיקדון של 100,000 ₪ עם תאריך פירעון 30.12.2017

תכנית חסכון של 130,000 ₪ עם תאריך פרעון 14.6.2026.

ניירות ערך בסך של 335,000 ₪.

 

 העו"ס תארה פגישות שהתקיימו בינה לבין ילדיה של גב' נ' .

 

לסיכומו של דבר המליצה העו"ס כי ימונה לגב' נ' אפוטרופוס על גופה ורכושה ובשל מחלוקת בין הילדים וחוסר ההסכמה למינוי, נעשתה פניה לקרן לטיפול בחסויים אשר הסכימה למינוי.

 

עוד עתרה העו"ס, לקביעת מועד לדיון ולעתירה זו הצטרף גם ב"כ היועמ"ש. בתגובתו מיום 9.1.17 ב"כ היועמ"ש הוסיף כי לאור התנגדות גב' נ' למינוי אפוטרופוס, יש מקום לשמוע את עמדתה באופן נפרד.

 

ביום 8.2.17 הוגשה עמדת הגב' נ', בה חזרה על התנגדותה למינוי אפוטרופוס והוסיפה כי השיקולים למינוי הינם שיקולים זרים. הגב' נ' צירפה חוות דעת של מומחית בתחום פסיכיאטריה דר' +++ +++++ מיום 22.1.17 לפיה אין צורך במינוי אפוטרופוס.

 

ביום 9.2.17 הוגשה הודעה מטעם האפוטרופא לדין של הגב' נ' והתרשמותה הראשונית היתה כי הגב' נ' אינה זקוקה לאפוטרופוס לגוף ולרכוש. לאור התרשמות זו, ביקשה האפוטרופא לדין כי בשלב זה ועד לדיון במעמד הצדדים לא ימונה אפוטרופוס לגב' נ'.

 

ביום 12.2.17 התקיים דיון במעמד הצדדים ובעקבותיו הוגשה הודעה מטעם ב"כ של הגב' נ' לפיה אחיינה, מר ג', הסכים לשמש כתומך החלטה לגב' נ'.

 

ביום 21.2.17 הוגשה תגובת המשיבים, בה הודיעו כי הם מסכימים למינוי תומך החלטה לגב' נ', ואולם עתרו כי ימונה אדם נטרלי ולא מר ג'. המבקשים פירטו את הטעמים לעמדתם ביחס לאי מינויו של מר ג' כתומך החלטה.

 

ביום 25.2.17 ניתנה החלטה במסגרתה מונה עו"ד מ.פ לתומך החלטה לגב' נ' (להלן: "תומך החלטה").

 

בהודעה מיום 29.05.17 הודיע תומך החלטה כי נודע לו מאת מ', שגב' נ' חפצה ליתן מתנה לנכדה, בנו של מר מ', בסך של 180,000 ₪ לרגל האירוסין של הנכד.

 

משיחה שקיים תומך החלטה עם גב' נ' התברר כי זה הוא אכן רצונה, ואולם בשל סכום המתנה החליט תומך החלטה להביא עניין זה לידיעת בית המשפט.

 

ביום 1.6.17 הגישה הגב' נ' מכתב המופנה ישירות לכב' השופט מנחם הכהן (שדן בהליך עובר לפרישתו) במסגרתו ביקשה את עזרתו של בית המשפט. הגב' נ' פירטה את הכנסתה החודשית בסך של 11,500 ₪ לחודש, את היקף חסכונותיה בסך של 1,800,000 ₪. גב' נ' הוסיפה כי היא בגיל 91 וכי כל יום יכול להיות יומה האחרון. הגב' נ' הבהירה את רצונה לעזור לנכדה +++++ ושאלה מדוע איננה יכולה לעשות כן. הגב' נ' סיימה את מכתבה בכך שהיא אינה ישנה בלילות בשל חוסר השליטה בנכסיה. 

המבקשים הגישו תגובה לבקשה ועתרו לבדיקה מקיפה בטרם תאושר העברת המתנה לנכד.

 

ביום 2.6.17 הודיעה תומך החלטה כי בכוונת גב' נ' להעניק לנכד מתנות יקרות ערך מעבר לסכום של 180,000 ₪ והודעתו זו הועברה לידיעת הצדדים.

 

בהודעה נוספת מיום 3.7.17  הודיע תומך החלטה כי ברצונה של גב' נ' להעניק סך של 180,000 ₪ לכל אחד מששת נכדיה.

 

ביום 18.7.17 הגיש ב"כ היועמ"ש בקשה בה עתר להורות על בחינת היכולת הכלכלית של הגב' נ' בצירוף אסמכתאות ועל יכולתה להעניק מתנה לצד שמירה על מקורות כספיים למימון צרכיה עד 120.

 

כן עתר ב"כ היועמ"ש לערוך תסקיר משלים באשר למצבה של הגב' נ'.

 

ביום 19.7.17 ניתנה החלטה של כב' השופט מנחם הכהן, בה תיאר כי ערך ביקור פתע בביתה של גב' נ' וניהל עמה שיחה. מסקנתו של כב' השופט הייתה כי הגב' נ'  צלולה לחלוטין וכי היא מבקשת להעביר לכל אחד מששת נכדיה – ילדיו של מ' – כספים בסך של 180,000 ₪ וטוענת כי חסכונותיה בסך של 2,000,000  ש"ח בצירוף הכנסה חודשיות הכוללת גם גמלה של בעלה ז"ל, יאפשרו לה לספק את צרכיה, זאת בין היתר בשל לגילה שחצה את גיל ה-90. הגברת נ' אף שיתפה את כב' השופט הכהן בסיבות ההחלטה להעניק מתנה ומדוע איננה מבקשת להעניק מתנה לנכדיה האחרים. בסופו של יום הסכימה כי המתנה תעמוד על סך של 100,000 ₪ לכל נכד.

 

כב' השופט הכהן הגיע למסקנה כי אין כל סיבה שלא לכבד את רצונה של גב' נ' הנשען על זכויות יסוד והורה על הענקת מתנה בסך של 100,000 ₪ לכל נכד.

 

ביום 4.3.18 הוגשה הודעת תומך החלטה לפיה אינו רואה את עצמו מאשר משיכה בסך של 600,000 ₪ והודעתו זו נתמכה בהודעת העו"ס מיום 7.3.18 לפיה אינו יכול לאשר משיכה בהיקף האמור. העו"ס הוסיפה כי איננה יכולה לתמוך בבקשתה של הגב' נ' למשיכת הכספים.

 

המבקשים הגישו תגובה והודיעו כי לאור עמדתם של תומך החלטה והעו"ס, אין מקום להיענות לבקשת הגב' נ' וראוי לשקול מינוי מומחה באשר למצבה העדכני.

 

בהחלטה מיום 18.3.18 דחה כב' השופט הכהן את עמדת המבקשים והורה על הגשת תסקיר משלים אשר יכלול, בין היתר, התייחסות למינוי מומחה לבחינת מצבה העדכני של הגב' נ'.

 

ביום 12.4.18 הוגש תסקיר משלים (להלן: "התסקיר המשלים") שהמליץ על מינוי פסיכיאטר ו/או גריאטר על מנת לעקוף את המחלוקות שקיימות בין ילדי הגב' נ'. לאור המלצות התסקיר המשלים, הורה כב' השופט הכהן על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, דר' ג.כ (להלן: "המומחה").

 

ביום 5.6.18 ניתנה החלטה המורה למומחה להתייחס בחוות דעתו, בין היתר, למצבה הקוגניטיבי של הגב' נ' ביום 2.3.18 ולשאלת מינוי האפוטרופוס לגב' נ'.

 

ביום 20.6.18 הוגשה חוות דעת מומחה (להלן: "חוות הדעת").

 

במסגרת חוות הדעת נסקר הרקע האישי של הגב' נ' אשר כלל בין היתר התייחסות לקורות חייה, להחלטתה להעניק מתנה בסך של 180,000 ₪ לכל אחד מששת נכדיה ולהעברת סך של 600,000 ₪ "על חשבון המתנה".

 

המומחה ציין כי ביום 2.3.18 הגישה הגב' נ' בקשה נוספת להעברת כספים בסך של 80,000 ₪ לכל אחד מששת נכדיה ופירט עמדות של בני המשפחה ושל העו"ס לבקשה זו.

 

עוד ציין המומחה כי ביום 10.4.18 נערך ביקור של העו"ס לסדרי דין אצל הגב' נ' ובמהלכו הסבירה הגב' נ' את הסיבות להעדפת הנכדים מצד מ' ותיארה קרבה רגשית חזקה אליהם כאשר חרף ההסבר ההגיוני לכאורה התרשמה העו"ס מהדרדרות משמעותית בזיכרונה של גב' נ' ועל קשיים משמעותיים בתחומים נוספים ולכן לא המליצה לאשר את העברת הכספים.

 

בבדיקה שערך המומחה עלה כי הגב' נ' "שיתפה פעולה באופן מלא וזאת למרות קשיים ניכרים בשמיעתה. היא ענתה על כל השאלות כאשר נשאלה בקול רם וברור. היא הבינה את משמעות הבדיקה, הסיבות והנסיבות לכך. ניתן היה להתרשם מרגש תואם לסיטואציה וחוש הומור מפותח. לא נצפה סימנים של פסיכוזה, דיכאון קליני או הפרעה נפשית ברמה קלינית משמעותית. בבדיקה הקוגניטיבית: ההתמצאות בזמן לא קיימת כלל, התמצאות במקום מלא, התמצאות בסיטואציה די טובה... בטסט "שעון" בולטים חוסר ארגון בחשיבה מרחבית ובעיות בתפיסה כללית. לגבי העניינים הכספיים – הנבדקת מכירה את חשבון הבנק שלה וטוענת כי יש לה חיסכון של כ-2 מיליון ₪. לדבריה, היא מסוגלת לתת המתנות בסה"כ של כחצי מיליון שקל והכסף הנותר "יספיק לה". עם זאת, כאשר נשאלה על הוצאותיה הכספיות הדרושות  להעברתה לבית אבות במידת הצורך, טענה הנבדקת כי הסכום המירבי שתהיה מוכנה לשלם לבית אבות לא יעלה על 5,000 ₪ והופתעה מאוד כאשר גילתה שמוסדות אלו דורשים 15-20 אלף ₪ לחודש. הנבדקת עמדה על כך שזכותה להעניק מתנות למי שדואג לה ולא היתה מוכנה לדבר על הנכדים אשר לא בקשר עמה".

 

המומחה הגיע למסקנה כי:

 

"לסיכום: המקרה המדובר מעורר הרבה שאלות והתלבטויות עקב תמונה קלינית לא אחידה. מחד גיסא, הגברת נ' מגלה יכולת רגשית שמורה ובקיאות מסוימת בנושא ניהולה הכספי. מאידך גיסא, קיימים פגמים בולטים וקשיים בחלק ניכר מתפקודיה הקוגניטיביים כגון הימצאות במזמן. היכולת לספור, זיכרון לטווח מידי וארגון אסטרטגי של החשיבה. ניגודים אלו מתבטאים גם בחוות דעת קודמת הן בהחלטת כב' השופט מנחם הכהן אשר מצא את הנבדקת "צלולה". במצב זה, לאחר לא מעט התלבטויות מצדי החלטתי ללכת על הצד הרפואי- פורמלי של הנושא, כאשר קיימת הוכחה חד משמעית על פגיעה קוגניטיבית ברמה שיכולה להתאים לדמנציה בשלב ביניים. הנני סבור כי כאשר קיימת ירידה  כה חדה במספר מסוים של תחומים קוגניטיביים, לא ניתן להתעלם מכך ולאפשר לאדם להחליט החלטות בעלות השלכות בלתי הפיכות כמו במקרה זה. עומק הפגיעה בתחומים קוגניטיביים מסוימים מצביע על כך שמדובר בתהליך מתמשך ולא דבר חדש שהופיע בחודש האחרון. אי לכך אני סבור שבתאריך 02.03.18 לא היה מצב הנבדקת שונה בתכלית מהמצב כיום. לדעתי בהתאם לאמור גב' נ' לא היתה מסוגלת לחתום על הבקשה להעברה כספית בתאריך זה. לגבי מינוי אפוטרופוס: אני ממליץ על מינוי אפוטרופוס לגופה ורכושה של הגב' נ'. בעיניי גב' נ' אינה מסוגלת להופיע בבית המשפט אך מסוגלת להביע את דעתה לגבי מינוי האפוטרופוס. אינני סבור כי יש להכריז עליה כפסולת דין".

 

חוות הדעת הועברה לתגובת הצדדים וניתן צו לתסקיר משלים אשר יבחן את שאלת זהות האפוטרופוס המתאים.

 

לאחר הגשת תגובות הצדדים לחוות הדעת, הוגש תסקיר משלים הממליץ על מינוי הקרן לטיפול בחסויים. בנוסף עתרה העו"ס לקביעת מועד דיון.

 

דיון

 

בדיון שהתקיים בפני נדונו שתי שאלות כדלהלן:

 

שאלת זהות האפוטרופוס לגב' נ'.

 

שאלת העברת סך של 80,000 ₪ לכל אחד מנכדיה של גב' נ'.

 

עמדת ב"כ הגב' נ' הינה כי בהתאם לרצונה של הגב' נ' יש למנות אפוטרופוס בין משפחה בכלל, והאחיין מר ג' בפרט.

באשר להעברת סך של 80,000 ₪ טען כי יש מקום להפקיד סך זה בנאמנות ולשמרו לצרכים של גב' נ' וככל שלא יעשה בהם שימוש לצרכים אלה אזי הכסף יחולק בהתאם לרצונה.

 

עמדתו של ב"כ המבקשים הינה כי סעיף 35 לחוק הכשרות והאפוטרופסות אינו נותן עדיפות לבני משפחה כשמדובר באדם בגיר ומטעם זה אין לתת עדיפות למר ג'.

 

באשר להעברת הכספים טען כי החלטתו של כב' השופט הכהן ניתנה בחודש יולי 2017 בעוד שמומחה, בשונה מכב' השופט מנחם הכהן קבע כי הגב' נ' אינה יכולה לגבש דעה בשאלת העברת הכספים ולכן אין לאשר זאת.

 

עמדת האפוטרופא לדין הינה כי הגב' נ' חפצה כי אחיינה מר ג' ימונה כאפוטרופוס. האפוטרופא לדין סבורה כי יש למנות אפוטרופוס חיצוני ואולם לא ניתן להתעלם מרצונה של הגב' נ'. בתוך כך ניתן למנות את מר ג' לתקופה מוגבלת לשם בחינת תפקודו ובמידת הצורך להידרש לשאלת זהות האפוטרופוס בעתיד.

 

לשאלת העברת הכספים טענה כי זהו רצונה של הגב' נ'. עם זאת, האפוטרופוס שימונה יבחן את מצבה הכספי הכולל של הגב' נ' ועניין העברת הכספים יישקל לאחר בחינת מצבה הכלכלי.

 

עמדת ב"כ היועמ"ש הינה כי בשאלת מינוי האפוטרופוס יש להביא בחשבון את רצונה וטובתה של הגב' נ' ולבחון מיהו האפוטרופוס המתאים ביותר, כאשר ההתרשמות הינה כי מר ג' הוא אדם שקול שמבין את מהות הסכסוך והוא לא ישמש כזרוע הארוכה של מי מהצדדים. ב"כ היועמ"ש הוסיפה כי העו"ס לא התרשמה כי מינוי של גורם חיצוני יביא לריכוך הסכסוך וכי לאור שינוי עמדת העו"ס, יש למנות את מר ג' לאפוטרופוס.

 

באשר להעברת הכספים טענה ב"כ היועמ"ש, כי האפוטרופוס שימונה יצטרך לקבל תמונה מקיפה ורחבה של המצב הכלכלי של הגב' נ' תוך חשיבה לעתיד וככל שיסבור כי מצבה הכלכלי מאפשר העברת הכספים יפעל, בהתאם לרצונה של גב' נ'.

 

עמדתה של העו"ס הינה כי יש למנות את מר ג' כאפוטרופוס. עמדה זו נובעת מהתרשמותה כי מר ג' הינו אדם ישר, הגון שמודע למהות הסכסוך ויפעל לטובת הגב' נ'. העו"ס הדגישה כי היא שינתה את המלצתה בתסקיר בעקבות רצונה החד משמעי של הגב' נ', ולאחר שנפגשה עמו ועל בסיס הכלים שעומדים לרשותה, השתכנעה כי מר ג' יפעל לטובתה של גב' נ'. העו"ס הוסיפה כי מר ג' הביע הסכמה למינוי.

 

עמדת מ' הינה כי יש למנות את מר ג' כאפוטרופוס לאמו וכי יש לכבד את רצונה ולהעביר את יתרת הכספים לנכדיה.

 

עמדת המבקשת הינה כי אין למנות את מר ג' כאפוטרופוס לאמה כיוון שהוא אינו איש נטרלי, הוא מאוד עסוק ולא יהיה לו זמן להתעסק באפוטרופסות, הן מפני שהוא גר רחוק, והן מפני שאין להם תקשורת.

 

בשאלת העברת הכספים טענה כי אין להעביר בכספים שכן מדובר בניסיון של מ' לשנות את הצוואה שמחלקת את רכושה של האם בחלקים שווים בין הילדים.

 

עמדת המבקש הינה כי אין למנות את מר ג' לתפקיד משום שאינו אדם נטרלי וכי יכול ויקח את כספי האם לעצמו.

 

בשאלת העברת הכספים עמדתו היא כי הוא מתנגד להעברת הכספים מטעמים אישיים.

 

שמיעת קולה של גב' נ'  הביעה את עמדתה פעמיים. פעם אחת על פי בקשת בית המשפט ופעם אחת מיוזמתה. לשאלת בית המשפט סיפרה כי מ' ובני ביתו דואגים לה ומבקרים אותה. כמו כן ביקשה כי מר ג' יתמנה כאפוטרופוס.

בתום הדיון הגב' נ' ביקשה לפנות לבית המשפט ו"לעמוד כאחד האדם" על דוכן העדים.

 

גב' נ' תיארה באריכות את כאבה אשר נובע מיחסים בין בני המשפחה, כאשר במוקד מחלוקת סביב כספיה. הגב' נ' הוסיפה כי לא חלמה שסכסוך כספי יביא לקרע בין ילדיה ותיארה את היחסים עם מ' ובני ביתו ואת היחסים, ליתר הדיוק, את העדר היחסים בין המבקשים לבין בני ביתם.  הגב' נ' אף הסבירה מדוע היא מבקשת לתת כספים לנכדים.

 

בתום הדיון הוסכם כי ההחלטה תינתן על סמך החומר המצוי בתיק.

 

הכרעה בשאלת זהות אפוטרופוס

 

הצורך במינוי האפוטרופוס לגב' נ' ברור והוא איננו במחלוקת. העו"ס הביעה עמדה כי הגב' נ' זקוקה לאפוטרופוס עוד עם פתיחת ההליך בשנת 2016.

 

הצורך במינוי האפוטרופוס התחזק במרוצת השנים והוא  נלמד גם מחוות הדעת, ממנה עולה כי עניין לנו באישה בת 92, אשר איננה יכולה לדאוג לצרכיה והשאלה שבמחלוקת הינה שאלת זהות האפוטרופוס.

 

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב – 1962 (להלן: "החוק") נותן עדיפות לבן משפחה על פני גוף זר. הדבר נלמד מהוראת סעיף 33 (ב) לחוק לפיו בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם יכול שתוגש בידי בן זוגו או קרובו או בידי היועמ"ש או בא כוחו. כפועל יוצא, אדם זר או גוף זר איננו יכול להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס.

 

בתוך כך נקבע בפסיקה כי במקרים מתאימים יש לתת עדיפות למינוי של בן משפחה ראו למשל: ע"א 1233/94 דר' דבורה כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו), תק-על 95 (4), 2017, 220, ראו גם:  מ"א (חי) 233/95 היועמ"ש נ' נגד אל מועלם שהוזכר בא"פ (חי) 9794-05-10 מיום 2.2.11 (פורסם בנבו).

 

בענייננו,  ב"כ היועמ"ש, עו"ס, אפוטרופא לדין ומ' תומכים במיניו של מר ג' לאפוטרופוס לגב' נ'. למותר לציין כי עמדה של העו"ס: "מהווה כלי מרכזי ומשמעותי במסכת הראיות המובאות בפני בית המשפט לשם בחינת טובת האדם שמבקשים למנות לאפוטרופוס... " ראו: א"פ 39398-01-17 מיום 19.04.18 המפנה לבע"מ 4259/06 פלוני נ' יועמ"ש מיום 13.07.06 (פורסם בנבו). ולעמ"ש 55785-02-12 מיום 20.09.12 (פורסם בנבו). העו"ס הבהירה מדוע, לשיטתה, קיימת חשיבות למיניו של מר ג' לתפקיד האפוטרופוס ועמדה זו לא נסתרה ואף נתמכה על ידי ב"כ היועמ"ש והאפוטרופא לדין.

 

בנוסף, יש להביא בחשבון את רצונה של הגברת נ' כי מר ג' ימונה לתפקיד אפוטרופוס. העיקרון המרכזי בבחינת שאלת אפוטרופוס הינה טובת האדם לו ימונה האפוטרופוס. עיקרון  זה בא לידי ביטוי בסעיף 35 (א) לחוק לפיו שאלת מיניו האפוטרופוס תיעשה, בין היתר, אגב התחשבות ברצונו של אדם, לו ממונה האפוטרופוס.

 

לא התעלמתי מעמדות המבקשים שאינם מוכנים להשלים עם המינוי, ולא מצאתי בעמדתם טעם לאי מיניו של מר ג' לתפקיד האפוטרופוס. טענת המבקשים כי מר ג' ייטול כספי הגברת נ' וכי הוא עובד "בשחור" נטענה בעלמא ולא הוכחה. מעבר לכך יצוין כי שליטתו של האפוטרופוס בחשבונה של הגב' נ' איננה מאפשרת לו לשלוח יד ולשלשל את הכספים לכיסו, בשל פיקוח של בית המשפט ראו: תמ"ש 1578-12-11 המפנה לבע"מ (תל אביב)  1020/00, כאשר האפוטרופוס אינו רשאי, בלא אישור מבית המשפט, לפעול בכספים המצויים תחת אחריותו ראו: תמ"ש 52696-03-18 מיום 23.10.18 (נבו).

אין גם בעובדה כי מר ג' מתגורר במרחק מה מהגברת נ' כמו גם מעיסוקיו השונים כדי למנוע ממנו לשמש כאפוטרופוס. על אף שאינני ממעיט מאחריותו של אפוטרופוס לדאוג לאדם לו הוא מונה, איני סבור כי יש בקרבה הגאוגרפית או בעיסוקו כדי למנוע ממנו למלא את תפקידו כיאות. האפוטרופוס אינו נדרש, ככלל, לפעול באופן מיידי ופעולותיו, למעט מקרים חריגים, מתוכננות מראש.

 

לאור האמור, ולאחר בחינת כל השיקולים דלעיל, הגעתי למסקנה כי יש למנות את מר ג' כאפוטרופוס קבוע לענייניה האישיים, הרפואיים והרכושיים של הגברת נ'.

 

ההחלטה למנות את מר ג' כאפוטרופוס קבוע נובעת מהצורך לצמצם ואף לאיין, ככל שניתן, מחלוקות עתידיות סביב מינוי אפוטרופוס, כאשר אין בהחלטה זו כדי למנוע מהצד המעוניין, להגיש בקשה לביטול המינוי ככל שיסבור כי מר ג' איננו ממלא את תפקידו כנדרש.

 

הכרעה בשאלת העברת הכספים

 

המומחה בחוות דעתו קבע כי ביום נתקבלה ההחלטה להעניק לנכדים סך של 80,000 ₪ לכל אחד, המנוחה לא הייתה כשירה. אין צורך להכביר במילים לגבי החשיבות של חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט ראו: ע"א 3056/99 רועי שטיין נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936.

 

עם זאת, המומחה, בחוות הדעת, התלבט סביב שאלת כשרותה של הגברת נ' והוא הגיע למסקנה בדבר הכשרות המשפטית של הגב' נ' על בסיס הצד הרפואי הפורמלי. לצד מסקנתו כי הגברת נ' לא הייתה מסוגלת לחתום על הבקשה להעברת הכספים ביום 2.3.18, קבע המומחה כי אין להכריז על גב' נ' כפסולת דין.

 

לצד חשיבות שייחסה הפסיקה לחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, נקבע גם כי בית המשפט אינו משמש כ"חותמת גומי" ואין שיקול דעתו של המומחה מחליף או מאיין את שיקול הדעת של בית המשפט ראו: עמ"ש 31035-09-16 מיום 20.4.17 (פורסם בנבו).  

 

בעת ההכרעה בשאלה האם יש לאמץ את חוות הדעת של המומחה, אם לאו, יש להביא בחשבון ולהתחשב בראיות נוספות השוו: ע"א 1212/91 קרן ליב"י נ' בינשטוק ואח', פ"ד מח(3) 705 (1994); ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל, פ"ד נד(2) 215 ; ראו: תמ"ש (אילת) 1724/00 מיום 20.3.08 (פורסם בנבו)

את המסכת הראייתית יש לבחון עניין זה על רקע הפסיקה על פיה "מקום שעסקינן בחסוי שאינו פסול דין, כבענייננו, הרי שהחסוי כשר לפעולות משפטיות ראו: ע"א 4377/04 הולצברג נ' מיראז (פורסם בנבו); השוו גם עמ"ש 27565-09-16 מיום 02.04.17 (פורסם בנבו).

 

במסכת הראיות, הראייה הטובה ביותר היא ההתרשמות בלתי אמצעית של שופט.

 

כבוד השופט בדימוס מנחם הכהן, אשר שוחח עם גברת נ' בחודש יולי ,2017 הגיע למסקנה כי היא צלולה ואת התרשמותו של מותב זה בדיון שהתקיים בפניו.

 

בדיון זה הגברת נ' ביקשה לעמוד על דוכן העדים "כאחד האדם" והיא הביעה את רצונה להעביר את הכספים לנכדים.  הגברת נ' אף הסבירה מדוע היא מבקשת להעביר את הכספים לנכדים.

 

לאור התרשמות זו ולאור התלבטות המומחה כפי שזו באה לידי ביטוי בחוות דעתו, סבור אני כי הגברת נ' מצויה, גם היום, בנקודת זמן בו היא יכולה להביע רצון מה ייעשה ברכושה, למצער בכל הנוגע למתת מתנה לנכדים, ואיני מוצא טעם להתעלם מרצון זה בכפוף לבדיקת מסוגלותה הכלכלית.

 

יש לזכור כי הענקת מתנה על ידי אדם שמונה לו אפוטרופוס טעונה אישור בית המשפט מראש ראו: ת"א (מחוזי-ב"ש) 6561-03-12 מיום 29.1.15 (פורסם בנבו) והענקת המתנה, בעניינינו, תותנה בבדיקת מעמיקה של מצבה הכלכלי של הגב' נ' ובאישור מפורש של בית המשפט.

 

הוראות אופרטיביות

 

ממנה בזאת את מר ג' כאפוטרופוס קבוע לענייניה האישיים, הרכושיים והרפואיים של הגברת נ'.  הסכמת מר ג' לשמש כאפוטרופוס יוגשו לחתימתי על ידי אפוטרופא לדין בתוך 5 ימים.

 

לאחר הגשת ההסכמה ובכפוף לה, ייחתם צו המינוי.

 

המזכירות תסגור את התיק.

 

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

 

ניתנה היום,  כ' כסלו תשע"ט, 28 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.

 

חתימה

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ