החלטה בתיק תיק הוצל"פ 0309672052

מונחת לפניי בקשה לפסיקת שכ"ט כונס נכסים מחלקו של החייב 1, מר ל. ש. (להלן: "החייב 1").

העובדות הרלוונטיות:

1.         ביום 17.7.2005 (נומרטור ט020885421) מונה עו"ד גד טיכו ככונס נכסים בתיק האיחוד של החייב 1, מספר 03-99789-02-1 (תיק האיחוד סגור כיום).

2.         עו"ד טיכו מונה ככונס נכסים אף על זכויות החייב 2 בתיק האיחוד הקיים כנגדו.

3.         כונס הנכסים מונה על 9 נכסים של החייבים ובין היתר על הנכסים הבאים:

א.         "הזכות לקבלת כספים המופקדים בעיריית י-ם... במסגרת הליכי שמאות מוסכמת בפני השמאי המכריע מר יעקב ביר בנוגע לשווי הכספי של הנכס שהופקע ברחוב יפו 116".

ב.         "הזכות לקבלת סך של 2,882,070 ש"ח... שהם שני שלישים מן הפיצוי הכולל (בסך 4,233,105 נכון ליום 15.05.05) שנפסק בגין הפגיעה במוניטין בעת הפקעת נכס ברחוב יפו 116, וכן כל פיצוי אחר בגין הפקעת הנכס ברחוב יפו 116".

4.         החייב 1 מצוי בהליכי פש"ר מאז יולי 2011.

5.         כיום, כונס הנכסים מבקש להשתחרר מתפקידו ככונס נכסים על זכויותיו של החייב 1 ובטרם ישוחרר,  יש לפסוק את שכר טרחתו, כמבוקש.

6.         ביום 8.5.13 התקיים לפניי דיון בנוכחות כלל הצדדים הנוגעים בדבר, זאת לנוכח הפער בין עמדות הצדדים, ולאור אשר נפסק ברע"צ 40633-02-10 מאפית אריאל בע"מ נ' חלבי ואח' (נבו) בדבר חובת הרשם לקיים דיון בבקשה.

תמצית טענות הצדדים:

7.         כונס הנכסים מבקש לפסוק לו שכ"ט בשיעור של 10% מחלקו של החייב 1 בפיצוי ההפקעה והפיצויים הכלליים ששולמו ע"י עירית ירושלים בגין הפקעת הנכס ברחוב יפו 116 בירושלים (להלן: "הנכס"), בסך של 198,000 ש"ח בתוספת מע"מ, ובערכים ריאליים להיום (בתוספת הצמדה החל משנת 2006, המועד האחרון בו נתקבלו כספים).

8.         לטענת כונס הנכסים, הוא פעל להשאת פיצויי ההפקעה במשך כ-3 שנים וכי מאמציו השיאו את הפיצויים, כך שבתחילה עירית ירושלים העמידה את הפיצוי על סך כולל של 524,000$ (כ- 84,666$ לכל אחד) וסירבה לשלם פיצויים כלכליים כלשהם, ולאחר מאמצים מצד הכונס, סכום הפיצוי הועמד על סך של 793,000$ (כ- 264,333$ לכל אחד), והכונס אף הצליח להשיג פיצויי כלכלי בסכום של כ-4 מיליון ש"ח (כ- 1.3 מיליון ש"ח לכל אחד), ולאחר פשרה עמד סך הפיצוי הכלכלי על סך של כ- 20.3 מיליון ש"ח (כ- 765,000 ש"ח לכל אחד- סך זה עומד היום ע"ס של 850,000 ש"ח ונמצא בקופת הכינוס).

9.         חלקו של החייב 1 בפיצויי ההפקעה עברו מעירית ירושלים ישירות לנושה המובטח בנק לאומי, לשם פירעון המשכנתא. עם זאת, כונס הנכסים טוען בסעיף 9 לבקשתו, כי יש להתחשב אף בסכום זה לשם קביעת שכר טרחתו שכן לטענתו, אלמלא ההליכים שניהל, לא היו מתקבלים סכומים אלו.

10.       עוד טוען הכונס כי פעל במסגרת הליך הפש"ר של החייב 1 ואף ניהל הליכים מול  פקיד השומה לעניין הפיצויים הכלכליים.

11.       כונס הנכסים מפרט בבקשתו את ההליכים שניהל.

12.       בדיון שהתקיים בפניי טוען כונס הנכסים כי עשה פעולות רבות להשגת הכספים מעיריית ירושלים ואף פעולות כנגד מס הכנסה לשם הקטנת החוב שם, וכן טען כי הישג הפיצוי בגין המוניטין הנו לנוכח פועלו. בתום הדיון הסכים  הכונס שתחשיב שכר הטרחה יחושב לפי שער הדולר במועד קבלת הכספים, וכן הותיר את ההחלטה בשיעור שכר הטרחה לשיקול דעתי.

13.       המנהלת המיוחדת על נכסי החייב 1 מתנגדת לבקשה וטוענת כי שכר טרחתו של כונס הנכסים צריך לעמוד על סך של 37,500 ש"ח בלבד, כולל שכ"ט א' וב' הפסוקים בתיק.

14.       המנהלת המיוחדת חזרה על טענתה זו אף בדיון שהתקיים בפניי, בציינה, כי יש לשקלל את הפעולות שביצע הכונס. לטענתה, כונס הנכסים הכליל בבקשתו פעולות אשר ביצע בתפקידו כב"כ זוכה במסגרת הליך עיקול אצל צד ג' (עירית ירושלים) ולא במסגרת תפקידו ככונס נכסים. כונס הנכסים לא מימש את הנכס בתיק דנן ולפיכך, יש לפסוק לו שכ"ט א' וב' בלבד.