החלטה בתיק תא"ק 55829-07-12

בפני בקשת רשות להגן בתביעה לפינוי מושכר ולתשלום דמי שכירות בגין השימוש בנכס.

ביום 4/11/12 ניתן פסק דין חלקי בדבר פינוי הנכס ביום 4/3/13 ולפיכך נותרה לדיון התביעה הכספית בלבד.

רקע

1.                  המשיבה היא חברה בע"מ (להלן: "המשיבה"), ובמועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, היא החזיקה בנכס הממוקם ברחוב סגולה 51, פתח תקווה (הידוע כיום כרחוב גליס 51, בפתח תקווה) (להלן: "הנכס").

2.                  המבקשת 1 היא חברה בע"מ (להלן: "המבקשת"), והמבקש 2 הוא בעל המניות בה (להלן: "המבקש").

3.                  ביום 1/6/02 נחתם בין המשיבה למבקשת, באמצעות המבקש, זיכרון דברים (להלן: "זיכרון הדברים"), במסגרתו הושכר הנכס למבקשת לתקופה של 48 חודשים, החל מיום 1/6/02 ועד 31/5/06 (להלן: "תקופת השכירות"). בנוסף נקבעה בזיכרון הדברים תקופת אופציה למשך 24 חודשים נוספים (להלן: "תקופת האופציה").

4.                  יצוין כי זיכרון הדברים אשר צורף לכתב התביעה ולבקשת הרשות להגן מחזיק 3 עמודים שמספרם 1, 3 ו-4, הנושאים סעיפים שמספרם 10-1 ו-27-14 (קרי חסר עמוד 2 וסעיפים 13-11).

5.                  מכל מקום, בפועל פונה הנכס רק ביום 4/3/13, כאמור בפסק הדין שניתן בתיק זה.

6.                  בזיכרון הדברים צוין כי שטח הנכס הינו 117 מ"ר.

7.                  בנוסף, נקבע בין הצדדים כי דמי השכירות יחושבו לפי סך של 7 דולרים למ"ר ולפי שער מינימאלי של 4.66 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק (להלן: "דמי השכירות").

8.                  בכתב התביעה טוענת המשיבה כי המבקשת לא שילמה את דמי שכירות מאז אמצע שנת 2005 ועד למועד הגשת התביעה שבפניי (יולי 2012), ועל כן כי יש לחייבה בתשלום עבור דמי השכירות בגין 85 חודשים ובסך כולל של 376,380 ש"ח כולל מע"מ.

9.                  עוד טוענת המשיבה כי לפי האמור בהסכם השכירות, ערב המבקש אישית לכל התחייבויותיה של המבקשת.

10.              על רקע האמור הגישה המשיבה כנגד המבקשים את התביעה שבפניי בסדר דין מקוצר.

11.              מנגד טוענים המבקשים בבקשת רשות להגן מטעמם (שהוגשה כאמור כנגד התביעה הכספית בלבד), כי המבקש חתם רק על העמוד הראשון של זיכרון הדברים, ורק בשם המבקשת, וכי לא נתן ערבות אישית לחיוביה. לפיכך טוענים הם כי יש להורות על מחיקת התביעה שהוגשה כנגדו.

12.              בנוסף טוענים המבקשים כי בהתאם לחוות דעת המודד מטעמם, הרי ששטח הנכס הינו 79 מ"ר. משכך עולה לטענתם כי היות ושולמו למשיבה דמי שכירות בחישוב של 7 דולרים למטר, כפול  117 מ"ר, הרי ששולמו לה דמי שכירות ביתר, לאורך כל תקופת השכירות, ועד תום תקופת האופציה (2008).

מכל מקום, טוענים המבקשים כי בידם אישור לפיו שילמו את מלוא חובם בגין דמי השכירות עד יום 4/12/06 (נספח ה' לבקשת הרשות להגן).

13.              כמו כן טוענים המבקשים כי מסכום החוב יש לקזז סכום של 45,585 ש"ח בגין שירות מקצועי שניתן למשיבה [התקנת מערכת אזעקה ומכשירי מולטימדיה ברכביה של המשיבה (18,585 ש"ח), וכן יתרת תשלום בגין רכב שמכרה המבקשת למשיבה (27,000 ש"ח)].

14.              בנוסף טוענים המבקשים כי במהלך תקופת השכירות סבלו מנזילות קשות בנכס אשר גרמו לנזקים גדולים הן בשל אבדן הכנסה והן בשל פגיעה במלאי, וזאת בסך כולל של כ-300,000 ש"ח. על כן טוענים הם כי יש לקזז גם סכום זה מסכום החוב הנטען.

15.              נוכח כלל האמור מבקשים המבקשים להתיר להם להתגונן בפני התביעה שהוגשה כנגדם.