החלטה בתיק תא"ק 5412-05-13

בענין : בקשת רשות להתגונן

1. התובע הגיש נגד חברת שיסאן בע"מ ( להלן "החברה") ונגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר

    ע"ס 69,810 ש"ח בגין יתרת חובה בחשבונה של החברה אצל התובע להחזרתה ערב המבקש במסגרת

    ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום מיום 15.3.11 . לכתב התביעה צורפו עמוד ראשון ואחרון

    של התנאים הכלליים , דף חשבון אחרון , פירוט היתרות בחשבון , אישור בדבר גובה הריבית

    החריגה , כתב ערבות והודעה לערב בגין ערבות מתמדת .

    בס' 12 לכתב התביעה נתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לשלם את סכום התביעה בצירוף

    ריבית בשיעור של 16.65% לשנה מיום הגשת התביעה . שיעור ריבית זה הינו השיעור המופיע

    באישור בדבר גובה הריבית החריגה , אשר צורף כנספח ג' לכתב התביעה .

2. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן במסגרתה טען כי ס' 14.2 לתנאים הכלליים המאפשר

    לבנק התובע לבחור בין ריבית פיגורים או ריבית מירבית כאמור בס' 41.11 לתנאים הכלליים .

    המבקש טוען כי ניסוח זה מעורר את השאלה האם לבנק יש זכות לבחור מהו שיעור הריבית

    בו יחוייב הלקוח . לטענת המבקש , כיוון שהמסמך נוסח ע"י הבנק ותנאיו הוכתבו ללקוח ,

    יש לפרש את המסמך נגד הבנק ולאפשר ללקוח לשלם את הסכום הנמוך יותר .

    עוד נטען כי היה על התובע לפרט מהו שיעור הריבית לפי כל אחת משתי החלופות .

    המבקש מלין על כך שהבנק לא פירוט בכתב התביעה מהי האלטרנטיבה שבחר בכל הנוגע

    לתקופת חיוב הריבית - מיום הגשת התביעה או מיום היווצרות החוב . 

    נטען כי את כל השאלות האלה יש לברר במסגרת הליך משפטי רגיל ולא בסדר דין מקוצר .    

3. ב"כ המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה שכן אינה מקיימת את חובת הפירוט בכל הנוגע