החלטה בתיק תא"ק 49019-11-12

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. לפני בקשה למחיקת תביעה וביטול צו מניעה זמני.

2. עסקינן בתביעה על סך 152,100 ש"ח אשר הוגשה בסדר דין מקוצר. מכתב התביעה עולה, כי המשיב, בנק ערבי ישראלי בע"מ, פתח חשבון עסקי למבקשת, חברה בע"מ וכי המבקש חתם על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום לפיו הוא ערב ואחראי למילוי התחייבויות המבקשת. לטענת המשיב, המבקשת לא שילמה לו סכומים אשר הגיעו לו ובכך הפרה התחייבותה כלפיו ועל כן דרש את סילוקה המיידי של היתרה הבלתי מסולקת של החשבונות. לטענתו, המבקשת לא נענתה לדרישתו האמורה. בנסיבות אלו עתר המשיב, כי בית המשפט יחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, בסכום התביעה בצירוף ריבית. המשיב הגיש בקשה להטלת צו עיקול זמנים על נכסי המבקש וכבוד הרשמת זועבי נעתרה לבקשתו, בהתאם להחלטה מיום 26.11.12.

3. במסגרת הבקשה שלפניי טוענים המבקשים, כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתובענה שכן המבקשת הינה חברה בע"מ ומענה בשפרעם ואין לפעילותה זיקה למחוז בו נמצא בית המשפט בנצרת. עוד נטען, כי המבקש מתגורר בשפרעם. לטענתם, לא מתקיימת אף אחת מהחלופות המפורטות בתקנות סדר הדין האזרחי. לחלופין עתרו המבקשים, כי תינתן אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן.

4. לטענת המשיב, דין הבקשה להדחות. לטענתו, במסגרת פתיחת החשבון העסקי בו עסקינן חתמה המבקשת על תנאים כללים לניהול החשבון במסגרתם נקבע, כי מקום השיפוט הייחודי לצרכי כתב זה יהיה בית המשפט בעיר הקרובה ביותר לסניף בו מתנהל החשבון הרלוונטי מבין הערים: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, נצרת או אילת. לטענתו, מבדיקתו עולה, כי העיר הקרובה ביותר מבין הערים אשר נמנו בטופס עליו חתמה המבקשת הינה נצרת.

דיון ומסקנות

5. לאחר עיון במכלול טענות הצדדים והחומר המצוי לפניי מצאתי לקבל טענת המבקשים, לפיה בית המשפט בנצרת אינו בעל הסמכות לדון בתובענה. מצאתי, כי אין מקום להיעתר לבקשה למחיקת התביעה ותחת זאת יש להעביר את התובענה לבית המשפט בחיפה, אשר הינו בעל הסמכות המקומית לדון בתובענה.

6. תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 מונה חמש חלופות באשר לקביעת סמכות בית משפט לדון בתובענה. בהתאם לתקנה, התובע רשאי לבחור בכל אחת מהחלופות לשם הכרעה באיזה אזור שיפוט יגיש את תביעתו. התקנה קובעת כי: "תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:
   (1)   מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
   (2)   מקום יצירת ההתחייבות;
   (3)   המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
   (4)   מקום המסירה של הנכס;
   (5)   מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים".

7. בענייננו, לא נסתרה טענת המבקשים לפיה מקום מגורי המבקש ומקום עסקה של המבקשת הינם בשפרעם. כמו כן, מהמצורפים לכתב התביעה עולה, כי החשבון הרלוונטי נפתח בסניף הבנק בשפרעם. זהו מקום יצירת ההתחייבות והמקום שהיה מכוון לקיומה. הנה כי כן, בהתאם לכל החלופות המפורטות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבית המשפט במחוז חיפה.

8. המשיב טוען, כי בית המשפט בנצרת הינו בית המשפט בעל הסמכות לדון בתובענה לאור הסכמת הצדדים, עליה חתמה המבקשת בעת פתיחת החשבון, לפיה בית המשפט הנמצא בעיר הקרובה ביותר לסניף בו נפתח החשבון, מתוך רשימת ערים אשר פורטה במסמך, יהיה בעל הסמכות הייחודית לדון בתובענה בנוגע לחשבון. לטענתו, העיר נצרת הינה הקרובה ביותר, מתוך הרשימה, לסניף הנמצא בשפרעם ועל כן לבית המשפט בנצרת מסורה הסמכות לדון בתובענה.

9. במקרה בו עסקינן תניית השיפוט קובעת כדלקמן: "הבנק והלקוחות מסכימים בזה, כי מקום השיפוט הייחודי לכל צרכי כתב זה יהא בית המשפט בעיר הקרובה ביותר לסניף בו מתנהל החשבון/הפיקדון הרלוונטי מבין הערים הבאות: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, נצרת או אילת, או לפי בחירת התובע- בית המשפט הקרוב ביותר לסניף בו מתנהל החשבון".

10. מניסוח תניית השיפוט עולה, כי עסקינן בתניית שיפוט ייחודית. כמו כן, עסקינן בחוזה אחיד אשר נוסח על ידי המשיב. סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 קובע, כי "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך" חזקה עליו, כי הינו תנאי מקפח. הנה כי כן, קיימת חזקה לפיה תניית שיפוט יחודית בהסכם אחיד הינה תנאי מקפח. עסקינן בחזקה הניתנת לסתירה ועל כתפי המשיב מוטל הנטל לסתור את החזקה האמורה. 

11. במקרה בו עסקינן ולאור העובדה, כי החשבון מתנהל בסניף בשפרעם הרי שתניית השיפוט משמעה, לגרסת המשיב, כי הסמכות לדון בתובענה מסורה באופן ייחודי לבית המשפט בנצרת ולחלופין רשאי התובע להגישה לבית המשפט הקרוב ביותר לסניף בו מתנהל החשבון, אשר הינו בית המשפט בקריות. לא עלה בידי המשיב להרים את הנטל ולהוכיח, כי אין עסקינן בתנאי מקפח בחוזה אחיד.

12. יתרה מזאת, לא עלה בידי המשיב להוכיח טענתו לפיה הסניף בו מתנהל החשבון קרוב לנצרת יותר מאשר לחיפה. לתגובתו צירף המשיב מפות מאתר Google לפיהן מרחק הנסיעה מנצרת לשפרעם קצר ממרחק הנסיעה מחיפה לשפרעם. אציין, כי בדיקתי העלתה כי מרחק הנסיעה משפרעם לחיפה הינו 22.3 ק"מ ומרחק הנסיעה משפרעם לנצרת הינו 22.4 ק"מ.