החלטה בתיק תא"ק 35244-08-11

1.         ביום 21/8/11 התובע הגיש תביעה כספית בהליך מקוצר כנגד הנתבעים ובקש לחייבם לשלם לו, ביחד ולחוד, סך של 459,340 ש"ח בגין יתרת חוב שנותרה בחשבון מס'  XXX אצל התובע ע"ש הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), נכון ליום 17/8/11 (להלן: "החשבון").

            התובע טען בכתב התביעה כי החשבון נפתח אצלו ע"ש הנתבעת עפ"י בקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים, עליה הנתבעת חתמה ביום 15/8/99.

            התובע טען גם כי ביום 13/8/99 חתמו הנתבעים מס' 2 ו-3 על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום, על פיו ערבו כלפי התובע לתשלום חובות הנתבעת כלפיו.

            בסעיף 3 של כתב התביעה, התובע פירט את הסכומים שהגיעו לו מהנתבעת במסגרת החשבון, נכון ליום 17/8/11 וזאת כדלקמן:

א.         סך של 284,197.78 ש"ח בגין יתרת חובה בחשבון.

ב.         סך של 61,998.09 ש"ח בגין חיובים עתידיים בכרטיסי אשראי.

ג.          סך של 113,144 ש"ח בגין שיקים שנוכו.

2.         הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן וטענו כדלקמן:

א.         מתוך הסכום הנתבע, נתבע סך של 113,144 ש"ח בגין שיקים לנכיון, מתוך הנחה שהשיקים לא יפרעו ובפועל הם אכן נפרעו במועדיהם ואין כל הצדקה לתביעה בגין הסכום הנ"ל ויש לנכותו מסכום התביעה.

ב.         התובע לא צירף כל מסמך שמחייב אותו לפרוע החיובים העתידיים של כרטיס האשראי של הנתבעת בסך 61,998 ש,ח.

ג.          התובע מימש רכבים של הנתבעת במסגרת תיקי הוצל"פ בסך 120,000 ש"ח שיש לנכותו מסכום התביעה.

ד.         בחשבון הנתבעת עמד פק"מ בסכום של 320,000 ש"ח למשך 10 שנים ויותר באופן רצוף והתובע דרש את הסכום הנ"ל על מנת להסכים לתת לנתבעת אשראי, ועל אף בקשות הנתבעת, התובע סירב לשבירת הפקדון ואיים לסגור את החשבון, במידה והחסכון הנ"ל ישבר.

            לטענת הנתבעים, סכום הנזק מהמשך קיום הפק"מ נמשך לתקופה של 10 שנים והוא יפורט בחוות דעת חשבונאית שתוגש יותר מאוחר.

ה.         היה לנתבעים אשראי מאושר אצל התובע, אשר הופחת מפעם לפעם ללא כל הודעה, ללא כל התראה, עד שבוטל, דבר אשר גרם לנתבעת נזקים רבים.

3.         בדיון בבקשת רשות להתגונן מיום 6/5/12, ב"כ הצדדים הודיעו שניתן כנגד הנתבעת צו פירוק ומונה עבורה נאמן שהוא עו"ד אטלס, וסוכם להורות על עיכוב ההליכים כנגדה.

4.         לאור הודעת ב"כ הצדדים שניתן צו פירוק כנגד הנתבעת, אני מורה על עיכוב ההליכים כנגדה בתיק זה.

5.         הבקשה למתן רשות להתגונן נשמעה ביום 6/6/12 והנתבעים מס' 2 ו-3 נחקרו על תצהיריהם.

6.         בתאריך 5/6/12, ערב יום הדיון בבקשה, הוגשה חוות דעת חשבונאית, אשר נערכה ע"י מר סלמאן סלימאן, אשר ציין בסעיף 4 לחוות הדעת שחזקה על הבנק להתחיל את החשבון ללא יתרת פתיחה והיה עליו לאפס את יתרת החוב בסך 194,984.69 ש"ח, כפי שנרשמה בדפי הבנק מיום 15/8/99 השווים לסך 399,120.40 ש"ח.

            המומחה נחקר ע"י ב"כ התובע והעיד שלא בירר מתי נפתח החשבון ויצא מנקודת מוצא שהחשבון התחיל להתנהל ע"ש הנתבעת בשנת 99 ולא בשנת 84, כפי שנכתב בכתב התביעה.