אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 11855-12-09

החלטה בתיק תא"ק 11855-12-09

תאריך פרסום : 27/07/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום קריות
11855-12-09
25/07/2011
בפני השופט:
אליעזר שחורי

- נגד -
התובע:
1. יעקב רוטמן
2. שושנה רוטמן

הנתבע:
עיריית נהריה
החלטה

בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה לפינוי/סילוק יד ממקרקעין.

במסגרת התביעה אשר בגרסתה המתוקנת הוגשה ב - 31.5.10 טוענת המשיבה כי היא בעלת הזכות להירשם כבעלים של מקרקעין באזור התעשיה הדרומי של נהריה הידועים גם כחלק מחלקות 37,38 בגוש 18147. מחודש אפריל 1990 החלו המבקשים לנהל במקרקעין מוסך בלא שנחתם עמם הסכם שכירות ובתאריך 1.5.93 חתמו הצדדים על הסכם שכירות בלתי מוגנת שבמסגרתו שכרו המבקשים את הנכס לתקופה של 38 חודשים החל מיום 1.5.93 ועד ליום 30.4.96 תמורת דמי שכירות חודשיים בסך בשקלים השווה ל - 550 דולר. מטרת השכירות כפי שהוגדרה בהסכם הייתה לצורך ניהול עסק של מוסך לתיקוני רכב. בפועל מנוהל במקום כמבואר מוסך בשם 'מוסך ירוק'.

בסעיף 3 להסכם נקבע כי בתום תקופת השכירות תהא המשיבה זכאית להמשיך ולהשכיר את הנכס למבקשים לתקופה נוספת של 36 חודשים ואכן המשיכו המבקשים להחזיק במקום כשוכרים בפועל למשך 8 שנים נוספות תמורת תשלום דמי שכירות חודשיים בסך בשקלים השווה ל - 600 דולר. תקופת השכירות הסתיימה ביום 31.12.04.

המשיבה מציינת בכתב תביעתה כי הנכס נשוא התובענה נכלל בתחום תוכנית מפורטת לאיחוד וחלוקה מס' ג/8241 - 'עין שרה - מבנן 8'  שדבר אישורה פורסם בילקוט פרסומים 5273 בתאריך 18.2.04 ובהתאם לתוכנית ייעודם של המקרקעין נשוא התובענה הינו למגורים (צמודי קרקע).

עוד מוסיפה המשיבה וטוענת בכתב תביעתה כי בתאריך 4.5.04 נשלחה אל המבקשים הודעה על סיום תקופת השכירות החל משלהי דצמבר 2004 ודרישה להחזיר את החזקה בנכס למשיבה, דרישה שלא נענתה. עוד מצרפת המשיבה לכתב תביעתה דרישות נוספות לפינוי הנכס מיום 8.12.08 ומיום 16.3.09, דרישות שלא נענו, למעט תשובה ששלח ב"כ המבקשים ב - 22.3.09 במסגרתו התבקשה ארכה של 24 חודשים החל מ - 1.4.09 "על מנת למצוא מקום מתאים והולם להעברת כל הציוד למקום החדש". על רקע זה הוגשה התביעה דנן. המשיבה מציינת כי החל מינואר 2008 הפסיקו המבקשים כליל לשלם דמי שכירות  וחובם נכון לתאריך 6.12.09 בגין דמי שכירות בלבד עולה לסך של 62,328 ש"ח. זאת לבד מכך שגם קודם לכן לא שולמו דמי השכירות כסדר. יש לציין בנקודה זו כי לאחר הגשת התביעה שולם סך של 50,000 ש"ח בפריסה לתשלומים.

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן מתוקנת והעלו טענת סף לפיה מכיוון שהמשיבה אינה רשומה כבעלת הזכויות בנכס יש לסלק התביעה על הסף. לחילופין טענו כי בשנת 90' קיבלו לרשותם המבקשים את הנכס במצב מוזנח והוסכם שהמבקשים ישקיעו מכספם במבנה ויתאימו אותו לצרכיהם וכי "כל כספי ההשקעה שישקיעו במבנה ייחשבו במקום תשלום דמי מפתח". בעקבות סיכום זה השקיעו המבקשים במבנה ובסביבתו השקעות משמעותיות לצורך הכשרת הנכס לשמש כמוסך. בנוסף לכך שילמו למשיבה סך 20,000 ש"ח, ככל הנראה חוב של דייר קודם. על ההסכמים שנחתמו לאחר מכן והחל משנת 93' חתמו המבקשים מתוך אמונה כי ההסכמות 'ההיסטוריות' שבין הצדדים יישמרו.  המבקשים עמדו בהתחייבויותיהם לשלם דמי שכירות ואינם חייבים תשלום כלשהו למשיבה.

לחילופין, יש לקבוע בנסיבות דנן כי למבקשים רשות בלתי הדירה להשתמש במקרקעין ולחילופי חילופין יש להתנות סעד של פינוי/סילוק יד בתשלום והחזר של השקעות המבקשים בנכס ופיצוי עבור אובדן הכנסות ומוניטין בסכום של 510,000 ש"ח. זאת בהסתמך על חוות דעת של שמאי מומחה המצורפת לבקשה במסגרתה הוארכו ההשקעות בנכס וההפסד הכרוך בהעתקת המוסך למקום אחר.

טענות המבקשים מציבות לדיון שלוש סוגיות: זכות המשיבה בנכס וכפועל יוצא מכך זכות המשיבה לדרוש פינוי/סילוק יד והחזרת החזקה בנכס למשיבה, זכות המבקשים להמשיך ולהחזיק בנכס מכח דיירות מוגנת ו/או רשות בלתי הדירה להחזיק בנכס, התניית מתן הסעד המבוקש בתשלום פיצויים.

אשר לזכות המשיבה בנכס -  אכן, כתב התביעה על נספחיו לוקה בחוסר בהירות הן במתכונתו המקורית והן במתכונתו המתוקנת. בתאריך 9.12.09 ובמסגרת כתב התביעה המקורי נרשם כי המקרקעין שבמחלוקת הנמצאים באזור התעשיה הדרומי של נהריה ידועים גם כחלק מחלקות 37,38 בגוש 18147 וכי המשיבה היא "בעלת הזכויות של הנכס".

לכתב התביעה צורף כנספח הסכם שכירות בתוקף מ - 1.5.93 ועד 30.4.96. ב"הואיל" הראשון במבוא להסכם נרשם כדלקמן:

"הואיל והמשכיר הינו הבעלים של נכס מקרקעין הנמצא באזור התעשיה הדרומי של נהריה והכולל מבנה מוסך בשטח של כ - 124 מ"ר וסככה בגושל (כך במקור, א.ש.) של 43 מ"ר הידוע גם כחלק מחלקה 31 בגוש 18147 והמכונה בשם 'מוסך ירוק' וכו' ".

במכתב ההתראה השני אשר צורף כנספח ד' לכתב התביעה, מכתב מיום 16.3.09 נרשם בכותרת כי הדרישה לפינוי מתייחסת למוסך הנמצא במקרקעין שהם חלקה מחלקות 37 ו - 38 בגוש 18147. לעומת זאת בנספח ו' לכתב התביעה שהוא מסמך הנהלת חשבונות של המשיבה נרשם כי הוא מתייחס לחשבון המבקש 1 בקשר לגוש/חלקה 31/18147.

בתאריך 9.5.10 ולאחר שהועלתה במסגרת בקשת רשות להתגונן טענה המטילה ספק בזכויות המשיבה התייצבו הצדדים לדיון וב"כ המשיבה ביקשה לתקן את כתב התביעה על מנת להבהיר את הטעון הבהרה בעניין זכויות המשיבה בנכס וזאת על דרך של צירוף תוכנית איחוד וחלוקה שבהתאם לה "תהיה עיריית נהריה זכאית להיות רשומה כבעלים של הנכס".

בתאריך 31.5.10 הוגשה התביעה המתוקנת ובסעיף 7 של כתב טענות זה נטען כי המשיבה היא "בעלת הזכות להירשם כבעלים של נכס מקרקעין הנמצא באזור התעשיה הדרומי של נהריה הידוע גם כחלק מחלקות 37,38 בגוש 14187" ובסעיף 8 נרשם כי "הנכס נשוא התובענה נכלל בתחום תוכנית מפורטת לאיחוד וחלוקה מספר ג/8241 'עין שרה מבנן 8". מעיון בטבלת האיזון ולוח ההקצאות אשר צורפה לכתב התביעה עולה כי על פי המצב הרישומי שייכות הזכויות בחלקות 37,38 לתנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ. בחוות דעת השמאי מטעם המבקשים נרשם כי המוסך נמצא בחלק מחלקה 38 ולא בחלק מחלקה 31. אם אכן כך הוא הרי שהמוסך נמצא במקרקעין שעל פי המצב הרישומי הקיים הזכויות בהן של תנובה.

על אף חוסר הבהירות העולה מניסוח התביעה נראה כי מטעם זה רשמה המשיבה בסעיף 11 לכתב תביעתה כפי שתוקן כי:

"כפי הניתן לראות על פי טבלת האיזון הנכס נשוא התובענה (המסומן כמגרש מס' 1+2) אשר היה בבעלות תנובה הוקצה לעיריית נהריה כך שלמעשה העירייה היא בעלת הזכות בחלקה והיא זו שעתידה להירשם כבעלת הזכויות במקרקעין עם השלמת הליכי הרישום".

מעיון בנספחי התביעה כפי שהוגשה והשוואתם עם "תרשים הסביבה על רקע גושים וחלקות" המוצג על ידי המומחה מטעם המבקשים ניתן להסיק, כטענת המשיבה, כי המוסך ממוקם על חלקה מחלקה 38 בתחום המגרשים 1 ו - 2 על פי ההקצאות המוצעות בתוכנית האיחוד וחלוקה, תוכנית שאושרה. מגרשים אלו אמורים להירשם בבעלות המשיבה ובתצהיר התומך בבקשה המתוקנת לרשות להתגונן אין התמודדות ישירה עם טענה זו, לבד מן הטענה כי "המשיבה אינה רשומה כבעלת הזכויות בנכס ולכן יש למחוק התביעה". טענה זו דינה להידחות שכן סעיף 124 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 קובע את תחילת תוקפה של חלוקה חדשה ליום תחילת תוקפה של התוכנית שבה נכללת החלוקה ובסעיף 125 לחוק נקבע לוח זמנים לרישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין כאשר בסעיף 125(ג) נקבע כי אי שמירת המועדים "לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכח סעיף 124".

המסקנה המתבקשת היא כי על פי החלוקה החדשה זכאית המשיבה להחזיק במקרקעין בכל נקודת זמן רלוונטית החל ממועד תחילת תוקפה של התוכנית ומכיוון שכך זכאית היא, בהעדר ראיה לזכות נוגדת, לדרוש מכל אדם אחר המחזיק במקרקעין פינוי / סילוק יד לפי העניין.  כך נקבע בסעיף 16 לחוק המקרקעין:

"בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם, זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ