החלטה בתיק ת"ת 54148-11-12

בפניי התנגדותה של המבקשת לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, לתיק שמספרו 14-09940-12-4.

בכתב התביעה טענה המשיבה כי היא חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ, אשר סיפקה שירותי ניהול ואחזקה בבניין משותף מספר 23 ברחוב חטיבה 8 בבאר שבע, בו מתגוררת המבקשת.

על פי הנטען בכתב התביעה, לא שילמה המבקשת את חובה למשיבה בגין שירותים אלה, וזאת בגין תקופה שמיום 01.02.2010 ועד ליום 31.08.2012 בסך כולל של 5,430 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

המבקשת, בתצהיר ההתנגדות, טענה כי המשיבה מעולם לא עלתה על גג הבניין על מנת לנקותו. עוד טענה כי סבלה מנזילות במשך כל תקופת החורף, ולפיכך, מאחר שנציגי המשיבה לא מילאו את תפקידם, חדלה לשלם להם.

ביום 30.6.2013 התקיים בפניי דיון בהתנגדות והמבקשת נחקרה על תצהירה.

בעת הדיון הציגה המבקשת חשבוניות על תשלומים שלפי טענתה ביצעה לידי המשיבה. המבקשת הוסיפה כי זכתה ליחס מזלזל מנציגי המשיבה, וכי המשיבה לא תיקנה את הליקויים ביריעות האיטום הנמצאות על גג הבניין.

בסיכומיה, טענה המבקשת, כי ניתן היה לתקן את הליקוי בעלות של 20 ש"ח, וכי הנזק העיקרי נובע ממקום שפיכת המים ממשאבות הממוקמות מעל סלונה של המבקשת.

המשיבה הפנתה בסיכומיה להוראות ההסכם בין המשיבה לבין וועד הבניין, לפיהן, המשיבה אינה אחראית כלל לליקויים בגג הבניין.

עוד הפנתה המשיבה לסעיף 58 לחוק המקרקעין, המחייב כל בעל דירה להשתתף בהוצאות אחזקת הבניין.

לאחר שנסתיים הדיון, הגישה המבקשת בקשה להוספת מסמכים רבים ושונים, ובניהם מסמכים פנימיים של וועד הבית בבניין בו היא מתגוררת.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בהתנגדות על נספחיה, בחקירת המבקשת בפניי, במסמכים הנוספים שביקשה להציג ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין ההתנגדות להדחות.

המסמכים שעל פי טענת המבקשת מעידים על תשלומים שביצעה לידי המשיבה, אינם נוגעים לתקופה הנתבעת בכתב התביעה.

בעניין טענות המבקשת בנוגע לנזילות מגג המבנה, הרי שבסעיף ההגדרות להסכם שנחתם על ידי נציגות הבית המשותף והמשיבה, מיום 01.02.2009, נקבע במפורש כי הרכוש המשותף אינו כולל את הגגות ואת צנרת האינסטלציה וכן מתקני הסקה או מים.

לפיכך, טענתה של המבקשת כי הייתה מוטלת חובה על המשיבה לתקן את הליקויים ביריעות האיטום בגג, אין לה על מה שתסמוך והיא קורסת אל מול חומר הראיות בתיק.

גם המסמך שכותרתו "מפרט עבודות בחיוב נוסף", אינו יכול לסייע למבקשת שכן ממנו עולה שבאופן חד שנתי, ובחיוב נוסף, המשיבה תסייד את הגג ותרססו, אך לא נאמר כלל כי תטפל באיטום בגג או ביריעות האיטום אשר מותקנות בו.

טענתה החדשה של המבקשת, שהועלתה רק בסיכומים ולפיה הנזילות מקורן באופן הסטתם של המים הנפלטים מן המשאבות בגג, לא באה לידי ביטוי כלל בתצהיר ההתנגדות ואף אין לה זכר במסמך ריכוז התלונות שהפנה וועד הבניין למשיבה, אשר המבקשת ביקשה לצרף לאחר הדיון.

למעלה מן הצריך אציין כי המדובר לכל היותר בטענת קיזוז בגין נזקים, שלא פורטה כראוי ולא צורף לה תחשיב כלשהו, והמבקשת אף טענה כי ניתן היה לפתור זאת בעלות של 20 ש"ח (ראה עמוד 2 לפרוטוקול הדיון מיום 30.6.13 שורה 5) - ובוודאי שהיה עליה להקטין את הנזק בסכום שכזה.

לאור כל האמור לעיל ההתנגדות נדחית, וההליכים בתיק ההוצאה לפועל, שמספרו 14-09940-12-4 ישופעלו. המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ג אב תשע"ג, 30 יולי 2013, בהעדר הצדדים.