החלטה בתיק ת"ת 52419-10-12

1.         התובעת, שהיא חברה סוללרית, הגישה לביצוע כנגד הנתבעת תביעה ע"ס 1,178 ש"ח בגין יתרת חוב שהנתבעת נשארה חייבת לה, לטענתה.

2.         הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התביעה וטענה, בין היתר, כדלקמן:

א.         במהלך השנים 2007-2011, הנתבעת עבדה אצל התובעת, הן כעובדת קבלן והן כעובדת מן המנין.

ב.         עם תחילת עבודת הנתבעת אצל התובעת, ניתן לה, ע"י התובעת, מכשיר טלפון לשימושה לצורכי עבודה ולצרכים פרטיים, וזאת ללא תשלום.

ג.          במהלך שנת 2010 הנתבעת רכשה מכשיר טלפון נייד מסוג סמסונג (בדיון התברר שסוג המכשיר הוא סוני אריקסון) שתמורתו שולמה ע"י הנתבעת מכספה הפרטי בתשלומים חודשיים בכרטיס אשראי.

ד.         לקראת סוף שנת 2010 הנתבעת ילדה ויצאה לחופשת לידה, אשר הוארכה עד לחודש 4/11 ולא חזרה יותר לעבודתה.

ה.         ביום עזיבת התובעת הנתבעת ביצעה "טופס טיולים" ועברה ממחלקה למחלקה והזדכתה בגין הציוד שהיה ברשותה על מנת לוודא שאין חובות כלשהם כלפי התובעת.

ו.          הנתבעת עזבה את מקום עבודתה אצל התובעת מתוך ידיעה ברורה כי אין לה חובות כלשהם כלפי התובעת.

3.         הנתבעת נחקרה על תצהירה והעידה כדלקמן:

א.         מכשיר סוני אריקסון נרכש על ידה מהתובעת באמצעות כרטיס אשראי ויכול להיות שתמורתו נפרסה ל-36 תשלומים.

ב.         יכול להיות שמתוך 36 התשלומים, הנתבעת שילמה 17 תשלומים בלבד והיא זוכרת שהיא שילמה את היתרה בגין המכשיר בסך 800 ש"ח, אולם לא מצאה מסמכים המעידים על התשלום ולכן, ולדעתה, יתכן והיא נשארה חייבת בגין המכשיר הנ"ל סך של 800 ש"ח.

ג.          הנתבעת העידה שיכול להיות שהיא נשארה חייבת לשלם לתובעת 19 תשלומים בני 44.83 ש"ח + מע"מ לכל תשלום.

ד.         הנתבעת טענה שפנתה לתובעת ולבא כחה על מנת לברר מקור החוב הנתבע ולא נענתה, ולכן היא מוכנה לשלם את הקרן של החוב בלבד.

4.         הנתבעת הודתה שקיבלה את מכתבי ההתראה, אשר נשלחו אליה ע"י ב"כ התובעת (מב/2, מב/3) ואף השיבה למכתבים אלה ולא קיבלה תשובה לתשובתה.

דיון והכרעה:

5.         לאחר שמיעת הצדדים ובהתאם לתוכן המסמך מש/2, ניתן לקבוע שהנתבעת נשארה חייבת לתובעת סך של 988.05 ש"ח בגין התמורה שהגיעה ממנה עבור מכשיר הטלפון מדגם סוני אריקסון, נכון למועד הפסקת עבודתה אצל התובעת בחודש 4/11.

6.         טענת הנתבעת שהיא לא נותרה חייבת לתובעת סכום כלשהו לאחר מילוי "טופס טיולים", התבררה כלא נכונה.

            כנראה שטופס הטיולים הינו בגין הציוד שנמסר על ידי התובעת לעובדיה ולא בגין הציוד אשר נרכש ע"י העובדת ממקום עבודתה באופן פרטי.

            מי כמו הנתבעת, שהיתה עובדת של התובעת, אמורה לדעת ולהבין את המהלכים הנעשים ע"י התובעת?!