החלטה בתיק ת"ת 19757-12-12

1.      העניין שבפני - התנגדות הנתבע לתובענה אשר הוגשה כתובענה לסכום קצוב על פי הוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

2.      בתמצית ייאמר, כי עילת התובענה נשענת על הסכם אשר נכרת בין הנתבעת מס' 1 לתובע, זאת ביום 19.7.2011 (צורף כנספח "4" לתובענה), כאשר לטענת התובע הנתבעת 1 לא שילמה את מלוא המגיע לו על פי ההסכם. בכל הנוגע לנתבע מספר 2 טוען התובע כי קמה עילה להרמת מסך ההתאגדות וחיוב הנתבע 2 בתשלום חובה של הנתבעת 1, זאת מאחר והנתבע 2 הינו בעל מנית שליטה וכן דירקטור אצל הנתבעת 1.

3.      ביום 11.12.2012 הוריתי לתובע להבהיר האם התובענה כשירה להתברר כתובענה לסכום קצוב; זאת, במנותק משאלת טענות ההגנה אשר הועלו, ואולם התובע השיב תשובה אשר לעמדתי אינה עניינית (ונוגעת לשאלת הטענות בדבר קיום יחסי עובד-מעביד או שאלות רלוונטיות אחרות) - וזאת מהטעם שלתובע למעשה אין כל חוזה כתוב מול הנתבע מספר 2, אלא מבוקש לייחס לו חבות מסוימת מכח מעמדו כדירקטור.

4.      אומר על כך א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 400: "אם מגלים, בעת בדיקת התביעה, עילת תביעה כלשהי (אפילו חלופית) שאינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר - תימחק הכותרת, שכן קיומו של חלק בתביעה שאינו ראוי להידון בהליך מקוצר זה פוסל את התובענה כולה מלהידון בדרך דיונית זו".

5.      ראה לעניין זה, ר"ע 192/84 אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח (2) 581.

6.      אמנם, הנתבע לא העלה טענה זאת, ואולם, ביהמ"ש מוסמך ולעתים אף מחויב, לבדוק את כשירות התובענה להידון בסדר דין מקוצר .  ראה לעניין זה, ע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ, פ"ד לג (1) 421 , שם נפסק:  " הרשם אינו מנוע - ואוסיף ואומר שהוא חייב - לבדוק אם התביעה ממלאת על פניה אחרי הדרישות של תקנות 269 ו-270, גם אם הנתבע לא ביקש רשות להתגונן. תביעה הלקויה מבחינה זו אינה עוברת אף את המפתן לקראת מתן פסק-הדין בסדר דין מקוצר. אין זה ענין בין התובע והנתבע אלא בין התובע ובית-המשפט או הרשם, החייב לשמור על הדרישות שהתקנות קובעות לשם מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר " .

7.      ובבחינת בן בנו של קל וחומר: אם בתובענה בסדר דין מקוצר ניתן להורות על "מחיקת הכותרת", על אחת כמה וכמה, שבתובענה על סכום קצוב, לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, אשר התנאים לגביה הדוקים יותר ומוקשים יותר מהאמור בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מן הראוי לעשות כן.

8.      כל זאת, אף מבלי להידרש לטענות ההגנה (כאשר לאחר העברת התובענה לסדר דין מהיר, תידונה לגופן).

9.      אציין כי לא נדרשתי לשאלת הסמכות העניינית (שכן אין מדובר במקרה מובהק של תובענת עובד נגד מעבידו) או לשאלת סעיף הבוררות הנגזר מחוק הספורט, ככל שבדעת הנתבעים לעתור בהקשר זה, יגישו בקשה מפורטת לדחיית התביעה על הסף בשאלת הסמכות העניינית (פעולה אשר עד שלב דיוני זה לא ניתן היה לבצעה).

10.  לאור האמור, אני מורה על העברת התובענה לפסים של סדר דין מהיר. ההתנגדות תשמש ככתב הגנה בסדר דין מהיר. הצדדים ישלימו הגשת המסמכים הנדרשים כאמור בתקנה 214 ב' לתקנות סדר הדין האזרחי.

11.  המזכירות תנתב התובענה לצורך קביעת מועד לדיון.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ג, 13 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.