החלטה בתיק ת"צ 44884-03-13

הבקשה שלפניי הינה בקשה להוספת חוות דעת מומחה אשר הוגשה על ידי המבקש.

1.         המבקש הגיש בקשה לפי הוראות סעיף 338 לחוק החברות תשנ"ט - 1999 ולפי הוראות חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו - 2006, לאשר תובענה למתן סעדים של הערכה לפי סעיף 338 לחוק החברות - כתובענה ייצוגית.

במסגרת התובענה התבקש בית המשפט לקבוע כי התמורה ששולמה עבור מניות   חברת קנדה אינק. (להלן: " החברה") בהצעת רכש מלאה שהתקבלה, הייתה פחותה משוויין ההוגן של המניות, ולחייב את המשיבה לשלם למבקש וליתר בעלי המניות שמניותיהם נרכשו ברכישה כפויה, את ההפרשים המגיעים להם כתוצאה מכך.

במועדים הרלוונטיים החברה הייתה חברה ציבורית אשר מניותיה היו רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בת"א (להלן: " הבורסה") .

המשיבה היא חברה שהתאגדה בקנדה ביום 2.11.12 לשם ביצוע הצעת הרכש של מניות החברה מושא התובענה והיא מצויה בשליטת מר יצחק תשובה.

המשיבה פירטה הצעת רכש מלאה לרכישת כ-12 מיליון מניות רגילות ללא ערך נקוב של החברה אשר היוו 11.3% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה, במחיר 14.76 ש"ח לכל מנייה.

המשיבה פרסמה תיקון להצעת הרכש במסגרתו הועלה המחיר למניה לסך של 16.6 ש"ח.

ביום 8.1.13 פרסמה הבורסה הודעה בדבר רכישת מניות החברה בידי הציבור ומחיקת מניות החברה מהמסחר.

המבקש ציין בבקשה כי הוא אחד מבין בעלי המניות בחברה שמניותיהם נרכשו בכפייה. לטענתו, המבוססת על חוות דעת מומחה, התמורה ששולמה על ידי המשיבה עבור מניות החברה הייתה פחותה משווין ההוגן.

המבקש היפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 779/06 קיטאל אחזקות ופיתוח בינלאומי בע"מ נ' שאול ממן בו נקבעה הלכה לעניין השיטה בה יש לקבוע את השווי ההוגן במסגרת סעד הערכה לפי סעיף 338 לחוק החברות.

לטענת המבקש, העדיף בית המשפט העליון ברוב דעות את שיטת תזרים המזומנים המהוון (D.C.F) כשיטה המועדפת לקביעת השווי ההוגן.

המבקש היפנה לדבריו של כב' השופט דנציגר בפסק הדין קיטאל, בהם נאמר כי הבחירה בשיטה זו משקפת מעבר משיטות הערכה שמרניות, המבוססת על נתוני העבר, לשיטת הערכה מודרנית, הצופה את פני העתיד - כאשר שיטת ה- D.C.F מעריכה את החברה על פי תזרים מזומנים מהוון של נכסיה הנוכחיים, כמו גם על פי תזרים המזומנים המהוון שהיו עשויות מייצרות הזדמנויות ההשקעה העתידיות שלה (סעיף 20 לבקשה).

המבקש המשיך וטען כי על יסוד חוות דעת יסודית ומקיפה שנערכה לפי השיטה הקובעת, התמורה ששולמה עבור מניות החברה על פי הצעת הרכש המלאה הייתה פחותה מהשווי ההוגן של המניות.

המבקש צירף עותק מחוות דעתה של הכלכלנית אירה ארנסט דיאמדי, בדבר השווי ההוגן של מניות החברה (להלן: "חוות דעת המומחה").

על פי חוות דעת זו השווי ההוגן במועד הרכישה עמד על 31.7 ש"ח למניה.

לטענת המבקש, מדובר בפער משמעותי המצדיק את התערבות בית משפט.

במסגרת חוות הדעת תוארה הפעילות העסקית של החברה בתחום הנדל"ן, כאשר הפעילות כוללת שני תחומים עיקריים: נדל"ן מניב ויזום בנייה למגורים.

חוות הדעת תיארה את הנדל"ן המניב: השכרת נדלן מסחרי בדיור מוגן.

כמו כן, תוארה פעילות יזום ופיתוח הנדל"ן המתרכזת בשלושה מוקדים.