החלטה בתיק ת"ט 1954-11-10

1.         זוהי התנגדות לביצוע שטר, כשבתצהיר התומך בהתנגדות, טען הנתבע כי הוא פנה לאדם בשם סעיד דראושה בעל חברה למכירת מוצרי חשמל - ( להלן "סעיד" ) ומסר לו 2 שיקים בתמורה לאספקת מזגן, אך בניגוד למוסכם סעיד לא סיפק את המזגן אלא הלך וביצע ניכיון בגין השיקים אצל התובע. בקיצור, טוען הנתבע לכישלון תמורה מלא בגין השיקים.

2.         התובע בחר שלא לחקור את המצהיר על תצהירו וביקש לסכם בכתב ואכן ניתנה החלטה על סיכומים בכתב.

            הנתבע , בסיכומיו בכתב , חוזר על בקשתו וטוען כי התמורה נכשלה וכי עצם העובדה שהנתבע לא נחקר על התצהיר, מזכה אותו בקבלת רשות להתגונן שכן הטענות העובדתיות שהועלו בתצהיר לא נסתרו. כן טוען הנתבע כי מאחר והתמורה נכשלה בינו לבין הצד הקרוב, הרי כישלון תמורה זה כוחו יפה גם כלפי הצד הרחוק הוא התובע.

            התובע בסיכומיו טען שהוא אוחז כשורה ובעד ערך וכי הוא לא ידע על כך שהשטר חולל לפני שהוא נטל אותו.

3.         לאחר שעיינתי בהתנגדות ובסיכומי שני הצדדים, נחה דעתי כי יש לקבל את ההתנגדות.

            הימנעות מלחקור מצהיר על עניין הכלול בתצהירו עשויה בד"כ ללמד כי החוקר איננו חולק על דברי המצהיר בעניין זה, כמובן להוציא מקרים שהמצהיר טוען טענות סתמיות בתצהיר  ראה לענין זה ע.א.  385/59 החברה הא"י לתעשית כותנה בע"מ ואח' נ' רחמני פד"י י"ד 49     וראה גם : ע.א. 464/62 מרכז לפירות לירקות בע"מ ואח' נ' ברמץ פד"י י"ז  999,1002 ראה גם

            בר אופיר  " סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה _ מהדורה שמינית " בעמ' 187.

            במקרה זה לא ניתן לומר כי התצהיר סתמי, אלא נטען בו שהיתה עיסקה עם בעל עסק של מזגנים להתקנת מזגן לנתבע והשיקים נמסרו לו לשם כך ובמקום להתקין מזגנים, הלך הנתבע וביצע ניכיון שיקים בבנק.

            הגרסה הזו הינה גרסה מפורטת שלא נסתרה בחקירה הנגדית  ,בשל הימנעות התובע מחקירת הנתבע על תצהירו ,  ויש להניח  שהאמור בתצהיר אמת הוא, ככל שהוא נוגע להליך ההתנגדות.

            אשר לטענה שמעלה התובע בסיכומיו , שהבנק הוא אוחז כשורה ובעד ערך -  הרי הלכה ידועה היא שההגנה שמעלה נתבע נגד הצד הסמוך לו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר וכוחה יפה גם כנגד השלישי שאליו סוחר השטר. ראה לענין זה ע.א. 218/66 חביה נ' גליק

            פד"י כ (4) 63, 67.

            התצהיר חייב להראות עילת הגנה כנגד התביעה, אילו זו הייתה מוגשת ע"י הנפרע עצמו דהיינו, אילו "סעיד" שאמור היה להתקין את המזגנים היה תובע את הנתבע , ההגנה שמעלה האחרון כנגד התביעה הינה הגנה ראויה ויכולה לשמש גם כנגד התובע  הצד הרחוק במקרה זה.

            השאלה אם התובע הוא אוחז כשורה איננה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן. האוחז מוחזק אומנם כאוחז כשורה לפי סעיף 29 (ב)  לפקודת השטרות אלא שאם הוכיח הנתבע את טענת ההגנה שלו, ובשלב זה מניחים כי יוכל להוכיח את האמור בתצהירו, נופל הנטל על שכמו של התובע האוחז להוכיח כי לאחר שגובשה טענת ההגנה ניתן בעד השטר בתום לב.

            כמובן שאלה זו ופלוגתאות אלה אינן ניתנות להכרעה בדרך זו של דיון בהתנגדות ולאחר שתינתן רשות להתגונן, יוכל בית המשפט לבחון הטענה הזו.

4.         סוף דבר, ולאחר שהגעתי למסקנה שהנתבע הצביע על הגנה לכאורה, הלו היא כישלון תמורה כנגד הצד הקרוב ומאחר וקבעתי שכוחו של כישלון תמורה זה יפה גם כלפי הצד השלישי הוא התובע, אני נעתר לבקשה ונותן לנתבע רשות להתגונן.

            אני מורה לשני הצדדים להתאים את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר באופן מקביל וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלתם העתק החלטה זו.

            לאחר ביצוע ההתאמה, תפתח המזכירות תיק של סדר דין מהיר בהתאם ותנתב אותו לקביעה לסל של שופט.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ב, 08 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.