ת"ט
בית משפט השלום קריית גת
|
13113-12-10
25/07/2012
|
בפני השופט:
יניב בוקר
|
- נגד - |
התובע:
מאיר דהאן
|
הנתבע:
בן-ישי שיווק והפצה לחומרי בניין בע"מ
|
החלטה |
בפני התנגדותו של המבקש לבקשה לביצוע שטר שהגישה כנגדו המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק שמספרו 0119620403, בגין שיק שמשך המבקש מחשבונו בבנק הפועלים, לפקודת המשיבה, על הסך של 9,936 ש"ח.
בתצהיר ההתנגדות טען המבקש כי המדובר בשיק שנמסר למשיבה כשיק ביטחון, וכי השיק נמסר כשהוא נושא רק את חתימתו של המבקש, וזאת במסגרת ההסכם בינו ובין למשיבה.
המבקש הוסיף כי ביום 23/2/2010, וביום 31/03/2010, הוצאו תעודות משלוח וכן חשבוניות בגינן הופקד שיק הביטחון, הגם שהחשבוניות היו בגין סחורה שלא הוזמנה או נתקבלה על ידו.
לטענתו, ביום 23/2/2010, הגיע נהג מטעם המשיבה לאתר בו עבדו עובדי המבקש ביקש למסור לידיו חומרים אשר לטענת הנהג הוזמנו על ידי המבקש.
על פי הנטען, עוד בטרם נפרקה הסחורה ע"י נהג המשיבה, התקשר הנהג אל המבקש להודיע לו על פריקת הסחורה והמבקש הודיע לו ברחל בתך הקטנה, כלשונו, כי כלל לא הזמין את הסחורה. ברם, נהג המשיבה התעלם מדברי המבקש ופרק את הסחורה.
לטענת המבקש, ממשרדי המשיבה נמסר לו כי מר יעקב אסרף, העובד עם המבקש, הוא שהזמין את הסחורה, ככל הנראה לצרכיו האישיים - ולפיכך, הצגת שיק הפקדון לפרעון נעשתה שלא כדין.
ביום 18/1/2011 התקיים דיון בהתנגדות, בבית המשפט השלום בתל-אביב, בפני כב' הרשם אדי לכנר.
לדיון לא התייצבו המשיבה או מי מטעמה.
המבקש ומר יעקב אסרף התייצבו לדיון ונרשמו מפיהם, לפרוטוקול, הדברים הבאים:
"מר אסרף יעקב:
חלק
מהתביעה הזאת, יש חלק ששייך אלי
. באתי עם בן ישי שלא היה מוכן לשמוע ולהגיב. ניסיתי לתפוס את עו"ד אביבית, תפסתי אותה פעמיים, שמעה את דעתי.
אמרתי כי אני מעוניין לשלם
את החלק שאני חייב, וביקשתי פריסה ונפתור את הבעייה. היא אמרה כי תחזור אלי ומאותו יום, לא חזרה אלי. מר מאיר דהן טלפן אליה והיא התכחשה לשיחה ביני לבינה. יש לי כוונה לשלם."
המבקש:
מה שאני חייב זה יחד עם מר אסרף יעקב
. לא נעשו דברים תמורת שיק הבטחון שהיה לו במשמרת. קנינו ממנו סחורה במאות אלפי ש"ח. הוא פרע את שיק הבטחון.
אני חייב לו חוב קטן של העסק של א.ד. פרוייקטים.
במקום להגיע להסדר, היה לו נח להביאני לבית המשפט. ביקשתי כי התיק יועבר לקרית גת.
הזוכה היא מקריית מלאכי." (ההדגשות שלי - י.ב.).
עינינו הרואות כי המבקש
שינה את גירסתו בדברים שאמר בפני כב' הרשם אדי לכנר.
בעוד שבתצהיר ההתנגדות טען כי
מלוא הסכום שנרשם בשיק שהוגש, הינו בשל חוב השייך למר אסרף יעקב באופן אישי, הרי שכעת טען ש"חלק" בלתי ידוע, או, בלשונו "חוב קטן", הינו חוב שהוא חב למשיבה.
שינוי חזית זה מכרסם עד מאוד בגירסתו של המבקש, שכן ההלכה היא כי
"
אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק
בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו"
(ע"א 9654/02
חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט (3) 41 - ההדגשה שלי - י.ב).