החלטה בתיק ת"א 2560/01

המדובר בשני תיקים שהובאו ביחד לגישור, אצל השופט בדימ. ת. אור:

תיק המכונה תיק דמי האחזקה שהתנהל בפני, ואשר נשמעו בו גם סיכומים; ותיק נוסף אצל השופטת ענת ברון, שמכונה תיק הביטול, שבו טרם החל שלב ההוכחות.

בישיבה קודמת בית המשפט ביקש את עמדת הצדדים לגישור משותף. הצדדים בתיק שבפני הסכימו לנושא, כשעו"ד ד"ר ולר שאינו צד, ומייצג אחרים התנגד לה באמצעות עו"ד ממשרדו.

עתה התבקש בית המשפט ליתן אורכה של 60  יום נוספים, לה עתרו עו"ד ד"ר אוריון ועו"ד מר לוי. דבר זה גרם להתלהטות מיותרת של הרוחות, כשתמצית הטיעונים היו שעו"ד ד"ר ולר טוען לכך שהוא אינו שותף לגישור בתיק הנוכחי, והדבר כבר נמשך הרבה זמן, ואילו הגב' שאואט מדגישה כי כל ההליך נמשך כבר זמן רב, כתוצאה מסוגים שונים של דחיות.

ב"כ היועמ"ש השאירה לשיקול דעת בית המשפט, בציינה כי במידה ויתוקן הסכם הפשרה בתיק הנוכחי, יהיה צורך במתן תגובה נוסף מטעם היועמ"ש, שבהתאם לעמדתו גם לא השתתף בשום ישיבת גישור.

קשה לאמר שתמהתי מדוע ד"ר ולר לא שותף להליך הגישור בתיק שמתנהל בפני (וכן שותף להליך הגישור בתיק האחר). הוא אינו צד להליך, הוא אינו מייצג אף צד להליך ומדוע שיוזמן לגישור?  אומנם, במהלך ההליכים ולאור מהותה של התובענה, התיר לו בית משפט זה להביע עמדתו בכל נושא שעלה. עמדה של חלק מקבוצה שאולי לא מסכימה בכל לעמדת התובע היצוגי ו/או בא-כוחו, -  אבל זה לא הופך אותו לצד בהליך, ולכן אין להיזקק גם לעמדתו הכזו או האחרת במסגרת גישור בהליך זה.

אני בהחלט סבורה, לאור מה ששמעתי, כי המגשר, שמודע לשני התיקים ולמעמדם של הצדדים, נהג כפי שכל מגשר סביר היה נוהג, וכל פרשנות אחרת הינה שגויה.

אין מחלוקת כי התובענה שבפני הינה מורכבת, ועברה כבר שלבים רבים.

אין גם מחלוקת כי התובענה החדשה שהוגשה, שמתנהלת אצל שופט אחר, לא תרמה לזרוז התובענה הזו, אלא דווקא להשהייתה, וזאת במגמה לנסות ולבדוק אינטרסים נוספים שיש אולי מקום לפותרם בצורה מוסכמת מחוץ לכותלי בית המשפט.

מכאן מסקנתי שיש מקום למתן אורכה. משך האורכה הוא 45 יום מהיום. ימי הפגרה נמנים במספר הימים.

לאחר מועד זה, במידה ולבית המשפט לא יוגש כל מסמך אחר, - יועבר תיק זה שבפני לרשימת התיקים לכתיבת פסק-דין.

המזכירות תודיע בפקס לצדדים ולעו"ד ד"ר ולר.

ניתנה היום,  ד'  אדר תשע"ב, 27 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.