החלטה בתיק ת"א 1552-08

תביעה שהוגשה עוד בשנת 2008.

עוד ביום 24.10.11 עתרו התובעים בבקשה לפיצול הדיון, כך שראשית תידון שאלת האחריות ורק מאוחר יותר תידון שאלת הנזק. הטעם לבקשה היה, כי באותו שלב טרם התגבשו מלוא נזקי התובעים, ולפי הערכתם, נזקיהם עתידים לגדול ובהתאם לכך יהיה עליהם לתקן את סכום התביעה.

בהחלטה שניתנה בבקשה האמורה ציינתי, כי אין מקום לפצל הדיון ואם התובעים סבורים כי יש להמתין עד אשר יתגבשו מלוא נזקיהם, הרי ששמורה בידיהם האפשרות לבקש הפסקת התובענה וחידוש תביעתם במועד שבו יתגבשו נזקיהם.

במהלך חודש אפריל 2012  הוגשה בקשה לדחיית מועד דיון ההוכחות שנקבע בתיק, שכן התובעים נאלצו להתחיל בעצמם בתיקון הליקויים שנמצאו ולפי הערכת העלויות, מדובר במאות אלפי ש"ח. למרבה הצער, הליך ביצוע התיקונים מתעכב, בשל נסיבות שאינן בשליטת התובעים.

בבקשתם האמורה הסבירו התובעים, כי גם ניסיון לקדם הליך של גישור לא צלח, שכן בהעדר חוות דעת סופית של המומחה, לא היה בסיס מספיק לבירור המחלוקות בין הצדדים בגישור. הואיל ותיקון הנזקים טרם התבצע וטרם ניתנה חוות דעת סופית של המומחה מטם בית המשפט, ביקשו התובעים, כאמור, את דחיית מועד דיון ההוכחות.

בית המשפט ביטל את דיוני ההוכחות והתיק נקבע לדיון מקדמי נוסף.

גם הדיון המקדמי שהיה קבוע ליום 14.5.12 נדחה, וזאת מהטעם שהעובדות שעמדו ביסוד התביעה השתנו ועלה הצורך בתיקון התביעה (ראה החלטה מיום 14.5.12). בית המשפט התיר הגשת בקשה לתיקון התביעה בתוך 60 יום מאותו מועד.

ביום 4.7.12 הוגשה בקשה להארכת המועד לתיקון כתב התביעה ולדחיית מועד הדיון. בבקשתם האמורה עמדו התובעים על העיכובים בהליך התיקונים, הנובעים גם מהצורך בקבלת היתרי בניה.

ביום 29.10.12 עתרו התובעים בבקשה נוספת להארכת המועד להגשת בקשה לתיקון התביעה. גם בבקשה זו פרטו התובעים את העיכובים בהליכי תיקון הליקויים.

בהחלטה שניתנה בבקשה האמורה נקבע, כי מדובר בתביעה שנפתחה בשנת 2008. לפיכך, ככל שלא ניתן לקדם התביעה כעת, הרי שעומדת בפני התובעים האפשרות להפסיק את התובענה על מנת לחדשה בעתיד, כאשר יבשילו התנאים לכך.

התובעים הודיעו כי הם מבקשים לדחות את הדיון בתיק, ללא מועד. בבקשה זו ציינו התובעים, כי יש צורך בהותרת התביעה, וזאת על מנת שבית המשפט, וכן המומחה מטעמו של בית המשפט, ילוו את הליך ביצוע התיקונים.

תגובת הנתבעים לנושא העומד על הפרק, לא הוגשה.

בחנתי את טענות התובעים, ואני ער למצוקה אליה נקלעו, אולם לא אוכל להיעתר לבקשתם לדחיית התביעה ללא מועד.

מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2008 ועל כן בית המשפט נדרש לקדם ההליכים בה. מטעם זה, ולפי תכנית העבודה שהתוותה על ידי נשיא בתי משפט השלום במחוז הדרום, יהיה על בית המשפט לסיים את שמיעת הראיות בתיק עוד בשנת המשפט הקרובה.

מובן, כי דווקא קידומו של ההליך המשפטי, עלול יהיה לפגוע בתובעים, אשר חוששים, כי בירור התביעה בשב זה עלול להביא אותם לחסרון כיס, ככל שלא יוכלו לפרוס בפני בית המשט את מלוא הנזקים הכבדים שנגרמו להם.

מטעם זה, הצגתי את האפשרות להפסקת התובענה, אשר לטעמי הינה האפשרות המתאימה. התובעים הודיעו, כי הם מבקשים שלא לנקוט בדרך האמורה, שכן הם סבורים שיהיה צורך במעורבות בית המשפט והמומחה מטעם בית המשפט בהליך התיקונים.

לא אוכל להותיר התיק תלוי ועומד, לצורך אפשרות כאמור. לא ברור, מתי בדיוק יהיה צורך במעורבות בית המשפט, ולאיזה עניין בדיוק.

על כן, בהעדר אפשרות לקדם ולסיים את הדיון בתיק זה, אינני רואה מנוס, אלא להורות על מחיקת התביעה, על מנת שיהיה בידי התובעים לחדש תביעתם בעתיד, תוך שתביעתם החדשה, תהווה המשך לתביעה בתיק זה, לרבות תיקון התביעה לנוכח הנזקים שיתגבשו בפועל.

במצב דברים זה, אני מורה על מחיקת התביעה.