1. בפניי בקשה לצירוף מסמכים מטעם המבקשים - הם התובעים.
2. המדובר בתביעה שהגישו המבקשים לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כגוש 10008 חלקה 387 בחדרה (להלן:
המקרקעין). המבקשים טוענים בכתב תביעתם כי הצדדים הינם 4 שותפים במושע במקרקעין בחלקים שונים. המבקשים עותרים לפרק השיתוף ולבצע חלוקה בעין על פי השימוש שעושים הצדדים בפועל במקרקעין, תוך תשלום דמי איזון. המבקשים טוענים כי בפועל מחולקים המקרקעין לשני חלקים: את החלק האחד ששטחו על פי תשריט מדידה עדכני - הינו 118 מ"ר, רכשו המשיבים 2-7 ועליהם בנו הם את ביתם, ואילו את החלק הנותר, בשטח של 774 מ"ר (להלן:
המגרש המשותף) רכשו המשיב 1 (להלן:
טפירו) והמנוח דוד גואטה ז"ל (להלן:
המנוח) יחדיו בחלקים שווים, ועליו נבנה בית דו- משפחתי. לטענת המבקשים, בין שני חלקי המקרקעין ישנה גדר הפרדה. המבקשים טוענים כי רכשו את זכויותיו של המנוח שהינן כאמור מחצית הזכויות במגרש המשותף, וזכויותיהם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין. המבקשים טוענים כי טפירו והמבקשים עשו שימוש משותף בכל המגרש המשותף, אולם לאחרונה טפירו גידר חלק מהמגרש המשותף ועושה בו שימוש בלעדי, תוך שהוא מבצע עבודות בנייה שונות. המבקשים טוענים כי ניסיונותיהם למנוע הבניה והגידור עלו להם באיומים על חייהם.
3. המבקשים טוענים בבקשתם כי לאור טענת המשיבים והמסמכים שצורפו להוכחתה - ולפיה הרישום בטאבו אינו משקף את זכויות הצדדים בנכס, ברצונם להגיש מסמכים שברשותם, שיש בהם כדי ללמד על צדקת טענתם - לפיה המגרש המשותף התחלק שווה בשווה בין המנוח לבין טפירו, וממילא למבקשים מחצית הזכויות במגרש המשותף. המבקשים טוענים כי משלא ניתן היה להביא לעדות מי מטעם רשות מיסוי מקרקעין, הרי מעוניינים הם להגיש כראייה מסמכים שהוצאו על ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה- מחלקת היטלי השבחה בחדרה, בגין תשלום היטל השבחה ששילם המנוח בעד מחצית המגרש המשותף. המבקשים טוענים כי בנוסף, במסגרת בדיקת תיק העירייה התגלה להם לתדהמתם, כי אף הוזמנה שמאות על ידי טפירו להערכת שווי הנכס, ואף היא מדברת על מחצית מן המגרש המשותף. המבקשים טוענים כי ראיות אלו חשובות להוכחת צדקת טענותיהם. המבקשים הוסיפו וטענו כי לאור השלב בו מצוי התיק - בו טרם הסתיימה פרשת התביעה, הרי לא ייגרם למשיבים כל נזק מצירוף הראייה בשלב זה.
4. המשיב 1 (להלן:
המשיב) מתנגד לבקשה. לטענתו, מסמכים אלו מוגשים בניגוד לטענות, באיחור רב, ובלא כל נימוק מדוע רק עתה, לאחר שהסתיים השלה המקדמי ולאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית, מוגשים מסמכים אלו לראשונה. המשיב טוען כי גם מן הבחינה הראייתי קיימת בעתיות בהגשת המסמכים, באשר אין הם מוגשים באמצעות עורכם. בנוסף, לטענת המשיב, התרת צירוף המסמכים יגרום לסרבול הדיון ולהארכתו, שכן על המשיב להתגונן מפני המסמכים החדשים, ובין השאר לתקן תצהיריו ולצרף חוות דעת לגבי אופן עריכת חוות הדעת השמאית. המשיב טוען כי מסמכים אלו אינם מועילים למבקשים, ועל כן לא ברור כיצד ייבנו מהם, שכן חוות דעת שמאית מבוססת על הרישום, ואילו המשיבים טוענים כי הרישום אינו משקף את מצב הזכויות בפועל. המשיב מוסיף וטוען כי העובדה שנציגי רשות המיסים לא יבואו להעיד- בהתאם לחוק היתה ידועה למבקשים עוד בטרם הגשת תצהירי העדות הראשית, לפני כשנה מהגשת הבקשה. המשיב מציין כי הבקשה אינה מלווה בתצהיר, ורק מטעם זה ראוי לדחותה.
5. במעמד הדיון ביום 09.10.12 חזרו הצדדים על טענותיהם.
דיון והכרעה
6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את באי-כוחם, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה, כפי שהוגשה, להידחות.
7. ראשית, על פי הוראות תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, על המבקש לצרף לבקשה בכתב "תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה", וללא תצהיר זה, לא ניתן לדון בעובדות המפורטות בבקשה, ככל שאין הן עולות מן המסמכים המצורפים לה. בענייננו, מקבלת חובת צירוף התצהיר חשיבות יתר, לאור העובדה שהמבקשים עותרים בבקשתם לצרף מסמכים ולהגישם כראייה. על מנת להגיש מסמך כראייה - יש להגישו באמצעות "עד מגיש", על מנת להוכיח את קיומו (ראו: י. קדמי
"על הראיות - הדין בראי הפסיקה" (חלק שני, תש"ע) בעמ' 908-909) (להלן:
קדמי), וממילא ללא תצהיר, המהווה עדות בכתב (שם, עמ' 915), לא ניתן להגיש את המסמך כראייה .
8. אמנם, בעניינו, למצער בכל הנוגע למסמכים המהווים אישורי העירייה, ניתן להתגבר על דרישת "העד המגיש", וזאת באמצעות הגשת תעודת עובד ציבור, על פי סעיף 23 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971 (ראו גם
קדמי, בעמ' 947), אולם בענייננו, לא כך נעשה. כך גם, לא הובהר האם מדובר ברשומה מוסדית, על פי סעיף 36 לפקודת הראיות.
9. מעבר לכך, באשר לעיתוי הגשת הראיות:
"כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם. והטעם לדבר? "... כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה" (ראו:
ע"א 579/90
מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון פ"ד מו (3) 738).
10. בענייננו, אמנם טרם הסתיימה פרשת התביעה, ואף לא נראה כי הוספת המסמכים בשלב זה, אשר אף לשיטת המשיב אינם מועילים למבקשים ואינם מוסיפים כל חיזוק לגרסתם, ישבשו את מהלך המשפט, אולם לא הובא כל נימוק או הסבר משכנע מדוע מוגשים מסמכים אלו רק עתה. אמנם, מטעם זה בלבד, לא ראוי היה לדחות הבקשה, אולם בהינתן הטעמים הנוספים לרבות העדר הגשת המסמכים באמצעות "עד מגיש", מצטרף טעם זה אליהם ומכריע את הכף.
11. סוף דבר, הבקשה, במתכונתה הנוכחית, דינה דחייה. ככל שתוגשנה בקשות נוספות בעניין צירוף ראיות על ידי מי מן הצדדים, הן יידונו לגופן.
12. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בקשה זו בסך 750 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ג, 11 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.