1. בפנינו בקשת הנאשם 1 לביטול כתב האישום נגדו בהסתמך על טענה של "הגנה מן הצדק" (להלן: "הבקשה") וכן טענה מקדמית מטעמו של הנאשם 3 לפיה כתב האישום, על פי נוסחו, אינו מגלה כנגדו עבירה של תיווך בשוחד (להלן: "הטענה המקדמית").
בטרם דיון בטענות גופן, ראוי לפרט בקצרה את השתלשלות האירועים שליוותה את הדיון בבקשת הנאשם 1, שבעטיה התעכב מאוד מתן ההחלטה הנוכחית.
אנו רואים מקום לפרט כאמור, לאור בקשתו החוזרת של ב"כ הנאשם 1 לדחייה נוספת במתן ההחלטה, בקשה שמהווה למעשה את עיקר תוכנו של מסמך הנושא כותרת "השלמת טיעון בטענה מקדמית" שהוגש לנו בתאריך 12.3.06.
א. טיעוני הנאשמים בבקשות דכאן נשמעו בפנינו ביום
28.6.05, כאשר לטיעון בעל פה נוספו גם טיעונים מפורטים בכתב, בצרוף חומר עובדתי ומשפטי רב היקף.
תשובת המאשימה בכתב לטענות אלה הונחה בפנינו ביום
1.8.05.
ב. בתאריך
11.7.05, כשבועיים לאחר הדיון האמור, ועוד בטרם השיבה התביעה לטענות הנאשמים בבקשות הנוכחיות, הונחה בפנינו בקשה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות, שבה עתר הנאשם 1 לגילוי ראיות שעליהן חלה תעודות חיסיון מטעם השר לביטחון פנים. כפי שנטען, חשיפתן של ראיות אלה יכולה להשליך על טענות הנאשם 1 ביחס להתנהגות רשויות החקירה והתביעה נגדו, נושא עליו בוססה בין השאר בקשתו דכאן. לא למיותר לציין, כי נושא זה לא הוזכר ולא הועלה בכל צורה שהיא בטיעוני ב"כ הנאשם בדיון שהתקיים ביום 28.6.03.
בהחלטתנו מיום
5.8.05 הורינו, כמצוות סעיף 45 לפקודת הראיות, לקיים דיון בבקשה במעמד נציגי התביעה בלבד, על מנת שתוצג בפנינו הראיה החסויה. לאור החלטתנו זו, ומשדחינו את בקשת ב"כ הנאשם 1 להעברה הדיון בסוגיה זו בפני מותב אחר- חזר בו ב"כ הנאשם מעתירתו.
ג. בתאריך
31.7.05 הגיש ב"כ הנאשם 1 בקשה לאפשר לו להוסיף על טיעוניו בבקשה הנוכחית, בטענה שבתאריך 20.7.05, במסגרת ערר שהגיש בנושא חומר חקירה, ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט כאבוב) להמציא לידיו חומר נוסף של האזנות סתר. חומר זה, לדבריו, עשוי להוסיף על טענותיו ולבססן.
בהחלטה שניתנה באותו יום לא נעתרנו לבקשה לעכב את סדר הזמנים המקורי שנקבע וקבענו, כי לאחר קבלת תגובת המאשימה (שהייתה אמורה להינתן למחרת) ייקבע מועד למתן החלטה שתועבר לצדדים. עם זאת, על מנת שלא לחסום לחלוטין את דרכו של ב"כ הנאשם 1, אפשרנו לו, אם יסבור שיש בכך צורך, להגיש בקשה מנומקת, שבה יבהיר את הרלוונטיות של החומר הנוסף לבקשה הנוכחית.
בהקשר זה יצוין, שלא הייתה מחלוקת, שאותו חומר נוסף עניינו שיחות שהוקלטו על סמך צווי האזנות סתר ואשר הוגדו על ידי המשקלטים "כלא רלוונטיות לצו", שיחות שלא תוקצרו ולא נבדקו על ידי המאשימה.
ד. בתאריך
14.8.05 הגיש הנאשם 1 בשנית בקשה לאפשר לו להשלים את טיעוניו בהקשר להגנה מן הצדק בטענה שהחומר הנוסף טרם הגיע לידיו, בין השאר, מחמת שהתבקשה הבהרה להחלטת כב' השופט כאבוב. משכך, ביום
1.9.05, לאחר קבלת תגובת התביעה, הורינו כי בקשה מנומקת בנושא זה תוגש
בתוך 10 ימים מהמועד שיומצא לידי ב"כ הנאשם 1 החומר הנוסף.
ה. למן אותה החלטה חלפו ונקפו הימים, שכן העברת החומר הנוסף שכלל 5,800 קלטות של האזנות סתר, גזלה זמן רב בשל קשיים לוגיסטיים בהעתקת אותן קלטות. ככל שביקשנו להכתיב למאשימה סד זמנים נוקשה להעברת החומר להגנה, הדבר לא צלח בידנו. בסופו של דבר-הושלמה העברת כל החומר לידי ההגנה ביום
18.1.06.
ככל שניתן לראות, מאז אותו מועד חלפו כבר
כמעט חודשיים, הרבה מעבר לאותם 10 ימים שאותם הענקנו לב"כ הנאשם 1 על פי החלטתנו המקורית.
לא שוכנענו, כי בפרק זמן זה לא יכלה ההגנה להיערך להשלמת טיעוניה, בהנחה שיש מה להוסיף עליהם.
ו. בינתיים- כך מסתבר מבקשה נוספת לדחייה שהוגשה על ידי ב"כ הנאשם 1 ביום
1.3.06- הוגשו על ידי ב"כ הנאשם 1 שתי עתירות נוספות בפני מותבים אחרים, שבהן עתר להמצאת חומר חקירה. האחת, עניינה תיקי חקירה שונים שנוהלו במהלך השנים נגד הנאשם 1 ללא קשר לכתב האישום הנוכחי ונסגרו על ידי המשטרה (בקשה שהוגשה לעיון בחומר זה נדחתה על ידי בית המשפט השלום (כב' השופטת שפירא) וכעת, על פי החלטתו של כב' השופט גורפינקל בערר שהוגש על החלטה זו, היא עתידה להידון בשנית בבית המשפט השלום). הבקשה השניה, עניינה חומר כלשהו מתוך תיק מח"ש שעל פי טענת ההגנה בוער או הושמד.
בקשות אלה מהוות כיום, בניגוד להחלטתנו המקורית, עילה לעתירת ב"כ הנאשם 1 לדחייה נוספת במתן ההחלטה הנוכחית, על מנת שיאופשר לו לבחון חומר נוסף זה ועד כמה יש בו כדי להשפיע על טענותיו להגנה מן הצדק.
ח. אין צורך להזכיר, כי בעת שנטענה בפנינו- בפירוט ובאריכות- הטענה לביטול כתב האישום על סמך "הגנה מן הצדק", לא נאמר כי מדובר בבקשה שעילותיה טרם גובשו או טרם בוססו במלואן. לא נאמר, שהבקשה היא חלקית ועשויה להשתנות או להתעבות על סמך חומר נוסף שההגנה ממתינה למסירתו. למותר לציין, שב"כ הנאשם 1 לא הראה כל נימוק, עובדתי ומשפטי, מדוע לא יוכל בית המשפט להכריע בבקשה הנוכחית על סמך החומר שכבר הונח בפניו.
ט. בהקשר זה ראוי עוד להבהיר, כי לא רק שב"כ הנאשם 1 לא מילא את החלטתנו לנמק מדוע יש בחומר האזנות הסתר הנוסף שהומצא לעיונו- ואשר היווה בסיס לבקשה הראשונה להוספת טיעון- משום רלוונטיות לבקשה הנוכחית, אלא שהמסמך מיום 12.3.06, שאמור להיות השלמת טיעון בבקשה הנוכחית, כלל אינו מתייחס לאותן האזנות סתר, אלא מעלה נושאים אחרים ושונים שבינם לבין הבקשה המקורית אין דבר.
לאור כל האמור לעיל, מתחייבת המסקנה, כי יש לדחות את בקשתו של הנאשם 1 ולייתן החלטה לגופו של עניין בבקשה הנוכחית.
