החלטה בתיק פ 5048/02

1.         בתיק זה הוגש נגד הנאשם כתב אישום בגין 3 עבירות של תקיפת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 381 (ב) לחוק העונשין התשל"ג - 1973 (להלן:"החוק").

2.         על פי כתב האישום, בתאריך 17.3.02 בכלא אוהלי קידר, תקף הנאשם, שהיה באותה עת אסיר בכלא, את הסוהר, דודו ביטון, בכך שדחף אותו לכיוון הקיר. עוד באותו מעמד תקף הנאשם את הסוהר מנשה מיכאלי בכך שהיכה פעמיים באגרופו בפניו (להלן:"האירוע הראשון").

3.         עוד על פי כתב האישום בתאריך 24.3.02 תקף הנאשם בכלא את סרגיי נסימוב בכך שהיכה באגרופו בפניו מספר פעמים ונשך אותו בידו השמאלית (להלן:"האירוע השני").

4.         ביום 24.9.03 הודה הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום והורשע בהן. במעמד זה היה הנאשם אסיר ובדיון לא היה מיוצג ע"י סניגור.

5.         הואיל והתביעה ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל מיניתי לנאשם סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית.

6.         לבקשת ב"כ הנאשם המציא השב"ס מסמכים לעניין אירועי התקיפה המפורטים לעיל.

7.         במכתב מיום 18.3.02, שהומצא לבית המשפט ביום 22.2.04, מתואר באירוע שהתרחש ביום 17.3.02 שבו תקף הנאשם שני סוהרים. במכתב נאמר שהנאשם נשפט בדין משמעתי ע"י סגן מנהל ל - 7 ימי בידוד.

במכתב נוסף הנושא תאריך 31.12.02, מתואר האירוע שהיה ביום 24.3.02. במקרה זה נרשם במכתב כי נרשמו הנחיות בטחון ברורות כיצד לנהוג עם האסיר.

8.         בדיון שהתקיים ביום 28.12.04 הודיע ב"כ המאשימה כי שוחח עם קב"ט השב"ס, ששפט את הנאשם בזמנו. הקב"ט הבהיר כי באירוע הראשון אכן שפט את הנאשם ל - 7 ימי בידוד והבהיר כי לגבי האירוע השני, לא יכול היה הנאשם לקבל שוב בידוד שכן על פי נוהלי השב"ס אין נאשם יכול לקבל בידוד נוסף ברצף. הנאשם ביצע את התקיפה המתוארת באירוע השני מיד שהשתחרר מהבידוד הראשון.

9.         לעניין האירוע הראשון מיום 17.3.02 - העלה ב"כ הנאשם טענה של ענישה כפולה. טוען ב"כ הנאשם כי העבירה בגינה הוגש כתב האישום נגד הנאשם - תקיפת עובד ציבור - נחשבת גם כעבירת בית סוהר וזאת על פי הקבוע והמפורט בסעיף 56 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] תשל"ב - 1971 (להלן:"הפקודה"). טוען ב"כ הנאשם כי משנידון הנאשם ל - 7 ימי בידוד על העבירה של תקיפת עובד ציבור, הרי שעל אף שהורשע בגין אותו מעשה בבית המשפט, לא ניתן להענישו פעם נוספת, שכן מדובר בענישה כפולה. לטענת ב"כ הנאשם סעיף 62 העוסק בענישה כפולה חל לא רק על סעיף 61 לפקודה אלא גם על סעיף 58 המפרט את העונשים על פי הפקודה.

10.        לטענת ב"כ המאשימה סעיף 62 לפקודה אינו חל בענייננו. לדבריו, סעיף 62 מתייחס רק לאמור בסעיף 61 שעל פיו ניתן להעמיד לדין בבית משפט אסיר שעבר עבירת בית סוהר, (להבדיל משפיטתו ע"י קצין שיפוט). בעניין זה מפנה ב"כ המאשימה לפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בע"פ 7212/01 מדינת ישראל נ. צ'רלי רווח ואח' וכן להחלטת כב' השופט מגד בת.פ. 1082/04.

11.        עיינתי בהוראות הפקודה, בטיעוני באי כח הצדדים ובפסקי הדין שהומצאו לי ומצאתי שיש לדחות את טענת ב"כ הנאשם, לפיה אם יענש הנאשם בתיק שבפני תהיה זו ענישה כפולה לאחר שכבר נענש בבידוד.

12.        סעיפים 56 עד 62 נמצאים בסימן ח' לפקודה שכותרתו היא "משמעת". העבירות המנויות בסעיף 56 והמכונות עבירות בית סוהר הינן עבירות משמעת. ניתן לראות זאת מעיון ב - 43 העבירות המתוארות בסעיף. השיפוט בעבירות בית סוהר נעשה על ידי מי שהוסמך בפקודה לכך. מדובר בנציב, במנהל בית הסוהר שהוסמך על ידי הנציב ובסוהר מדרגת כלאי ומעלה שהוסמך על ידי הנציב. כל אלו שהוסמכו הם אנשי שב"ס ונקראים קצין שיפוט.

13.        קצין שיפוט רשאי להרשיע אסיר שעבר עבירת שב"ס ולהטיל עליו עונש מאלה המפורטים בסעיף 58 לפקודה.

            סעיף 61 לפקודה עוסק בסמכות של בית המשפט לדון אסיר שעבר עבירת שב"ס, מדובר בסמכות מקבילה לזאת של קצין השיפוט. במקרה זה קובע סעיף 62 כי ניתן להעמיד לדין את אותו נאשם בפני בית המשפט על פי חוק העונשין, בדרך הרגילה כלשון הפקודה, בגין אותו אירוע, ובלבד שאותו נאשם לא יענש פעמיים על עבירה אחת. האמור בסעיף 62 בדבר ענישה כפולה מתייחס אך ורק למקרה בו הועמד נאשם לדין פעמים בבית המשפט בגין אותו אירוע פעם אחת בגין עבירת שב"ס ופעם אחת בגין עבירה לפי חוק העונשין. במקרה כזה לא ניתן להענישו פעמיים.

14.        מכל האמור לעיל עולה כי על אף שהנאשם נענש בגין התקיפה הראשונה לבידוד וזאת על ידי קצין שיפוט של השב"ס, אין בכל כדי לשלול את סמכות בית המשפט להעניש אותו לאחר שהועמד לדין בגין אותו אירוע בבית המשפט בדרך הרגילה.

15.        אשר לאירוע התקיפה השני -  ב"כ הנאשם ביקש כי תשמר לו הזכות להעלות טענותיו כנגד האירוע השני לאחר שיקבל את כל המסמכים הרלוונטים המתייחסים לאירוע. יצויין כי לגבי אותו אירוע שהתרחש ביום 24.3.02 - הומצא כאמור לעיל לבית המשפט מכתב מיום 31.1.02, ממנו עולה כי במועד זה הותקפו אנשי סגל על ידי הנאשם כמפורט במכתב. מדובר באירוע שהתרחש מיד עם סיום שבעת ימי הבידוד של הנאשם.

16.        ב"כ הנאשם ביקש לקבל לידיו בגין שני האירועים גם מסמכים רפואיים.

17.        יובהר כי ככל שמדובר בדיווח לגבי האירוע שני, אני רואה במכתב מיום 31.1.02 כמספיק. במכתב נאמר כי בוצע תחקיר ע"י קב"ט היחידה ונרשמו הוראות בטחון ברורות כיצד לנהוג באסיר (הוא הנאשם). לגבי אירוע זה הבהיר ב"כ המאשימה ביום 28.12.04 שלא נמצא גליון אשמה. יש להדגיש כאן כי סעיף 58 (4) לפקודה קובע כי ניתן להעניש אסיר בעונש מאסר של בידוד לתקופה שלא תעלה על 14 יום ובלבד שתקופת הבידוד לא תהא רצופה יותר משבעה ימים והפסקה של שבעה ימים תהיה בינה לבין המשכה.