החלטה בתיק פ 4998/04

1.       הנאשמת 1 היא חברה שעסוקה, בתקופה הרלוונטית לכתב-האישום, מחודש דצמבר 2003 עד חודש מאי 2005 (להלן: "התקופה הרלוונטית"), במתן שירותי אבטחה ושמירה במוסדות שונים (להלן: "הנאשמת"); הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") היה, בתקופה הרלוונטית, בעל מניותיה ומנהלה הפעיל של הנאשמת.

          עניינו של כתב-האישום שהוגש נגד הנאשמים (תוקן בשנית ביום 9.10.05) - אי הגשתם של דוחות מס ערך מוסף (להלן: "מע"מ") במועד, מהם, הוגשו באחור 14 דוחות, ואילו 3 דוחות נוספים (מפברואר 2005 ועד מאי 2005) לא הוגשו כלל עד לאותו מועד.

בכתב-האישום נאמר עוד כי הנאשמים לא עמדו בהסדר תשלומי המע"מ שהתחייבו מ-14 הדוחות, וכי בכך נמנעו מתשלום מע"מ בסך 592,697 ₪.

בהתאם לטיעוני התובעת לעונש, נמנעו הנאשמים מתשלום סכום נוסף בהיקף 157,800 ₪, הנובע משלושת דוחות המע"מ החסרים, כאמור. 

2.       הנאשמים הודו במיוחס להם בכתב-האישום המתוקן בשנית, והורשעו על סמך הודאתם ב-17 עבירות לפי הסעיפים 117(א)(6) ו-67 לחוק מס ערך מוסף (להלן: "החוק"), יחד עם תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976.

לנאשם מיוחסת, בנוסף, עבירה לפי סעיף 119 לחוק.

3.       המאשימה רואה את העבירות בחומרה רבה, חומרה המתבטאת, לגישתה, בהימשכות המעשים לאורך תקופה ובהיקף ההפסד הכספי לקופת המדינה (סכום קרן של 750,000 ₪ לערך, ועוד קנסות וריבית העולים כדי 360,000 ₪), וכן בעובדה שמדובר במעשים חוזרים (ת/1). נוכח אלה, עתרה באת-כוח המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל ומאסר על תנאי, וכן, קנס כספי הולם. בכל הנוגע לנאשמת שאיננה פעילה עוד, הסתפקה באת-כוח המאשימה בעתירה לקנס כספי סמלי.

4.       אף שלא הקל ראש בחומרת המעשים ובהיקפם הכספי, עתר בא כוח הנאשמים לתת משקל נכבד לקולא לרקע ולנסיבות המיוחדות האופפות את הפרשה כולה, וכן, לנסיבות האישיות של הנאשם, גדעון יפת, שכולן גם קשורות וכרוכות בהידרדרותה הכלכלית של החברה הנאשמת, אשר חלה בשנת 2001, לאחר 15 שנות שגשוג.

בא-כוח הנאשמים היפנה לתמונת חייו הנורמטיבית של הנאשם, לרצונו הכן להסיר את המחדלים, ניסיון שכשל בשל מדיניות כספית נוקשה של הבנקים, ובעיקר - למשברים האישים והרפואיים שחווה בשנים האחרונות. בא-כוח הנאשמים ביקש להסתפק בעונש מאסר מתון ביותר.

את טיעוניו באשר לנסיבות האישיות של הנאשם תמך בא-כוחו באסופה נכבדה של מסמכים רפואיים ואחרים.

5.       הנאשם הביע באימרותיו צער וחרטה על מעשיו וחזר על כך במכתבו האישי הנרגש שהוגש לבית-המשפט ברשות. במכתבו סקר הנאשם את הידרדרותו הכלכלית שהחלה לפני כחמש שנים, ואשר הביאה אותו ואת החברה לאן שהביאה, כשהדגש על העדר זדון בכל הנוגע למעשים נשוא כתב-האישום. לדברי הנאשם, גרם מצבה הקשה של החברה הנאשמת להפסקת פעילותה, ועל כן, אין לו מקורות הכנסה. הנאשם מתקיים כיום, לדבריו, מקצבת הביטוח הלאומי.

הנאשם גם הדגיש את הכתם שדבק בו בשל קיומם של ההליכים הפליליים, החרפה שהוא חש, וביקש את התחשבותו של בית-המשפט במצבו הרפואי הגרוע, במצבה של אשתו, בה הוא מטפל במסירות, ובבעיותיו המשפחתיות.

6.       האמנתי לנאשם באומרו שהוא בוש ונכלם היום על היותו מעורב בהליכים פליליים.

מדובר באדם מן הישוב, כבן 67, בעל משפחה נורמטיבית, וכפי שעולה מתוך טיעוני הסנגור, מדברי הנאשם עצמו ומן המסמכים שהוגשו, הוא פעל במרבית שנות חייו למען המדינה, שרת אותה בנאמנות במסגרת שרות צבאי ממושך, במהלכו אף נפצע. הנאשם טען, טענה שלא הופרכה, כי עד להסתבכותה הכספית של הנאשמת לפני כחמש שנים – עמד תמיד בתשלומי המסים שנדרשו ממנו. קשייה הכספיים של הנאשמת הביאוהו, כאמור, לספסל הנאשמים בפעם הראשונה לפני שנים אחדות, והוא הורשע בעבירות דומות (ת"פ 9511/01), ונדון ב-27.10.03 לעונש מאסר על תנאי בן חודש אחד (למשך שנתיים), קנס כספי סמלי והתחייבות כספית בסך 5000 ₪ (ת/1).