1. ענין לנו בשלוש עתירות להסרת חסיון שהוגשו ע"י באי כח הנאשמים, והדיון בהן אוחד עפ"י החלטת ביהמ"ש.
ב"כ המאשימה הגישה לביהמ"ש תגובה פרטנית לכל אחת מהבקשות.
ביום 30.1.07 קיימתי דיון במעמד באי כח הצדדים והוריתי למאשימה לזמן מטעמה את קצין המודיעין המוסמך, לצורך הגשת כל החומר נשוא הבקשה שהוצאה לגביו תעודת חסיון, על מנת שאוכל לעיין במידע חסוי זה ולקבוע את מידת הרלוונטיות שלו לאישומים המיוחסים לנאשמים, והאם יש בחומר חסוי זה כדי לסייע לנאשמים, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, לתמוך בגירסתם או להפריך את גירסת העדים מטעם המאשימה.
2. בפתח הדיון הוגש לעיוני, בלשכתי, כל החומר החסוי, כל זאת לפי הסדר המפורט בתעודת החסיון, תחילה חומר הקשור לבקשות להאזנות סתר שהוגשו לביהמ"ש המחוזי נשוא סע' 4 לבקשה, עבור לזהותם של אנשים אשר מסרו את המידע המהותי כמפורט בסעיפים 5 ו- 6, עבור למידע המתייחס למסמך א.א.1 וכלה במסמך שנערך ע"י השוטרת טלי רובין-שיטרית נשוא סע' 8 לבקשה.
לא רק שעיינתי בחומר חסוי זה, אלא עיינתי גם בכל הבקשות שהוגשו לביהמ"ש המחוזי להאזנות סתר, כל המסמכים שצורפו לבקשות אלה, על כל הנימוקים שבהם ועל כל המידע המודיעיני שנלווה להם.
עיינתי גם בדו"חות המידע שנמסרו ע"י מקורות שונים למשטרה, חלקם בשלב המוקדם של החקירה וחלקם האחר בזמן אמת, לאחר שהמשטרה עמדה על מעורבות של מי מהנאשמים בפרשה דנן, שבה חקרה המשטרה חשודים רבים מאד בעבירות של הלבנת הון ועבירות נוספות, שאין מקום לפרטן משום העובדה שהן אינן רלוונטיות לצורך ההכרעה בבקשה שבפניי.
כמו כן, עיינתי בדו"חות מידע וחקירה שהוגשו למשטרת ישראל ע"י רשויות חקירה זרות, לרבות ההתכתבות בין רשויות החקירה בארץ וההתחייבות שלהן בפני רשויות החקירה הזרות, שלא לחשוף מידע מודיעיני כלשהו שהוחלף בין רשויות החקירה השונות, כל זאת כתנאי להמשך שיתוף פעולה בין רשויות החקירה בישראל לאלה בחו"ל, שהרי אחרת, אלה ישקלו אם בעתיד יאותו למסור למשטרת ישראל חומר חקירה שעלול להחשף בפני גורמים נחקרים, תוך פגיעה ביכולתם של רשויות החקירה בחו"ל לנהל חקירות סבוכות כאלה בעתיד.
3. כבר במהלך קיום הדיון בלשכתי, ולאחר שנחשפתי לחומר החסוי, פניתי לקצין המשטרה שהתייצב בפניי, רפ"ק אבידן, ממלא מקום ראש מפלג מודיעין ביחב"ל, וכן לעו"ד לוי, על מנת שאלה ישקלו עמדתם לגבי חשיפת חומר שהוצאה לגביו תעודת חסיון, חומר שלטעמי אין בחשיפתו כדי לסכן מאן דהוא, או כדי לחשוף שיטות חקירה, או כדי לסכל ולשבש פעולות חקירה עתידיות, או כדי לסכן שיתוף פעולה של הציבור עם המשטרה בחקירות שונות.
חזרתי על המלצתי זו גם בהמשך הדיון שנערך באולם בנוכחות באי כח הנאשמים, ועו"ד לוי הצהירה על הסכמת המאשימה לבחון נושא זה עם הגורמים המוסמכים ולהודיע את עמדת המאשימה בנדון תוך מספר ימים.
אין לי אלא לקוות שהמאשימה תשקול ענין זה בחיוב, כיון שלא נראה לביהמ"ש כיצד חשיפת חומר שכזה תסכן איזשהו אינטרס ציבורי בעל משקל, או שיש בחשיפת חומר זה כדי לפגוע ולשבש פעולות חקירה עתידיות.
מאידך, גם אם להערכתי אין בחשיפת חומר זה כדי לסייע רבות לנאשמים בהגנתם, הרי לטעמי, מדובר בחומר חקירה שמצוי לא בפריפריה החיצונית והרחוקה אלא במעגל הקרוב של הראיות, אף שאין בו כדי להועיל בידי הנאשמים.
ביהמ"ש בוחן סוגיה זו לא רק עפ"י הפוטנציאל שיש בחומר חקירה זה כדי לסייע לנאשם בהגנתו, אלא גם באספקלריה של הבטחת זכותו של הנאשם לקבל לידיו את כל חומר החקירה שנצבר ונאסף בידי רשויות החקירה, כל עוד לא מתקיים טעם שיכול להצדיק הטלת חסיון על חומר זה מאחד או יותר מהטעמים שיכולים להצדיק הטלת חסיון שכזה.
4. כן ראוי לציין, שעו"ד לוי במענה לשאלת ביהמ"ש בדיון שנערך בלשכתי הצהירה שעמדה זו בדבר הטלת חסיון על חלק מחומר החקירה, היא עמדה שנכונה להיום, אך יתכן ותשונה בעתיד לפי ההתפתחויות בתיק החקירה.
בדיון שנערך באולם ביהמ"ש במעמד הצדדים, חזרה עו"ד לוי על עמדתה זו וציינה שמאד יתכן שעם סיומה של החקירה, ככל שהיא נוגעת למעורבים נוספים, חקירה שמצויה בשלביה האחרונים, יתכן שהטעם שעומד בבסיס הטלת תעודת החסיון יעבור ויחלוף מן העולם עם סיומה של חקירה זו.
לגבי נימוק זה, אין לי אלא לקוות ולייחל לכך שהחקירה בעניינם של המעורבים הנוספים, שחומר החקירה אודותם הוצג בפני ביהמ"ש במהלך הדיון בלשכה, אכן תגיע לידי סיום, כפי שהדבר נראה כסביר לעת הזאת, בהקדם האפשרי, וכך יוכלו באי כח הנאשמים לקבל לידיהם חומר חקירה נוסף שהוצאה לגביו תעודת חסיון, כשהטעם לחסיון הוא מניעת סיכול המשכה של החקירה בנוגע למעורבים אחרים.
אומנם, פעם נוספת, יכול אני לומר שלהערכתי, אין בחסיון שהוטל כדי לפגוע במידה כזו או אחרת בזכותם של הנאשמים למשפט הוגן, אך הטעם שעומד בבסיס תעודת החסיון לא יעמוד יותר ויחלוף מן העולם ברגע שהחקירה תסתיים בנוגע למעורבים אחרים, או אז משום העובדה שמדובר בחומר חקירה שמתייחס גם לנאשמים, הרי זכותם של הנאשמים עפ"י דין לקבלו לידיהם.
בתי המשפט חזרו וקבעו פעם אחר פעם, שלעתים חומר חקירה שנראה כבלתי רלוונטי בשלב ראשוני, יכול ויהפוך לחומר מאד רלוונטי בהמשך הדרך, כי הרי "אין חקר לתבונת סניגור", ולא תמיד מה שנראה לביהמ"ש כחומר חסר ערך ורלוונטיות, נבחן כך גם בעיניו של סניגור, שבפניו מונח כל חומר החקירה, והוא יודע ידוע היטב את גירסת מרשו ויכול לתכנן את מהלכיו במשפט עפ"י אסטרטגיה שהחומר החסוי מהווה נדבך בעל חשיבות בה.
על כן, לאחר בחינה ובדיקה קפדניים של חומר חקירה זה, מסקנתי היא שאין בחסיון שהוטל כדי לפגוע בזכותם של הנאשמים למשפט הוגן, אך היה והחקירה בעניינם של מעורבים אחרים תסתיים בקרוב, כפי שניתן לקוות, הרי חומר חקירה זה יועבר לידי באי כח הנאשמים מעצם הגדרתו כחומר שנוגע לאישומים הרלוונטיים לנאשמים.
5. באשר לעתירה הנוגעת להסרת החסיון על הנימוקים שעמדו בבסיס הבקשות להאזנות סתר, הרי חלק מהחומר שנחסה מתייחס לשמות מקורות מודיעיניים שלא רק סייעו בידי המשטרה בחקירה זו, אלא ממשיכים ומסייעים בידי המשטרה, בשמשם כמקור, גם בפרשיות חקירה אחרות שנחקרות ע"י אותה יחידה וע"י יחידות אחרות, כך שאין לומר שחשיפת חומר חקירה חסוי זה לא תפגע פגיעה מהותית ואולי גם קריטית ביכולתן של רשויות החקירה להמשיך ולנהל חקירות סבוכות ומורכבות שכאלה, תוך הסתייעות באותם מקורות.
