אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 3082/07

החלטה בתיק פ 3082/07

תאריך פרסום : 11/02/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
3082-07
05/10/2008
בפני השופט:
צבי סגל - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
אלברט פודובקין
עו"ד דני רונן
החלטה

1.         לאחר סיום שמיעת ראיות המאשימה, טענה ההגנה כי אין להשיב לאשמה.

2.         על-פי עובדות כתב האישום המתוקן בשלישית, במסגרת שני אישומים, מיוחסות לנאשם העבירות הבאות: בגדרי האישום הראשון - החזרת נשק, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), וכן ייצור נשק, לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 25 לחוק; ובגדרי האישום השני - נשיאת נשק, לפי סעיף 144(א) לחוק, רכישת נשק, לפי סעיף 144(א) לחוק, וכן קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

3.         בכתב האישום המתוקן נטען, כי הנאשם החזיק בביתו כלי נשק, ניסה לייצר כדורים לאקדח באמצעות מחרטה וכלי עבודה נוספים שהחזיק בביתו, מה גם שהזמין תתי מקלע מסוג "עוזי" ורוס"ר מסוג "גליל" למטרה בלתי חוקית. את האמור ביצע הנאשם באמצעות קשריו עם שרגא קורץ (להלן: "שרגא") - סוחר נשק מורשה על-פי חוק כלי יריה, התש"ט - 1949, המחזיק בהרשאה להשבית כלי ירייה על-פי נהלי ההשבתה שנקבעו על-ידי משרד הפנים, ועם איתן אייזנקוט (להלן: "איתן") - בעל חנות מזכרות לגבר "ג'נטלמן" בירושלים, בה הוצגו למכירה כלי נשק מושבתים כחוק למכירה. את השבתת כלי הנשק שהועברו לנאשם ביצע שרגא באופן חלקי והפיך, בניגוד לנהלים המחייבים לעניין זה, כך שהנאשם יכול היה להשמישם מחדש.

4.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הנני סבור כי דין הבקשה להידחות. אנמק.

5.         תחילה - רקע משפטי. סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הדן בקונסטלציה של זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה, קובע, בין השאר, כלהלן: "נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין".

6.         בע"פ 8418/99 ישפאר חברה אלקטרונית נ' אל-רז ג'נסיס מסחר (תקדין-עליון 99(4) 17), נאמרו, בין היתר, גם הדברים הבאים:

"על מנת לבחון האם עמדו הקובלים בחובת הראיה, אין בית המשפט בוחן את מהימנותם או משקלם של העדויות שהובאו בפניו. כל שעליו להכריע הוא אם, בהנחה שיינתן בראיות ובעדויות מלוא האמון ובהנחה שיינתן להם המשקל הנדרש, יהיה בכוחן לבסס קבלת התביעה והרשעת הנאשמים (ראו י' קדמי, על הראיות (חלק שלישי, תשנ"ט - 1999) בעמ' 1228, 1304)".

(שם, עמ' 19)

7.         באותה החלטה שב בית המשפט העליון וסיכם את ההלכה בעניין דנן (ע"פ 732/76 מדינת ישראל נ' כחלון, פ"ד לב(1) 170), כדלקמן:

"בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום, ראיות בסיסיות לענין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא כדברי בית המשפט העליון בע"פ 28/49 הנ"ל, ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם. לענין משקלן של הראיות ובחינת אמינותן מן הראוי להוסיף, למען שלמות התמונה, כי ייתכנו נסיבות קיצוניות שבהן תעלה שאלה זו כבר בשלב הדיוני האמור...כאשר הסתבר בעליל, על פניו, כי כל הראיות שהובאו על ידי התביעה הן כה בלתי אמינות עד כי אף ערכאה שיפוטית בת-דעת לא הייתה מסתמכת עליהן...אך מובן הוא כי נסיבות מן הסוג השני, שבהן ייזקק בית המשפט בשלב של תום פרשת התביעה לענין האמינות, הן חריגות, ומכאן גם שההזדמנויות אשר בהן ייעשה יישום מעשי של כלל הפרקטיקה הזה, יהיו נדירות".

(שם, עמ' 179-180)

8.         הלכה זו מושרשת כיום בפסיקת הערכאות הנמוכות (ראו: ת"פ (חיפה) 433/01 מדינת ישראל נ' עכאוי יוסף, תקדין-מחוזי 2007(4) 9891 , 9894; ת"פ (חיפה) 5106/06 מדינת ישראל נ' מוסא מוחמד ואח', תקדין-מחוזי 2007(1) 5063; ע"פ (חיפה) 2684/07 מדינת ישראל נ' ברגמן ולאדי, תקדין-מחוזי 2007(4) 15614 , 15616).

9.         ומן הכלל אל הפרט: קיימות בנסיבות העניין ראיות לכאורה לגבי היסודות המרכזיים של כתב האישום המתוקן, ומפאת העובדה כי בשלב זה פטור בית המשפט משקילת הראיות, מהימנותן או משקלן, דין הבקשה להידחות. ודוק: אין בשום מקרה לקבוע בשלב זה, כי הראיות לכאורה שהצטברו בגדרי פרשת התביעה הנן בלתי ראויות לאמון בעליל עד כי שום בית משפט לא היה סומך ידו עליהן. אפרט.

10.       הנאשם עצמו מודה, כי החזיק בביתו חפצים הנחזים להיות כלי נשק, הגם שכפר בפונקציה שלהם (ראו: הודעות הנאשם במשטרה - מיום 5.5.04, ת/36; ומיום 10.5.04, ת/37; בנוסף, ראו: תמונות כלי הנשק שנתפסו בחזקת הנאשם - ת/40, ת/21). והנה, בביתו של הנאשם איתרו חוקרי המשטרה מעין מעבדת נשק - חומרי גלם ואף מכונות - העולים בקנה אחד עם האישומים המיוחסים לו בכתב האישום. חוות-דעתו של מר איגור פקרמן (ת/38) מלמדת, כי בין כלי הנשק שנתפסו בחזקת הנאשם נמצאו אף שלושה רימוני גז ורימון הלם (ראו: עדותו בבית המשפט, עמ' 84-86 לפרוט'). וודאי שאין לצפות להפעלה של רימון על-מנת לוודא מהותו, ודי בשלב זה בחוות הדעת האמורה כדי להעביר את נטל הבאת הראיות מן התביעה לנאשם. ציוד נוסף שנתפס בדירתו של הנאשם - פצצת תאורה, חלקים ממכלול פנימי של כלי נשק, קופסה המכילה אבק שריפה וכיו"ב - מדבר בעד עצמו. המכלול האמור מגבש פסיפס של ראיות נסיבתיות לכאוריות ממשיות להוכחת אשמתו של הנאשם במיוחס לו.

11.       זאת ועוד: הנאשם היה מודע לכך כי בנשק עסקינן, עובדה המשליכה על טיב הקשר שרקם בעקיפין עם שרגא ובמישרין עם איתן (ראו: עדותם של שרגא ואיתן, עמ' 25-41 לפרוט', וכן עמ' 61-67 לפרוט'). נוהל 3.07 של משרד הפנים בדבר אופן ההשבתה של כלי נשק (ת/1) היה ידוע לשרגא היטב, ומתוך מכלול הראיות הנסיבתיות מצטיירת מודעות גם של הנאשם לעובדת אי השבתתם של כלי הנשק שהועברו לרשותו על-ידי איתן (ראו, בין היתר, ת/35). פקד גבירץ וסנ"צ הוכרמן העידו, כי כלי הנשק שנתפסו בחזקת הנאשם לא הושבתו בהתאם לנוהל המחייב האמור (ראו: ת/1, וכן - עדותם בבית המשפט, עמ' 4-16 לפרוט', וכן עמ' 16-24 לפרוט'). ודוק: הנוקר בנשקים שנתפסו בחזקת הנאשם לא הושמד. חומר הראיות משכילנו, כי השבתת הנשקים דנן בוצעה שלא במלואה, בשיטתיות, לצרכים עלומים, תוך התוויית מסלול אפשרי להשמשתם מחדש (ומכאן, אפוא, שלפנינו, לכאורה, כלי נשק, לפי סעיף 144(ג1)(1) לחוק, אמנם - לא תקין, אך עדין - בחינת נשק על-פי דין). עדויותיהם של מוסקבין, חברו של הנאשם, המודע ליכולת השמשת כלי הנשק מחדש (ראו: עדותו בבית המשפט, עמ' 74-80 לפרוט'); הנאשם עצמו, שבמשטרה העיד אודות קונים אנונימיים של "כלי הנשק" (לדידו) שנתפסו ברשותו; אדילשה, שותפו לדירה של הנאשם, שהבחין כי הנאשם החזיק בכסף מזומן רב, וכי הלה יצא מדירתם עם תיק מלא ושב אליה בעודו ריק (ראו: עדותו בבית המשפט, עמ' 42-60 לפרוט'; כמו כן, ראו מזכרים שערך ויצמן יצחק בעניין זה - ת/33, ת/32; עוד ראו: פרוטוקול עימות שנערך בין אדילשה לבין הנאשם, ת/23), אלו אך מקצת מן התהיות שדרושות הנהרה בפרשת ההגנה.

12.       לאור המקובץ לעיל, הבקשה אפוא נדחית, ופרשת ההגנה תחל כסדרה.

ניתנה היום, ו' בתשרי תשס"ט (5 באוקטובר 2008), במעמד באי-כוח הצדדים והנאשם.

צבי סגל, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ